מתקפה רוסית ברחבי אוקראינה, פחות מיממה אחרי הכרזת הטנקים של ארה"ב וגרמניה. אוקראינה דיווחה הבוקר (יום ה') על מתקפות טילים ברחבי המדינה, וצבאה הודיע כמה שעות לאחר מכן כי היא כללה בסך הכול 57 טילים – כשלדבריו 47 מהם יורטו. הרמטכ"ל האוקראיני, הגנרל ולרי זלוז'ני, טען כי מטרת מוסקבה במתקפה הייתה להפעיל "לחץ פסיכולוגי" על האוקראינים ולהשמיד תשתיות קריטיות, אך הוסיף: "אי-אפשר לשבור אותנו!".
בעקבות שיגורי הטילים הופעלו ב-8:00, שעת העומס של הבוקר, אזעקות כמעט בכל אוקראינה. כשעתיים לאחר מכן דווח על שני פיצוצים לפחות בבירה קייב. ראש העיר ויטלי קליצ'קו מסר כי אדם אחד נהרג, ועוד שניים נפצעו. הרשויות שם מסרו לפני כן כי 15 טילי שיוט שהיו בדרכם לעיר יורטו, אבל כנראה שלא כולם. בהמשך דווח גם על הפסקות חשמל בעיר.
13 צפייה בגלריה
פוטין, זלנסקי ונזקי מתקפה קודמת של רוסיה. חשש מנקמה של מוסקבה
(צילום: AP, רויטרס, AFP)
פיצוצים נשמעו גם בעיר ויניצה שבמערב אוקראינה, ובאזור אודסה דווח על שני מתקני אנרגיה שניזוקו. במחוז חרסון שבדרום 35 יישובים נותקו מרשת החשמל. תושבים ברחבי אוקראינה נקראו להיכנס למקלטים ולמרחבים המוגנים, ובקייב רבים מהם מצאו מחסה בתחנות המטרו התת-קרקעיות, כשחלקם מתכסים בשמיכות ויושבים על כיסאות פלסטיק.
בהודעתו בצהריים טען הרמטכ"ל האוקראיני זלוז'ני כי כמה מהטילים ששיגרה רוסיה היו טילי קינז'אל היפרסוניים, טענה שלפי שעה לא אושרה על ידי מוסקבה. רוסיה עושה שימוש נדיר מאוד בטילים המתקדמים הללו, שנחשפו על ידה לפני חמש שנים ולטענתה מסוגלים להגיע לטווח של 2,000 ק"מ עם מהירות הגבוהה פי 10 ממהירות הקול. הדיווח האחרון על שיגורם נגד יעדים באוקראינה היה במאי אשתקד. בין אם הטענה האוקראינית נכונה או שלא, בחודשים האחרונים דווח על שימוש הולך וגובר של רוסיה בטילים שאינם מדגמים שנועדו עבור הפצצות קרקעיות, כשברקע הערכות שמאגר הטילים המדויקים שלה הולך ואוזל.
מוקדם יותר דיווח צבא אוקראינה כי סיכל מתקפת מל"טים רוסית במהלך הלילה, מתקפה שכוונה לדבריו נגד מחוזות במרכז המדינה. הצבא מסר כי מערכות ההגנה האווירית שלו יירטו את כל 24 כלי הטיס הלא מאוישים, וכי 15 מהם יורטו באזור קייב. בצבא הזהירו כבר אז מפני אפשרות של מתקפות אוויריות נוספות במהלך היום, אזהרה שבהמשך התממשה. רוסיה, נזכיר, נוהגת כבר חודשים ארוכים לשגר מתקפות טילים ומל"טים – לרוב מל"טים "מתאבדים" מתוצרת איראנית – נגד יעדים אזרחיים ברחבי אוקראינה, בעיקר מתקני אנרגיה, מתוך כוונה למרר את חיי האוקראינים במהלך החורף ולשבור את רוחם.
