מוסקבה הודיעה היום (יום ד') על חזרתה להסכם שנחתם עם קייב, שמאפשר לייצא תבואה מהנמלים האוקראיניים בים השחור. בסוף השבוע הודיעה מוסקבה כי בעקבות "מתקפת טרור אוקראינית" על הצי הרוסי בחצי האי קרים היא משעה את השתתפותה בהסכם. בעקבות ההודעה חששו מנהיגים בעולם מהחרפה של משבר המזון שהתפתח בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה.
ההסכם בין הצדדים נחתם ב-22 ביולי, כמעט חמישה חודשים מפרוץ המלחמה, בתיווך של טורקיה והאו"ם. מוסקבה הודיעה היום על חזרתה להסכם אחרי כמה ימים שבהם טורקיה והאו"ם סייעו להמשיך בייצוא התבואה מאוקראינה. משרד ההגנה הרוסי נימק את ההחלטה לחזור להסכם ואמר שקייב העניקה ערבויות שלא תשתמש ב"מסדרון התבואה" בים השחור למתקפות נגד הצבא הרוסי. קייב לא אישרה את הגרסה הרוסית.
בשבת אמרה מוסקבה כי הספינות של הצי הרוסי שהותקפו בחצי האי קרים לקחו חלק בשמירה על המסדרון הימי בים השחור, שמאפשר מעבר בטוח של אוניות סוחר שמובילות תבואה מאוקראינה.
כשמוסקבה הודיעה בשבת על השעיית ההסכם היא טענה שלאור ההתקפה על הספינות שלה, היא כבר לא יכולה להבטיח את שלומן של ספינות אזרחיות שחוצות את הים השחור. אוקראינה ומדינות המערב אמרו שמדובר בתירוץ שקרי שמטרתו "לסחוט" את אוקראינה והמערב ולאיים בהחרפת משבר המזון.
ההחלטה הרוסית לחזור להסכם התקבלה אחרי שיחה בין הנשיא ולדימיר פוטין לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, והתייעצויות של שרי ההגנה משתי המדינות. פוטין הזהיר היום כי מוסקבה עשויה לפרוש מהסכם המזון פעם נוספת, אם אוקראינה לא תעמוד בהתחייבויות שלה.
אוקראינה ורוסיה היו לפני המלחמה אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית. הפלישה הרוסית שיבשה דרמטית את שרשראות ההספקה, והדבר גרם לעלייה חדה במחירי המזון בעולם. מוסקבה וקייב הטילו שתיהן את האחריות למשבר זו על זו: ממשלת אוקראינה האשימה את רוסיה כי המצור הרוסי על הנמלים האוקראיניים הוא שמנע מאוניות סוחר להפליג משם עם התבואה אל מדינות היעד, וכי נוסף על כך מוסקבה גונבת חלק מהתבואה שהצטברה במחסנים האוקראיניים – ומשתמשת בה לצרכיה שלה או מוכרת אותה לצד שלישי.
רוסיה מצדה טענה כי היא אינה מטילה שום מצור על נמלי אוקראינה, וכי מוקשים ימיים שהטמינו שם האוקראינים כדי לסכל את התקרבות הרוסים הם שמונעים את הפלגתן של אוניות הסוחר. לדברי מוסקבה, במשבר המזון יש להאשים את המערב, משום שהסנקציות הקשות שהטיל עליה אינן מאפשרות למדינות העולם לסחור איתה בחופשיות, וכך היא אינה יכולה לסייע במילוי המחסור.
ההסכם לייצוא התבואה נועד להקל על משבר הרעב שהתפתח בעולם בעקבות המלחמה - והשיג את מטרתו. מאז שמוסקבה וקייב חתמו על ההסכם ב-22 ביולי ייצאה אוקראינה יותר מ-9 מיליון טונות של תבואה. ההסכם נחתם לתקופה של 120 ימים, בסופה הצדדים היו אמורים להאריך אותו. לקראת תאריך היעד (19 בנובמבר) אמרה רוסיה שיש לה בעיות רציניות עם ההסכם.
בממשלת אוקראינה אמרו בסוף השבוע שהטענות על "מתקפת טרור אוקראינית" בנמל בסבסטופול הן שקריות, ושמוסקבה "ממציאה "מתקפות טרור פיקטיביות על מתקנים שלה". בשבת טענה מוסקבה כי "מומחים בריטים" סייעו למתקפה האוקראינית על הצי הרוסי בנמל. היום אמרה מוסקבה שהיא תזמן את השגרירה הבריטית לשיחה. רוסיה לא סיפקה הוכחות ל"סיוע הבריטי" למתקפה.
