תיעוד מהפצצת מחסן דלק בוורונז'
הסיבה הישירה לפרוץ המרד ברוסיה הייתה ניסיון של שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו והרמטכ"ל ולרי גרסימוב לשים קץ לקבוצת שכירי החרב "וגנר" כצבא נפרד - על ידי גיוס אנשיו כמשרתי קבע לצבא רוסיה. שויגו וגרסימוב פרסמו הודעה רשמית שבה הם מציעים לכל שכירי החרב של "קבוצת וגנר" לחתום על חוזים שיהפכו אותם למשרתי קבע בצבא הרוסי, וליהנות מכל ההטבות הנלוות לכך.
זה קרה בשבוע שעבר, אבל שכירי החרב הרוסים - שביניהם פושעים רבים שגויסו מבתי הכלא הרוסיים כדי להילחם באוקראינה - לא מיהרו לחתום על החוזים שהציע להם משרד ההגנה. הסיבה היא שהמשכורת וההטבות שעמדו להרוויח היו הרבה פחות מ-5,000 דולר ומעלה, ששילם להם יבגני פריגוז'ין, בעלי "קבוצת וגנר".
אבל פריגוז'ין עצמו ראה, בצדק, באקט הזה של מתחריו שויגו וגרסימוב כניסיון לחסל את עצם קיומו של צבא שכירי החרב הרוסי שהוא בעליו ועומד בראשו - ואשר זכה להצלחה יחסית במלחמה באוקראינה, בניגוד לתפקוד הגרוע ולאוזלת היד שגילה הצבא הרוסי. האירוניה היא שצבא שכירי החרב הוקם לפני עשר שנים כזרוע חשאית, שנועדה לאפשר לרוסים לפעול במלחמה באוקראינה ב-2014, מבלי לקחת אחריות.
פריגוז'ין ולוחמי של "קבוצת וגנר" ברוסטוב-על-הדון
(צילום: רויטרס)
"קבוצת וגנר" נלחמה אז בחבל דונבאס במדים ובנשק תקניים של הצבא הרוסי, אך בלי סימני זיהוי, ולכן נקראו "חיילים ירוקים קטנים" וצבא הפדרציה הרוסית התכחש לקשר בינו לבינם. הם עשו את העבודה המלוכלכת במזרח אוקראינה ואפשרו לרוסיה של ולדימיר פוטין להתנער מאחריות. אחר כך צבא השכירים הזה הופעל בסוריה, בסודן ובאפריקה, אבל מנה לא יותר מ-5,000 שכירי חרב שפעלו נקודתית. את התנופה הגדולה קיבל הצבא הפרטי של פריג'וזין באוקראינה, לאחר תחילת המבצע הצבאי שבו רוסיה פתחה לפני שנה וארבעה חודשים - וספגה מפלות קשות.
פוטין הזעיק את פריגוז'ין לעזרה ואישר לו לגייס פושעים מבתי הכלא, וכך תפחה "קבוצת וגנר" לממדים של צבא, שיש לו כ-30,000 לוחמים וכן טנקים, ארטילריה ואמצעים רבים שיש לצבא סדיר. אבל פריגוז'ין המשיך לתפעל את הצבא כצבא פרטי לכל דבר, בנפרד מצבא רוסיה. הישגיו היחסיים של הצבא הפרטי הזה בקרבות נגד האוקראינים, תחילה בעיר מריופול ובעיקר באזור בחמוט, הם שגרמו לקרע בין שויגו וגרסימוב לבין פריגוז'ין.
בכירי משרד ההגנה והמטכ"ל הרוסי ניסו להסתיר את ההישגים של "קבוצת וגנר", שהבליטו עד כמה הצבא שבפיקודם אינו מתפקד וחסר אונים. זה איים על מעמדם בצמרת הביטחונית הרוסית, למרות שזכו לגיבוי של פוטין. אבל פריגוז'ין רתח, ולא רק על היוקרה שמנעו מאנשיו וממנו ראשי הצבא הרוסי. הוא גם טען, ושוב כנראה בצדק, שהצבא של שויגו וגרסימוב מונע ממנו אספקה חיונית של תחמושת, פגזי ארטילריה ולוגיסטיקה חיונית, ועל ידי כך מחבל בכוונה ביכולתו של "וגנר" לרשום הישגים נוספים.
פוטין בנאום מיוחד: "זה מרד מזוין, בגידה"
(צילום: Skynews)
פוטין המשיך לגבות את שויגו וגרסימוב, ואילו האשמותיו של פריגוז'ין הלכו ותכפו - עד שהוא איים להסיג את אנשי "וגנר" מהעיר בחמוט בעיצומה של מתקפת-הנגד האוקראינית, מה שהיה גורם בוודאות לנפילתה. בתגובה להשתלחויות של פריגוז'ין שנעשו בשפה גסת רוח שהלכה והסלימה - ובעיקר עקב האיום לסגת מבחמוט - החליטו כנראה שויגו וגרסימוב בגיבוי פוטין לחסל סופית את "קבוצת וגנר" כצבא פרטי נפרד, על ידי "בליעתו" בצבא רוסיה. פריגוז'ין, בכירי מפקדי צבא שכירי החרב שלו והאוליגרכים התומכים בו בסתר לא יכלו להסכים לכך - וזו הסיבה הישירה כאמור לפרוץ המרד.
זהו מאבק קלאסי על כבוד, כוח וכסף, בין שני מוקדי שליטה בצמרת הביטחונית של פוטין. הכבוד הוא היוקרה התקשורתית שגרסימוב ושויגו ניסו למנוע מאנשי "וגנר" ופריגוז'ין העומד בראשם; הכוח הוא כוח פוליטי שפריגוז'ין הלך וצבר בחצי השנה האחרונה עד שאיים ישירות על מקורביו של פוטין; והכסף הוא אמצעי הלחימה שבכירי משרד ההגנה הרוסי ניסו למנוע מפריגוז'ין ואנשיו, ועל ידי כך למנוע מהם הישגים צבאיים ואת התחזקותם בדעת הקהל הרוסית.
