פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, הלך היום (רביעי) לעולמו בגיל 90. הו היה פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה לכלכלה התנהגותית. בעל אזרחות ישראלית ואמריקנית.
פרופ' כהנמן נולד בתל אביב. הוריו, יהודים אזרחי צרפת, בחרו ללדת את בנם בארץ ישראל, ולאחר מכן שבו לצרפת. בזמן מלחמת העולם השנייה נעצר אביו על ידי שלטון הכיבוש הגרמני, אך שוחרר לאחר מכן, ועמו נמלטו בני המשפחה לאיזור "המדינה הצרפתית" (וישי), שם הסתתרו עד תום המלחמה.
ב-1946, לאחר מות אביו, עלתה המשפחה (דניאל, אמו ואחותו) לארץ ישראל. כהנמן התחנך בתיכון בירושלים. את שרותו הצבאי עשה כעתודאי ובמסגרתו סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שיחרורו מצה"ל יצא ללימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-1961 שב לאוניברסיטה העברית והצטרף לסגל המחלקה לפסיכולוגיה.
ב-1969 החל כהנמן בעבודה פסיכולוגית מחקרית משותפת עם הפרופסור לפסיכולוגיה עמוס טברסקי. את עיקר תשומת הלב הקדישו השניים לתהליכי שיפוט אינטואיטיבי של בני אדם בנסיבות כלכליות. במחקרים שונים הצליחו השניים להוכיח כי קיימות סטיות עקביות בקבלת החלטות, בין שיקוליו של "האדם הרציונלי", שעליהם התבסס ועדיין מתבסס חלק ניכר מהתיאוריה הכלכלית, לבין שיקולי הנחקרים הלכה למעשה, שהיו הרבה פחות "רציונליים".
ב-1975 היגר כהנמן לקנדה והחל לעבוד באוניברסיטה של קולומביה הבריטית בוונקובר (University of British Columbia). במקביל עזב גם טברסקי את ישראל והחל לעבוד באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב.
כהנמן וטברסקי המשיכו בעבודה מחקרית משותפת, וב-1979 פרסמו בכתב עת כלכלי יוקרתי את מאמרם: "ניתוח קבלת החלטות בתנאי סיכון" (Kahneman, D., & Tversky, A. Prospect theory: An analysis of decisions under risk. ), אשר זכה להד נרחב במחקר הכלכלי. במאמר הציגו תיאוריה פסיכולוגית-כלכלית אשר גרסה כי קיים פער גדול בין התיאוריה הכלכלית הטהורה לבין הדרך שבה פועלים למעשה בני אדם בנסיבות כלכליות. את קיומו של פער זה תלו השניים במניעים פסיכולוגיים, אשר אינם רציונלים בהכרח, ואותם הסבירו באמצעות תיאוריות ומודלים פסיכולוגיים (מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית).
במחקרם חשפו כהנמן וטברסקי כמה עקרונות שלפיהם נוטים בני האדם לקבל החלטות: "העדפת המצב הקיים", מול אפשרות לשיפור שכרוך בה חשש מסוים להרעה; "שנאת הפסד", שלפיה בני אדם מייחסים להפסד עלות כפולה מסיכוי לרווח באותו סכום עצמו; וכן "תוצא ההיצג" - ניסוח בעיית החלטה זהה במונחים חיוביים כחלופה אחת, ובמונחים שליליים כחלופה האחרת, יניע בני אדם להעדיף את ה"אפשרות" החיובית על השלילית, גם אם שתי החלופות זהות לחלוטין מבחינת הסיכוי לרווח או להפסד.
הטענה כי בני אדם אינם מקבלים החלטות כלכליות על בסיס רציונלי של שיקולים כלכליים טהורים היתה מהפכנית בתחום הכלכלה, שכן עד לאותה עת, הגישה השלטת במחקר הכלכלי ראתה בתיאוריה הכלכלית תיאוריה מתמטית בעיקרה, המניחה כי התנהגותו הכלכלית של אדם נקבעת על פי אינטרסים עצמיים ויכולת להחליט בצורה רציונלית. מחקרם של כהנמן וטברסקי נחשב עתה לאחת מאבני היסוד של המחקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית.
