ראש המל"ל איל חולתא אמנם צפוי לדבר עם מקבילו הרוסי ניקולאי פטרושב, ברקע הדיווחים ברוסיה שלפיהם משרד המשפטים במוסקבה דורש להפסיק את פעילות הסוכנות היהודית בשטח רוסיה, אך ראש הממשלה יאיר לפיד מעוניין לטפל במשבר במישורים נוספים. הערב (חמישי) הוא קיים הערכת מצב בנושא עם גורמים במשרד החוץ והמועצה לביטחון לאומי. בהערכת המצב הוחלט להוציא בשבוע הבא משלחת משותפת למשרד רה"מ, משרד החוץ, משרד המשפטים ומשרד הקליטה כדי "להבטיח את המשך הפעילות של הסוכנות היהודית ברוסיה".
לישראל אין זמן רב מדי לטפל במשבר הנוכחי, שכן בית המשפט במוסקבה קבע דיון בנושא ל-28 ביולי, עוד שבוע בדיוק. ראש הממשלה לפיד שוחח עם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה בנושא, ויקיים דיון בין-משרדי נוסף ביום ראשון. "הקהילה היהודית ברוסיה מחוברת לישראל בקשר עמוק וחשיבותה עולה בכל שיחה מדינית עם ההנהגה הרוסית. נמשיך לפעול בערוצים הדיפלומטים, כדי שפעילותה החשובה של הסוכנות היהודית לא תיעצר", אמר.
אם אכן משרדי הסוכנות היהודית ברוסיה ייסגרו, הרי שמדובר במכה קשה לעלייה מרוסיה. המשבר הנוכחי, שכבר בעיצומו, מהווה שיא חדש במתיחות בין ירושלים למוסקבה כשברקע הלחימה באוקראינה נמשכת. כידוע, מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהחלה לפני כחמישה חודשים, נקט ראש הממשלה לפיד בקו נוקשה אל מול פעולות הרוסים - והיה בעצם הראשון בקרב בכירי הדרג המדיני שהצטרף למערב בגינוייו החריפים נגד פעולותיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בישראל מעריכים כי ההחלטה הרוסית היא פוליטית בלבד, ומגיעה כמעין נקמה רוסית.
על פי דיווח בסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס, דרישת משרד המשפטים, שהוגשה לבית המשפט המחוזי במוסקבה, קשורה ל"הפרות לא מוגדרות של החוק הרוסי". בסוכנות היהודית נשקלה כבר האפשרות להפסיק את הפעילות ברוסיה, נוכח דרישות חדשות של ממשלת רוסיה לקבל מידע על פעילותה במדינה. לפני כחודש שיגר משרד המשפטים הרוסי איגרת רשמית לסוכנות היהודית עם שורה של שאלות שמהן השתמע שהרשויות ברוסיה חותרות לסגור את משרדי הסוכנות במדינה.
בין השאר, שאלו הרוסים האם הסוכנות מחזיקה מאגרי מידע על אזרחי רוסיה. בתחילה הכחישו בסוכנות היהודית שרוסיה הגישה בקשה לסגירת המשרדים, ואולם, למרות ההכחשה, זה היה הכיוון מהרגע הראשון. משרד המשפטים הרוסי הודיע שהוא בחן את מסמכי הסוכנות שהוגשו לו והחליט להגיש בקשה רשמית לבית המשפט במוסקבה לסגירת המשרדים. מדובר בהחלטה דרמטית שעלולה לפגוע קשות בעלייה לארץ.
בתחילת החודש התקבל במשרדי הסוכנות היהודית במוסקבה מכתב מהרשויות, ובו הערות וביקורת בנושאים שנבדקו. בסוכנות היהודית הבהירו כי המכתב הצביע על בעיות ש"נמצאו בביקורת, ושיש להן השלכות משפטיות אפשריות".