המעניין הוא שפריגוז'ין, שהיה מקורב לפוטין עד שזכה לכינוי "השף של פוטין", משתדל להימנע גם כעת מעימות ישיר עם נשיא רוסיה. הוא רק מנסה להשפיל את שויגו וגרסימוב בכך שהוא דורש מהם לבוא לדבר איתו בעיר רוסטוב-על-הדון שבדרום רוסיה, סמוך לגבול אוקראינה, עליה השתלט היום. אם השניים יענו לדרישה, זו מבחינתם כניעה והם ייאלצו לקבל את דרישתו של פריגוז'ין לבטל את צו הגיוס שהציעו לאנשי צבא שכירי החרב שלו.
3 צפייה בגלריה
פוטין ופריגוז'ין. מנהיג "קבוצת וגנר" משתדל להימנע מעימות ישיר עם נשיא רוסיה
(צילום: AP)
אבל פריגוז'ין נזהר שלא לאיים ישירות על פוטין, ועד כה דחה את הטענות שהוא מבקש לרשת את פוטין - למרות שאמר בגלוי שהמלחמה באוקראינה כלל לא הייתה נחוצה ואינה מוצדקת, אלא פרצה רק כי שויגו רצה לזכות במעמד של מצביא מנצח, ועל ידי כך לקבע את מעמדו.
גם פוטין נמנע בנאומו היום מלהזכיר את פריגוז'ין בשמו וגם לא איים עליו ישירות, אף שהגדיר את מה שקורה עכשיו כמרד וכבגידה. עובדות אלה ראויות לתשומת לב, מפני שהן מצביעות על אפשרות של פשרה שבה פוטין ידרוש משויגו ומגרסימוב לוותר על חלק מהצעדים שעשו נגד "קבוצת וגנר", צעדים שירצו את פריגוז'ין ויחזירו אותו ואת אנשיו למלחמה באוקראינה. כן, האפשרות הזו עדיין קיימת. בנוסף, יש לשים לב כי בעלות הברית איראן ובלארוס אמנם הודיעו מיד על תמיכה בפוטין, אבל סין ומדינות במזרח אירופה שותקות בינתיים.
כוחותיו של פריגוז'ין, כ-25 אלף שכירי חרב, שולטים כעת ברוסטוב-על-הדון ובעיר וורונז' ונמצאים כ-360 ק"מ מדרום למוסקבה, על הכביש הראשי M4. אם לא תושג פשרה, צפוי עימות צבאי בין "קבוצת וגנר" לכוחות ביטחון הפנים הרוסיים, ובראשם "המשמר הלאומי של הפדרציה הרוסית", מה שמכונה "רוסגוורדיה". נאמנותם של כוחות אלה היא שתעמוד כעת למבחן.
כוח המשמר הלאומי הרוסי הזה הוקם על ידי פוטין ב-2016 כדי לשמש ככוח ביטחון הפנים הראשי של רוסיה, הנתון לפיקודו הישיר של פוטין עצמו. הוא מונה כ-340 אלף מגויסים ויש לו כלי רכב משוריינים, ואלמנטים נוספים של צבא רגיל כמו ארטילריה קלה וכלי טיס. שורשיו של הכוח הזה עתיקים וכבר במאה ה-19 הצארים של רוסיה הקימו כוח כזה. אחר כך ברוסיה הסובייטית הכוח הזה היה כפוף למשרד הפנים מפני שהמשטר הסובייטי לא רצה שבממשל של ברית המועצות יהיה כוח שיוכל לאיים בהפיכה על הסובייט העליון.
כעת הצבא של משרד ביטחון הפנים נמצא תחת פיקודו הישיר של פוטין ואמור להגן על הגבול, להילחם בפשע המאורגן ולהיאבק בטרור. ל"רוסגוורדיה" יש לפחות שלוש חטיבות לוחמות באזור מוסקבה כעת, והפיקוד של צבא ביטחון הפנים הזה יכול להפעיל גם מסוקי קרב ומטוסים, למרות שהוא מוחזק ככוח נפרד מהכוחות של משרד ההגנה. פוטין גם יכול לסמוך על נאמנותם של שויגו וגרסימוב ושל מפקדי הצבא הרוסי, וכן על היחידות המיוחדות של שירות ביטחון הפנים FSB (מקביל לשב"כ אצלנו) ושל המשטרה.
לכאורה הכוחות האלה יכולים להכניע בלי קשיים גדולים את אלפי שכירי החרב של פריגוז'ין שנעים לעבר הבירה, אבל ייתכן מאוד שיש גורמים בבירת רוסיה, בממסד הביטחוני, שתומכים בסתר בפריגוז'ין ורוצים להפסיק את הלחימה באוקראינה. ייתכן שבין אותם גורמים נכללים גם אוליגרכים רבים, והם עשויים להוביל לגרום לעריקה המונית בקרב הכוחות הנאמנים לפוטין. כרגע מוקדם עדיין להעריך ואפילו להמר מי יהיה עם ידו על העליונה בתום העימות הזה, אבל צריך להביא בחשבון שלפחות על הנייר פוטין מסוגל לדכא ללא קושי רב את המרד הזה, אלא אם כן יתגלו שותפים סמויים לפריגוז'ין בממסד הביטחוני של האוטוקרטיה הפוטינית. כרגע לפחות נאמנות לנשיא היא המצרך הכי יקר במוסקבה.
