מתקרבים לנקודת רתיחה: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא תייצג את שר המשפטים יריב לוין בעתירה שהוגשה נגדו בשל אי-מינוי נשיא לבית המשפט העליון. כך נודע הבוקר (חמישי) ל-ynet. עמדת מחלקת הבג"צים שתוגש ביום ראשון לבג"ץ בתשובה לעתירה תהיה שהחלטתו של השר לוין, שמכהן כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, שלא לבחור נשיא - נגועה באי-סבירות ואי-חוקיות.
פוגלמן: "מקווה שנוכל לבחור נשיא קבוע, זה לטובת הציבור כולו"
(צילום: לשכת עורכי הדין )
2 צפייה בגלריה
פרסום ראשון: בהרב-מיארה לא תייצג את לוין בעתירה על אי-מינוי נשיא חדש לעליון
(צילום: EPA/GIL COHEN-MAGEN/Pool , נחום סגל )
מנגד, בצמרת הקואליציה אומרים כי אם בג"ץ יפעל להפקיע סמכות זו משר המשפטים, אז למעשה השופטים ועורכי הדין יכולים למנות לבד את מי שהם רוצים - ולהפוך את נבחרי הציבור בוועדה ללא רלוונטיים. במפלגות הימין אף נאמר כי בית המשפט העליון כלל אינו יכול לדון ולהכריע בעתירה מכיוון שהוא מצוי בניגוד עניינים וכל אחד משופטי בג"ץ רוצה שייבחר נשיא. הם מזכירים שמ"מ נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן שב ומזכיר בהופעותיו את החיוב במינוי קבוע, נוכח החשיבות והרגישות הכרוכות בתפקיד זה והצורך לאפשר למערכת לתכנן ולבצע מדיניות ארוכות טווח.
בעוד כולם ממתינים לדיון בבג"ץ בנושא, בית המשפט העליון מתפקד כבר יותר משמונה חודשים ללא נשיא. מאז פרישתה של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות בחודש אוקטובר האחרון, הניהול מופקד כאמור בידיו של המשנה לנשיא עוזי פולגמן. כמו כן, בבית המשפט העליון מכהנים 13 שופטים בלבד במקום 15 בעקבות פרישתן של חיות ושל ענת ברון.
השר לוין הבהיר מאז ומתמיד כי הוא מתנגד לשיטת הסניוריטי, שלפיה נבחר לעליון ותיק השופטים, והצעת חוק שמשנה זאת אף הוכנה לפני כשנה וחצי במסגרת המהפכה המשפטית, אך הוקפאה בשל המחאה. בין לוין לפוגלמן התנהלו מגעים על מנת למצוא פשרה שתאפשר בחירת נשיא, אך הם העלו חרס, בין היתר כיוון שפוגלמן עומד על קיום עקרון הסניוריטי, שעל פיו ייבחר השופט יצחק עמית.
2 צפייה בגלריה
בשל אי-כינוס הוועדה: בבית המשפט העליון מכהנים 13 שופטים במקום 15
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גם ניסיונות לדילים שונים בין לוין לפוגלמן באשר לבחירת שני שופטים חסרים בעליון כבר עתה ועוד אחד עם פרישת פוגלמן בחודש אוקטובר הקרוב לא צלחו. חלק מהנוסחאות כללו הסכמה של לוין למינוי עמית בתמורה לבחירת שופטים לעליון שיעבו את האגף "השמרני", אך פוגלמן סירב לכך.
בסוף השבוע שעבר לוין נדרש על ידי בג"ץ למסור תשובה מדוע אינו מכנס את הוועדה. השופטים אלכס שטיין, עופר גרוסקופף ויעל וילנר הורו לשר להשיב בתוך 10 ימים מדוע אינו מנהל דיונים למינוי נשיא לבית המשפט העליון. כמו כן, הם הורו לו לנמק "מדוע לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף 7 חוק בתי המשפט וייכנס את הוועדה לבחירת שופטים להצבעה לבחירה בשופטי בית המשפט העליון, וכן מדוע לא יפעל לבחור נשיא לבית המשפט העליון".
העתירה עליה דנים הוגשה בחודש פברואר על ידי "התנועה לאיכות השלטון". בעתירה נטען כי לוין אינו מקיים נוהג חוקתי, מאז קום המדינה, למנות נשיא לבית המשפט העליון על פי שיטת הסניוריטי. עוד נכתב כי השר מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים מתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים.
בשבוע שעבר החליט בג"ץ, בנימוק של "יעילות", להוציא צו על-תנאי במסגרתו יוכרע אם לחייב את לוין לכנס את הוועדה לשם בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. אלא שבמהלך המגעים לקראת גיבוש עמדת מחלקת הבג"צים, התברר כי הייעוץ המשפטי סבור שיש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כבר עתה ולבחור נשיא. לדעת מחלקת הבג"צים אין זה סביר שהשר ישתמש בסמכותו כדי לעצור את הבחירה לאורך זמן כה רב, מה עוד שיש רוב רגיל בוועדה לבחירת נשיא. עליו להשתמש בסמכות שהוקנתה לו לבחור נשיא, שהוא הממונה הניהולי של מערכת המשפט וסמל של אחת מרשויות המדינה הממלכתיות והמרכזיות.
נימוקיו של לוין לעומת זאת עוסקים בין היתר ברצון למנות נשיא בדרך של הסכמה רחבה, למרות שנדרש רוב של חמישה מתוך תשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים למינוי זה, וכי הסדרים ברוב זו שהושגו בהסכמה מלאה של חברי הוועדה כבר הניבו בחירה של יותר מ-150 שופטים לבתי משפט השלום והמחוזיים. לוין מבקש למצות את המגעים שהחלו וחותר להסכמה. הוא סבור כי החוק מקנה לו סמכות ייחודית לקבוע את סדר יומה של הוועדה ולהעלות להצבעה שם של מועמד לבחירה.