13 צפייה בגלריה
מל"ט רוסי מתוצרת איראנית בשמי קייב, אשתקד. הלילה: מתקפת מל"טים רוסית סוכלה
(צילום: AFP)
המתקפות הרוסיות הלילה והבוקר מגיעות כשברקע חשש מתגובתה של מוסקבה לצעד הדרמטי שנקטו אתמול גרמניה וארה"ב, שהכריזו שתיהן כי ישלחו לקייב טנקים מתקדמים. ברלין אישרה גם לבעלות בריתה באירופה לספק לאוקראינה טנקים מתוצרתה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נמנע אמש מלהתייחס למהלך המשותף בביקור שערך באוניברסיטה במוסקבה, אבל דוברו דמיטרי פסקוב הצהיר כי מדובר ב"פרובוקציה בוטה" שפירושה שהעימות עולה ל"רמה חדשה". פסקוב טען שהמערב מפריז בחשיבותם של הטנקים, מהדגם הגרמני "לאופרד 2" והדגם האמריקני "אברמס M1": "הטנקים הללו יישרפו כמו כל השאר. הם פשוט מאוד יקרים". הבוקר גינה הקרמלין פעם נוספת את המהלך, ומסר כי מדובר בחיזוק נוסף ל"מעורבות הישירה" כלשונו של ארה"ב ואירופה במלחמה.
אוקראינה, שצבאה מסתמך כיום על טנקים מיושנים מדגמים סובייטיים, בירכה על הצעד ומקווה שהטנקים המערביים יאפשרו לה לשבור את הקיפאון בקווי החזית, לשחרר מידי הרוסים שטחים כבושים נוספים – ולהיערך בצורה טובה יותר למתקפה קרקעית גדולה שפוטין צפוי לפי ההערכות לצאת אליה בשבועות או בחודשים הקרובים. נשיא אוקראינה וולודימיר זלסקי הצהיר אמש כי העברת הטנקים היא "צעד חשוב בדרך לניצחון", ובנאומו הלילי לאומה קרא למערב לשלוח אותם במהירות האפשרית – וציין כי ארצו זקוקה למאות טנקים: "אנחנו חייבים ליצור כוח טנקים, כוח חירות, שאחרי שיתקוף העריצות לעולם לא תוכל להתרומם מחדש".
לא ברור לפי שעה אם מבוקשו להעברה מהירה של מאות טנקים תיענה: גרמניה הודיעה הבוקר שהעברת הטנקים מדגמי "לאופרד 2" תיעשה רק בסוף מרץ או בתחילת אפריל, אם כי ייתכן שמדינות אחרות באירופה כמו פולין יעשו זאת מוקדם יותר. במקרה של הטנקים האמריקניים מדגמי "אברמס M1", וושינגטון הבהירה כי יידרשו "חודשים ארוכים" עד שיועברו – בין היתר כיוון שלדבריה לצבא האמריקני אין טנקים "מיותרים" שהיא יכולה לוותר עליהם, ויש צורך לרכוש אותם מהיצרנית "ג'נרל דיינמיקס".
הכרזת ביידן אמש על העברת הטנקים האמריקניים
(צילום: רויטרס)
כך או כך, להחלטתן של ארה"ב וגרמניה עשויות להיות השלכות דרמטיות על המלחמה, ובתחילתה לפני יותר מ-11 חודשים קשה היה לדמיין שמנהיגי המערב יסכימו לה: אז הן חששו לשלוח ציוד מתקדם הרבה פחות, כגון מערכות ארטילריה או נגמ"שים, וטנקים נחשבו לטאבו מוחלט. אולם הניצחונות האוקראיניים לאורך השנה שעברה חיזקו את הנכונות המערבית "להסתכן" בתגובה חריפה מצד מוסקבה, ולשלוח ציוד מתקדם והתקפי יותר. בריטניה היתה הראשונה ששברה את הטאבו הזה, כשהכריזה מוקדם יותר החודש שתשלח לאוקראינה טנקים מתקדמים מדגם "צ'לנג'ר 2".
המהלך המשותף אתמול נעשה רק לאחר משא ומתן סבוך למדי בין וושינגטון לברלין, כשהאחרונה מהססת מאוד ולמרות לחץ בינלאומי כבד התעכבה במשך שבועות במתן האור הירוק – הן בשל חששה מהסלמה ביחסי מוסקבה וברית נאט"ו, והן בשל עברה האפל והאבדות הכבדות שהסבו הנאצים לרוסים במלחמת העולם השנייה.
גרמניה הסכימה בסופו של דבר לשלוח את הטנקים מתוצרתה לאוקראינה רק כשארה"ב נענתה לדרישתה שגם היא תספק טנקים משלה. לפי הדיווחים בתקשורת האמריקנית הגרמנים קיוו בכך שלא "להישאר לבד במערכה", ולא לספוג לבד את התגובה הרוסית. דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון קירבי נשאל אמש אם העברת הטנקים האמריקניים משמשת כ"חיפוי" עבור העברת הטנקים הגרמניים, והשיב: "לא הייתי משתמש במילה חיפוי. ההחלטה הזו מעידה על היקף האחדות שלנו עם בעלות בריתנו".
