נמשכת ההתנגדות לכהונת יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון בפועל. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן הגיש הסתייגות לכהונת עמית אשר החלה ביום שני האחרון.
לדברי רוטמן שהגיש את התנגדותו ליו"ר הועדה לבחירת שופטים, שר המשפטים יריב לוין, השופט עמית מחזיק בעמדות "אקטיביזם שיפוטי קיצוני המאפיין את פסיקותיו". כמו כן אומר רוטמן שהוא מסתייג משיטת הסניוריטי לפיה לכהונת הנשיא נבחר השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון וכי עמית היה מעורב בכמה ניגודי עניינים עת שימש שופט.
רוטמן כתב כי "לאור מכלול הפגמים שפורטו לעיל, אין ספק כי מינויו של השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון עלול לפגוע קשות באמון הציבור במערכת המשפט, ולהעמיק את המשבר החוקתי והדמוקרטי בישראל.לא למותר לציין כי תפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא תפקיד רגיש מאד, כזה המחייב מידה רבה של אובייקטיביות, יושרה, תבונה ואחריות. בהתחשב בעובדות המטרידות שפורטו לעיל, מינוי שופט מסוגו של יצחק עמית לראש המערכת לא יתרום להרגעת המשבר החוקתי ואף צפוי להעמיק את חוסר האיזון בין הרשויות ויערער עוד את היציבות החברתית בישראל".
בתוך כך, "התנועה למשילות ודמוקרטיה" טוענת כי ההכרזה העצמית של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית על כניסתו לתפקיד מ"מ נשיא העליון מנוגדת לחוק. "השופט עמית לא נבחר לכהן לא כמשנה לנשיא, ולא כמ"מ הנשיא על ידי הוועדה לבחירת שופטים, כנדרש בחוק. עיתוי ההכרזה העצמית עגום במיוחד", טוענת היועצת המשפטית של התנועה' עו"ד יסכה בינה, שפנתה לראשי המערכת המשפטית לתקן זאת שאם לא כן תפנה בעתירה לבג"צ.
לטענתה, השופט עמית, בהכרזתו כי הוא נכנס למלא את מקום הנשיא, טעה בפרשנות החוק, וכי שעד שתמנה הוועדה לבחירת שופטים נשיא או משנה לנשיא, אין ממלא מקום ולכן אמירתו של השופט עמית משוללת יסוד חוקי. לדבריה, השופט עמית אינו השופט הותיק מבין שופטי העליון, אלא השופטת גילה כנפי-שטייניץ. "אמנם השופט עמית מחזיק בוותק הגדול ביותר בבית המשפט העליון אולם לא כשופט הוותיק ביותר בכלל ערכאות השיפוט. השופטת כנפי שטייניץ מונתה בחודש מרץ 1993 לבית משפט השלום, והיא מחזיקה בוותק של 31 שנים, ואילו השופט עמית מונה בשנת 1997 והוותק שלו נמוך משמעותית".
בפניה לשר המשפטים יריב לוין ,ליועצת המשפטית לממשלה ולמנהל בתי המשפט מבקשת התנועה למשילות להודיע כי השופט עמית חוזר בו מהודעתו לפיה ייכנס לתפקיד מ"מ נשיא בית המשפט העליון וכן כיצד בכוונת שר המשפטים, הנהלת בתי המשפט והיועצת המשפטית לממשלה לנהוג לעניין מילוי מקום תפקיד הנשיא.
היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט ברק לייזר דחה את הפניה והשיב כי בהיסטוריה החקיקתית במסגרת סעיף זה הכיר המחוקק בהכרח להבטיח רציפות שלטונית ותפקודית בבית המשפט העליון וברשות השופטת בכללותה. "ההסדר מאפשר את מילוי מקומו של נשיא בית המשפט העליון בעת הצורך, באופן חלק וללא התערבות חיצונית – לרבות של הרשות המבצעת – וזאת באמצעות העברת סמכויותיו של הנשיא לוותיק מבין השופטים בבית המשפט העליון. חשיבותו של מנגנון זה מתחדדת לנוכח תפקידיו הייחודיים של נשיא בית המשפט העליון, הכוללים, בין היתר, את הנהגת הרשות השופטת, ניהול בית המשפט העליון וייצוג המערכת בפני רשויות השלטון האחרות".