במסגרת ההסכם טייסים אוקראינים מדריכים את האוניות שמגיעות לנמלים ומפנים אותן לשיט בנתיב בטוח, ללא מוקשים ימיים. בנוסף מאפשר ההסכם לרוסיה לייצא מזון ודשנים.
בשבועות האחרונים ביצע הצבא הרוסי מתקפות רבות נגד תשתיות אזרחיות ברחבי אוקראינה. רוסיה תוקפת תחנות כוח ומתקנים אחרים כדי לשבור את רוחם של האוקראינים, ולהשאיר אותם ללא חשמל, מים וחימום בחודשי החורף. ראש מחוז קייב, אולכסיי קולבה, אמר היום ש-16,000 בתים במחוז מנותקים כרגע מחשמל בעקבות התקיפות הרוסיות. הוא הזהיר שהמחסור בחשמל יימשך כל עוד המתקפות הרוסיות יימשכו, והכוחות האוקראיניים לא יצליחו ליירט את הטילים והמל"טים.
"הם פוגעים בנו בצורה ישירה. בקייב עצמה כבר לא נשאר אור", אמר קולבה על המתקפות האחרונות נגד תחנות כוח באזור. "קיים חשש אמיתי שנישאר בלי חשמל במשך שבועיים, ואנחנו כבר נערכים לכך". ראש העיר קייב ויטאלי קליצ'קו אמר כי בעקבות תקיפות שהיו שלשום 80% מהעיר נותקה ממים. קליצ'קו הוסיף כי לאור החשש שהמשך התקיפות ישאיר את תושבי העיר ללא חימום בחודשי החורף, הרשויות בבירה נערכות להעמיד לרשות התושבים יותר מ-1,000 "תחנות חימום".
בתקיפות ברחבי אוקראינה נעזר הצבא הרוסי במל"טים מתאבדים מתוצרת איראן. הבית הלבן אמר אמש שהמשטר האיראני הביע באופן גלוי נכונות "לקחת חלק ברצח של אזרחים אוקראינים תמימים על אדמת אוקראינה". ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי, אמר כי המשטר בטהרן מעורב ב"הרג אוקראינים חפים מפשע" והביע דאגה שטהרן תספק למוסקבה גם טילים בליסטיים לטווח קצר.
לפי קירבי, לא רק איראן מסייעת לרוסיה במלחמה באוקראינה. דובר המועצה לביטחון לאומי בארה"ב אמר היום כי וושינגטון קיבלה מידע שמצביע על כך שצפון קוריאה מספקת למוסקבה בחשאי כמות "משמעותית" של פגזי ארטילריה. קירבי אמר שכדי שמסירת הנשק למוסקבה לא תיחשף, צפון קוריאה העבירה את הארטילריה דרך מדינות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
קירבי אמר כי הארטילריה הקוריאנית לא צפויה לשנות את מהלך המלחמה, אך עלולה להיות קטלנית עבור האוקראינים. לדבריו, המשלוחים הצפון קוריאניים מלמדים לא רק על רצונה של פיונגיאנג לסייע למוסקבה במלחמה, אלא גם על המחסור שממנו סובלת רוסיה – על רקע הסנקציות המערביות והפיקוח על ייצוא למוסקבה.
בחודש ספטמבר העריך המודיעין האמריקני שרוסיה מנהלת מגעים לרכישת מיליוני רקטות ופגזי ארטילריה מצפון קוריאה. פיונגיאנג אמרה בתגובה שהיא מעולם לא סיפקה לרוסיה נשק או תחמושת, ולא מתכננת לעשות זאת. ייצוא הנשק של צפון קוריאה לרוסיה מהווה הפרה של החלטות האו"ם, שאוסרות על פיונגיאנג לייצא ולייבא כלי נשק.
בתוך כך שוחח היום שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב עם מקבילו האיראני, חוסיין אמיר עבדאללהיאן. לברוב התייחס לדיווח שפורסם אתמול ב"וול סטריט ג'ורנל", שם נכתב כי סעודיה חלקה עם ארה"ב מידע מודיעיני שמתריע מפני מתקפה איראנית קרבה בממלכה, וכי צבא ארה"ב העלה את הכוננות של כוחותיו באזור. לברוב אמר לשר החוץ האיראני כי הדיווח הוא חלק מקמפיין של כלי התקשורת במערב שנועד לגרום להסלמה במפרץ. משרד החוץ האיראני הגיב היום לדיווח ואמר שמדובר ב"האשמה חסרת בסיס" נגד טהרן.