בשנת 2002 זכה פרופ' כהנמן בפרס נובל בכלכלה (שאותו חלק עם ורנון סמית'). בנימוקיה קבע ועדת הפרס כי כהנמן: "הניח את היסודות לשדה מחקר חדש. ממצאיו העיקריים קשורים להליך קבלת החלטות במצבי לחץ וחוסר ודאות, שבהם הראה כיצד החלטות של בני האדם (במצבי חוסר ודאות) שונות לחלוטין מאלה הנחזות על-ידי מודלים כלכליים סטנדרטיים. עבודתו השפיעה על דור שלם של חוקרים בתחומי כלכלה וכספים, והעשירה תיאוריות כלכליות באמצעות אבחנות מתחום הפסיכולוגיה הקוגנטיבית". ועדת הפרס הכירה גם בתרומתו המחקרית של טברסקי, אשר נפטר ב-1996, ועל כן לא היה זכאי לפרס.
פרופ' כהנמן היה הישראלי החמישי שזכה בפרס, אחרי הסופר ש"י עגנון וראשי הממשלה מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס. הוא יליד תל אביב וחבר סגל האוניברסיטה העברית בירושלים. היה מבכירי המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה זו. בתחילת שנות ה-80 עבר לאוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, שם כיהן כפרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה ולמדיניות ציבורית. בפרינסטון מסרו כי "היום איבדנו איש חזון: פרופ' דניאל כהנמן. קהילת האוניברסיטה חולקת את תנחומיה עם משפחתו וכל מי שהכיר אותו, למד ממנו ואהב אותו".
אחרי הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר קראו כהנמן ו-85 חתני נובל נוספים לשחרור מיידי של הילדים שנחטפו לרצועת עזה. בנוסף, יצא כהנמן נגד הפעילות האנטי-ישראלית באוניברסיטאות בארה"ב.
בשנת 2023 התייחס כהנמן למהפכה המשפטית, ואמר ל-ynet כי היא "חורבן, לא רק בהיבט הערכי". הוא הסביר: "הסכנה היא שישראל כבר לא תיחשב לדמוקרטיה בעיני העולם. הרפורמה מצרפת את ישראל למדינות כמו הונגריה וטורקיה שמתחזות לדמוקרטיות, אבל הן לא דמוקרטיות. ככה מדברים על ישראל כבר היום בארה"ב ובאירופה. אין ספק שיהיה לזה אפקט על ההשקעות. גם ההייטק לא יישאר בישראל". בינואר באותה השנה חתם כהנמן, עם מאות כלכלנים מהארץ ומהעולם, על עצומה נגד צעדי הממשלה להחלשת מעמד בית המשפט. המכתב הזהיר מפני פגיעה במשק הישראלי והורדת דירוג האשראי של ישראל.
ב-2013 נבחר כהנמן להיות אחד מ-16 חתני פרס החירות לאותה השנה, וקיבל את המדליה מהנשיא לשעבר ברק אובמה. מדליית החירות היוקרתית ניתנת למי שהשיא תרומה יוצאת דופן לביטחון או לאינטרס הלאומי של ארה"ב, לשלום עולמי, לתרבות הכללית או ליוזמות ציבוריות או פרטיות אחרות. בהודעה הרשמית שהוציא בזמנו הבית הלבן אמר אובמה כי "חתני הפרס השנה בורכו בכשרון נפלא, אך מה שמייחד אותם הוא היכולת לחלוק את הכשרון הזה עם העולם".
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד: ״פרופ' דניאל כהנמן הלך לעולמו והותיר אותנו כשאנו חסרים את אחד המוחות המבריקים ביותר בהם זכינו. כהנמן היה התגלמות ייחודית של סיפור 'עוף החול' של עמנו - הנער היהודי שחי תחת הכיבוש הגרמני בצרפת, והפך לזוכה פרס נובל, שמחקריו עשו היסטוריה ושינו את האופן שבו האנושות תופסת את המציאות. בעשייתו החיונית ופורצת הדרך בפיתוח של תורת הערך, ובתחומי הכלכלה והפסיכולוגיה, הוא הביא גאווה רבה למדינת ישראל ולעם היהודי כולו. מחקריו ימשיכו לתרום לאנושות ולמדע גם לאחר מותו, וכך גם התלמידים הרבים אותם העמיד. יהי זכרו ברוך".
באוניברסיטה העברית ספדו גם כן לפרופ' כהנמן: "מחקריו פורצי הדרך ממשיכים להתפתח עד היום, ומהווים בסיס לקביעת מדיניות להתנהגויות במצבים של חוסר וודאות. הוא היה ענק בדורו".
