מסמך היסטורי נחשף בארכיון המדינה: ב-21 במאי 1963 פנה היועץ המשפטי של מחלקת המדינה האמריקנית אברם (אייב) צ'ייס לחברו בישראל טדי קולק, שכיהן אז כמנכ"ל משרדו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, וביקש ממנו לאפשר לפיזיקאי איזידור רבי לבקר בכור הגרעיני בדימונה. "אין לי ספק שרבי יהיה תחת כנפיך, ואין ספק שתעשה כל המאמצים הנדרשים", כתב.
איזידור רבי, בן לקהילה היהודית בפולין, זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1944 ותגליותיו אפשרו את פיתוח השעון האטומי, מערכת המכ"ם וקרני הלייזר. במהלך מלחמת העולם השנייה הוזמן להשתתף בפרויקט פיתוח הפצצה האטומית - אך סירב, ולאחר המלחמה פעל למען פיקוח אזרחי על הכוח הגרעיני ושימושיו. בקשתו של צ'ייס לאפשר לרבי לבקר בכור הגיעה על רקע עימות בין בן גוריון לנשיא ארה"ב דאז ג'ון קנדי, שהתנגד לתוכנית הגרעין הישראלית.
במכתב, שנחשף כאמור על ידי ארכיון המדינה, הזכיר צ'ייס את קרבתו האישית לפיזיקאי: "למדתי שהוא חבר ותיק שלנו", כתב. "נודע לי שהנשיא מעוניין באופן אישי בביקור של מדענים אמריקנים בכור בדימונה. אני מבין שיש לכם בעיות בהקשר זה, ושאתם לא מוכנים ליצור תקדים. מצד שני, דרך אחת להשביע את האינטרס של הנשיא בלי ליצור בעיות רציניות מהצד שלכם תהיה לאפשר לרבי ביקור בכור במהלך סיורו בישראל".
עוד הוא כתב כי "אני מעלה את ההצעה הזאת מתוך הנחה שאין לך התנגדות לביקור של מדען אמריקאי בכור. אם אני טועה כמובן, ההצעה יכולה להתבטל. הדברים יכולים להירגע בחלק שלכם של העולם, אבל אני בטוח שמספיק פעילויות נותרו כדי לרצות את הצורך שלכם בפעולה. אני מצפה לראות אותך בוושינגטון".
ב-17 ביוני, לאחר יותר משלושה שבועות, השיב קולק: "אני מצטער שהחמצתי אותך בוושינגטון. כל פעם שאני בסביבה אתה צריך ללכת לאן שהוא, מאתונה לוושינגטון או מוושינגטון למזרח הרחוק. אם הייתי פוגש אותך, הייתי אולי מסביר לך את הסיבות מדוע ההצהרה המשותפת שנוגעת לביטחון במזרח התיכון נעשתה. בינתיים שאלת הביקור בכור נבחנת בדרגים הכי גבוהים".
הוא הוסיף כי "לאף אחד אין התנגדות למבקר אמריקני, אבל בגלל שורת סיבות שאני מעדיף להסביר בעל פה אנחנו לא מתכוונים לערב את פרופ' רבי רק בגלל שהוא במקרה מבקר כאן בישראל. אני מצטער שלא יכולתי לפגוש אותך, אבל אני מקווה לראות אותך בקרוב שוב".
חוקר פרויקט הגרעין הישראלי פרופ' אבנר כהן התייחס לחשיפה, ואמר כי "מדובר במסמך מעניין מאוד. צ'ייס היה יהודי ומידידי ישראל, אשתו טוני לימדה בהרווארד שנים רבות. מה שחשוב במסמך הוא אלמנט הזמן - הבקשה של צ'ייס בשיא הלחץ האמריקני על דימונה. רק יום קודם, ב-16 ביוני, בן גוריון התפטר כאשר מכתבו התקיף ביותר של קנדי היה אמור להגיע אליו. המברק לא נמסר בשל ההתפטרות, והוא הגיע בהמשך ללוי אשכול".
