ניסיון פיגוע המטען החריג שהתרחש אמש (ראשון) בסמוך להתנחלות מעלה עמוס, שבגוש עציון, עורר ביקורת נוקבת בקרב התושבים באזור, שסובלים כבר תקופה ארוכה מטרור בכבישים. כאשר לפני כחמישה חודשים היה פיגוע מטען דומה לעבר אוטובוס נוסעים.
מ', תושבת מעלה עמוס, שנסעה עם רכבה מאחורי האוטובוס שספג את מטען החבלה סיפרה: "נסעתי ליישוב חזרה מקניות עם ארבעה ילדים ברכב, וקצת לפני מעלה עמוס - בסיבוב לפני בית הספר הערבי בצד הדרך שמענו לפתע פיצוץ מטורף. ראינו כ-50 מטר לפנינו כדור אש בגובה עצום. לפחות הייתה מוזיקה בווליום ברכב שריככה את הרעש בשביל הילדים".
"ראינו לפנינו כדור אש". האוטובוס שנפגע ממטען
"פרססתי מיד ונסעתי במהירות לכיוון העמדה הצבאית הקרובה, שם החיילים הרגיעו וליוו אותנו ליישוב בשלום", תיארה מ'. "רק כשהגענו ליישוב הבנו שהמחבלים ניסו לפגוע באוטובוס שהיה לפנינו ובגלל העיקול והצמחייה שמסתירה לא ראינו אותו. אם היינו עוברים שם רגעים בודדים לפני כן המטען היה יכול לפגוע גם בנו. ניצלנו אתמול בנס ומודים לקב"ה".
"בחודשים האחרונים הטרור באזור שלנו בכל יו"ש, ובפרט באזור שלנו מתגבר באופן משמעותי", סיפר היום ישי יפעתי, תושב ההתנחלות תקוע. "עד לא מזמן זה היה בעיקר זריקה של אבנים ובקבוקי תבערה על רכבים שנוסעים בכבישים, אבל לאחרונה הערבים באזור קיבלו אומץ והתחילו לעשות פיגועי מטענים. זו כבר הפעם השנייה כמעט באותו מקום שהערבים מפוצצים מטען על אוטובוס ורק בנס זה נגמר בלי נפגעים".
לדבריו, "לאחר 7 באוקטובר הערבים היו מורתעים במידה מסוימת, אבל מאז ההרתעה נשחקה. הטרור רק גובר ולא נראה שהצבא פועל כדי לסכל את הפיגועים. הפיגוע עכשיו היה כ-300 מטר מעמדה צבאית עם פילבוקס, אבל העמדה סטטית ולא מגינה על הציר. יש באזור עצי זית קרובים מאוד לכביש שמסתירים את מי שמתקרב. אף על פי שלא מדובר בפעם ראשונה שיש פיגוע באזור לא עשו עם זה כלום".
"זה מה שכל כך מדאיג אותנו, שאין תגובה של צה"ל לכל זה ונראה לצערי שגם אם יהיו נפגעים זה לא יגרום למערכת להתחיל לפעול. התחושות שלנו מאוד קשות, אנחנו מרגישים חוסר אונים וחוסר ביטחון. הרבה תושבים ציפו שהמצב ישתנה אחרי הזוועות שראינו בשמחת תורה, אבל זה נראה שצה"ל ממשיך באותה תפיסה ישנה של סתימת חורים בסוף הצינור במקום לסגור את השיבר הראשי", הוסיף יפעתי.
אובדן אמון בצה"ל
משה קוק, תושב היישוב מיצד הסמוך שיתף אף הוא בתחושות הקשות: "עד שיהודים לא מתים לא קורה שום דבר לצערנו הרב, וגם אז לא קורה יותר מדי. מ-7 באוקטובר למדנו שאם הציבור לא ייזום אף אחד אחר לא יעשה זאת בשבילו. זאת ההרגשה הכי נפוצה כאן ביישובים שאין במי לבטוח - לא בצבא, לא במערכת, לא בשום דבר. הם מתעסקים בטפל במקום בעיקר".
"אנחנו מארגנים בעצמנו הפגנות, מקימים מיגון בתוך היישובים, קונים כלים בעזרת תרומות וכספים שלנו. אנחנו לא סומכים על המערכת", שיתף קוק בכאב. "מבחינתנו אם יהיה עוד 7 באוקטובר אנחנו אפילו לא מרימים טלפון, אין על מי לסמוך. התחושה היא שלא למדו כלום, ומרגע לרגע הכל חוזר למצב שבו הוא היה ב-6 באוקטובר ודברים רק הופכים להיות גרועים יותר".
"ההרגשה שמפקירים אותנו רק התחזקה אחרי הפיגוע החמור אתמול. זה כבר פיגוע מטען שני בתוך זמן קצר. מהאופן בו המטען היה בנוי ועמוס במלא חתיכות ברזל אנחנו מבינים שהמטען הזה היה מטען שבא להרוג, ורק בנס זה נגמר ללא נפגעים. למרות הכל - אנחנו כאן ולא הולכים לשום מקום, זה רק מחזק אותנו להישאר כאן. מתפללים וה' יעזור", סיכם קוק.