לפיד גינה את הפלישה הרוסית, כבר ביום הראשון למלחמה
(צילום: לע''מ)
לכל מי שעוסק ביחסי ישראל-רוסיה ברור לגמרי שההחלטה היא כאמור פוליטית. להערכת גורמים בישראל היא לא הייתה באה לעולם אלמלא העמדה הישראלית בנושא המלחמה באוקראינה, ההתבטאויות של לפיד בנושא כשר החוץ, עוד לפני שנכנס ללשכת רה"מ, הכעיסו מאוד את הרוסים. הוא כזכור הצהיר כי רוסיה ביצעה "פשעי מלחמה" בבוצ'ה והוביל את החלטת ישראל לתמוך בגינוי נגד רוסיה באו"ם.
עניין נוסף שהצליח לעורר את זעם הרוסים היא הפעילות המתמשכת המיוחסת לחיל האוויר בסוריה, למניעת התבססות איראן במדינה. הרגיזה במיוחד את מוסקבה ההתקפה האחרונה שהשביתה את שדה התעופה הבינלאומי בדמשק ותקיפה בנמל טרטוס - שבו רוסיה מחזיקה בסיס ימי. נושא נוסף שמעסיק מאוד את הרוסים הוא הדרישה לקבל לידם את הבעלות על חצר אלכסנדר בעיר העתיקה בירושלים - שנבלמה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
מאז שיאיר לפיד נכנס לתפקידו כראש ממשלה לא התקיימה שיחה בינו לבין הנשיא ולדימיר פוטין. נשיא רוסיה גם לא התקשר לברך אותו לאחר כניסתו לתפקיד. כפי שנחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" הנשיא פוטין שיגר מכתב אישי לראש הממשלה הקודם נפתלי בנט, וביקש את התערבותו בנושא חצר אלכסנדר, ואולם דבר לא קרה מאז. כעת מבקשים הרוסים ליצור מנופי לחץ על ישראל ובחרו בסגירת משרדי הסוכנות כדי לאלץ את ירושלים להגיע איתם להבנות.
הרוסים לא פרסמו באופן רשמי מה החשדות נגד הסוכנות היהודית שבגללם החליטו לדרוש את סגירת המשרדים במוסקבה, אך לפי הערכות הרוסים מתמקדים בחשדות שהסוכנות היהודית "פגעה בפרטיות של אזרחים רוסים" בכך שיצרה מאגר מידע עליהם - דבר שמנוגד לחוק הרוסי.
גורם ממשלתי בכיר אמר כי "הסוכנות היהודית לא התנהלה נכון בנושא הזה. אמנם רוסיה חיפשה תירוץ לפגוע בישראל בגלל לפיד, אך הכתובת הייתה על הקיר ובשנתיים האחרונות היו פשיטות של הרשויות על משרדי הסוכנות והיו התרעות שרוסיה מנהלת בדיקה בנושא. הסוכנות לא העלתה את הנושא בפני הדרג המדיני וכך התפתח כאן משבר. הם רק חיכו לרגע הזה והיה להם תירוץ".
עם זאת, בישראל מעריכים שהחלטת משרד המשפטים הרוסי הפיכה. בכיר בממשלה אמר כי "אם לא נדע לטפל בזה נכון - המשבר עלול להחריף". לדבריו, "רוסיה עלולה לפגוע בהמשך גם בפעילות לשכת הקשר נתיב שאמונה על אישורי היהדות של מועמדי העלייה לארץ".
לסגירת משרדי הסוכנות היהודית יש השלכות דרמטיות על האפשרות של יהודים וזכאי חוק שבות מרוסיה לממש את זכותם לעלות לישראל. כידוע, הסוכנות היהודית מהווה זרוע מרכזית ומשמעותית של הממשלה ומשרד העלייה והקליטה לעליית יהודים מכל רחבי העולם. בשנה האחרונה עלו לישראל מרוסיה למעלה מ-22 אלף יהודים וזכאי שבות. הסוכנות היהודית פועלת ברוסיה זה שנים לעידוד עלייה, ומפעילה מחנות קיץ ומפעלי חינוך והוראה.