13 צפייה בגלריה
טנק "לאופרד" גרמני. ברלין לא רצתה להישאר לבד - ודרשה שארה"ב תשלח גם היא טנקים משלה
(צילום: AFP)
ארה"ב התנגדה לאורך השבועות האחרונים להעברת טנקים מתוצרתה לאוקראינה, תוך שהיא מסבירה כי הם מסובכים הרבה יותר לתפעול וכי צריכת הדלק הגבוהה שלהם תהפוך לסיוט לוגיסטי מבחינת הצבא האוקראיני. אבל בסופו של דבר הסכים הנשיא ג'ו ביידן לדרישה הגרמנית למהלך משותף, והודיע אתמול כי ארה"ב תשלח 31 טנקי "אברמס" לאוקראינה, שעות אחדות אחרי שהקנצלר אולף שולץ הודיע כי גרמניה תשלח 14 טנקי "לאופרד". עם טנקים נוספים מאותו דגם שישלחו מדינות אירופיות נוספות, בהן פולין ופינלנד, ברלין הביעה תקווה שניתן יהיה להקים באמצעותם שני גדודים שיכללו 88 טנקים.
בקייב לא מסתפקים רק בטנקים, וכעת קוראים מחדש לשלוח להם מטוסי קרב מתקדמים וטילים ארוכי-טווח, נשק התקפי הרבה יותר שמדינות המערב חוששות עוד יותר מהעברתו לאוקראינה. נשיא אוקראינה זלנסקי אמר בנאומו הלילי אמש כי השמיע את הדרישה הזו בשיחה עם מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג: "זה חלום. זו משימה", אמר.
מוקדם יותר השמיע בכיר במשרד ההגנה האוקראיני דרישה דומה, ואמר אתמול בשיחה עם רויטרס כי סוגיית מטוסי הקרב תהפוך ל"מכשול הגדול הבא". הבכיר, יורי סאק, ציין כי ארצו מעוניינת במטוסי קרב מהדור הרביעי, בהם מטוסי F-16 אמריקניים, ולדבריו יתרונותיהם בשדה הקרב יהיו "עצומים". הוא הביע ביטחון שקייב תצליח לשכנע את בעלי בריתה לספק לה אותם: "הם לא רצו להביא לנו ארטילריה כבדה, והם הביאו. הם לא רצו להביא לנו מערכות HIMARS, והם הביאו. הם לא רצו להביא לנו טנקים, ועכשיו הם מביאים. חוץ מנשק גרעיני, לא נותר שום דבר שלא נקבל".
הקנצלר הגרמני שולץ צפה כנראה את הדרישה האוקראינית החדשה, ובנאומו אתמול בפרלמנט בברלין, שבו הצהיר על העברת הטנקים, הבטיח שארצו לא תספק גם מטוסי קרב. ג'סטין ברונק, ממכון המחקר RUSI בלונדון, אמר כי מטוסי קרב מערביים יהוו חיזוק משמעותי עבור חיל האוויר האוקראיני, אבל לדבריו העובדה שהם יהיו נתונים לאיום מטילי נ"מ רוסיים תאלץ אותם לטוס בגבהים נמוכים מאוד – באופן שיפחית משמעותית מיעילותם ומיכולתם לשגר טילים לטווחים ארוכים.
בתוך כך, השלטונות בגרמניה הודיעו הבוקר כי עצרו בנמל התעופה במינכן אזרח גרמני בחשד לריגול למען רוסיה. התביעה במדינה מסרה כי האיש, שזוהה בשם ארתור א', נעצר ביום ראשון כשנחת במינכן בטיסה מארה"ב. הוא חשוד כי העביר לרוסים מידע מודיעיני שקיבל מעובד בשירותי הביון הגרמניים, שנעצר כבר בדצמבר בחשד לריגול למען רוסיה. האיש שנעצר השבוע, הודגש, לא עבד במודיעין הגרמני. גרמניה ומדינות נוספות באירופה הזהירו כבר מפני התגברות מאמצי הריגול הרוסיים, בצל המלחמה באוקראינה והעימות הגובר בין המערב למוסקבה.
פורסם לראשונה: 10:22, 26.01.23
