מערכת היירוט בלייזר הקרקעית, "מגן אור", נוסתה וכבר הוכיחה כמה פעמים את יכולתה ליירט רקטות ואיומים אוויריים קצרי טווח. כתוצאה מכך הגיעו במפא"ת ובמשרד הביטחון למסקנה ולהחלטה שהמערכת הגיעה לבשלות טכנולוגית וליכולת מבצעית מוכחת, שמצדיקות את הצבתה בפריסה ארצית כהשלמה וכתגבור לסוללות "כיפת ברזל".
אבל כדי לעבור משלב הניסויים והמבחנים המבצעיים, שנעשים באמצעות מערכות "מגן אור" בודדות, לשלב הפריסה המבצעית הרחבה של עשרות מערכות כאלה, צריכים במשרד הביטחון, בממשל האמריקני ובתעשיות הביטחוניות להשקיע מיליארדים בהקמת קווי ייצור למערכת היירוט בלייזר המתקדמת והסבוכה מאוד הזו, שנכון לעכשיו היא יחידה מסוגה בעולם.
יש עוד מערכות יירוט בלייזר שנמצאות בשלבי ניסוי, בעיקר בארצות הברית, אבל אין עדיין אף מערכת יירוט קרקעית שביצועיה מקבילים לביצועי "מגן אור". לכן, החלטת משרד הביטחון "לשים" שני מיליארד שקלים על המערכת הישראלית מבטאת ביטחון בביצועי המערכת כחול-לבן, והיא היסטורית כיוון שישראל היא הראשונה שצפויה להכניס לשירות מבצעי מערכת יירוט חדשנית ופורצת דרך כזו.
זה דומה מאוד לפריצת הדרך העולמית שעשו מערכת הביטחון והתעשיות של ישראל בעניין הכטב"מים לשימוש מודיעיני ומבצעי. זה אירוע היסטורי גם מפני שסביר בהחלט להניח שעם הזמן יעשו שיפורים במערכת וייבנו דגמים יותר מתקדמים שלה, שביצועיהם יעלו במאות אחוזים על ביצועי המערכת המקורית כמו שקרה עם "כיפת ברזל" ומערכת ה"חץ". זו עשויה להיות הבסיס לייצוא ביטחוני רווחי במשך שנים קדימה.
2 צפייה בגלריה
מעמד החתימה להשלמת הפיתוח של מערכת הלייזר "מגן אור"
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
עם זה, צריך לדעת שמערכת היירוט הקרקעי בלייזר "מגן אור" אינה "קרן-מוות-משמידה-הכול". יעילותה מוגבלת מאוד בתנאי מזג אוויר וראות קשים, ובינתיים היא מסוגלת ליירט איומים רק בטווחים קצרים יחסית. לכן, עיקר מעלתה הוא המחיר הזול מאוד (עשרות שקלים בודדים) של כל יירוט בלייזר לעומת כ-50 אלף דולרים שהוא בממוצע מחיר מיירט של "כיפת ברזל" והיכולת להתמודד במהירות בתנאי מזג אוויר נוחים עם מספר רב של איומים.
צריך גם לזכור שתעבור לפחות כשנה עד שהתעשיות יוכלו לעבור לייצור סידרתי של מערכות "מגן אור" ועד שהן יוצבו ויתחילו להשפיע משמעותית על שדה הקרב.