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה, שפנתה בתחילת החודש לראש הממשלה לפיד והסבירה לו את ההשלכות הדרמטיות, כדבריה, להפסקת הפעילות של הסוכנות ברוסיה, הגיבה על ההחלטה: "פעילות הסוכנות היהודית מתקיימת בכל רחבי אירופה ויתר היבשות, וכך גם ברוסיה, בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות. אין שום סיבה מוצדקת לעצירת הפעילות של הסוכנות, ועל כן מתקיימים מאמצים דיפלומטיים להבהרת הסוגיה והסדרת הפעילות בתיאום". תמנו שטה הוסיפה כי היא עומדת בקשר רציף עם מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז בנושא.
שר התפוצות נחמן שי אמר בתגובה כי "יהודי רוסיה לא יהיו בני ערובה של המלחמה באוקראינה. הניסיון להעניש את הסוכנות היהודית בשל עמדתה של ישראל לגבי המלחמה הוא פתטי ומעליב. את יהודי רוסיה לא ניתן יהיה לנתק מהקשר ההיסטורי והרגשי למדינת ישראל".
מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה: "הסוכנות היהודית מבקשת להבהיר כי נקבע דיון מקדמי ב-28 ביולי בבית משפט בנושא וזהו ההמשך של ההליך המשפטי שעליו פורסם בעבר. כמו שאמרנו עד כה, אנחנו לא מגיבים במהלך ההליך המשפטי".
האזהרות שקיבלה הסוכנות, והקנסות ששולמו
אחד מכיווני הפעילות המרכזיים של הסוכנות היהודית הינו כאמור עזרה לקהילה היהודית ברוסיה לעלות לישראל. לטענת משרד המשפטים הרוסי הארגון אוסף ושומר נתונים אישיים ומעבירם ברשת, בין היתר: שם פרטי, שם משפחה, שם האב, שנת לידה, חודש לידה, תאריך לידה, כתובת, מצב משפחתי, מצב סוציואקונומי, השכלה, מקצוע, נתוני דרכון, טלפון ומייל.
משרד המשפטים במוסקבה טוען עוד כי הסוכנות היהודית מבצעת תעדוף בעלייה של אזרחי רוסיה העובדים בתחום המדע והעסקים, שעזיבתם את רוסיה מפחיתה באופן משמעותי את הפוטנציאל המדעי והעסקי של הפדרציה הרוסית. לדברי מוסקבה, הארגון מפר באופן גס ושיטתי את חוק שמירת הנתונים וחוק הגנת המידע.
רוסיה טוענת גם כי אחרי שהסוכנות שילמה קנסות וקיבלה אזהרות הדבר לא הביא לשינוי ולא גרם לארגון לשנות את דרכו והוא המשיך להפר באופן שיטתי ובצורה גסה את חוקי שמירת הנתונים. הארגון לא הגיש ערעור על הקנסות, שילם אותן והן קיבלו תוקף משפטי, כלומר הסוכנות הסכימה עם ההאשמות ולא עשתה דבר כדי למנוע הפרות עתידיות. בעקבות החקירה משרד המשפטים הגיע למסקנה שיש לסגור את משרדי הסוכנות בהליך משפטי, ונימקו את ההחלטה ב"הפרות גסות ושיטתיות" של חוקי הפדרציה הרוסית.
משרד המשפטים טען כי הסוכנות מבצעת פעילויות ברוסיה באמצעות עשרה סניפים ברחבי רוסיה, ופנה לכל המשרדים האלה ושלח אליהם שאלות בנושא ההפרות שנעשו על ידי הסוכנות. חלק מהבדיקות נעשו על ידי סוכנות הביון הרוסית (FSB). הסוכנות גם קיבלה מספר אזהרות בנושא והמשיכה בהפרות.
