בעיר שבה החל הכול, ווהאן, החיים נמשכים כיום כמעט כרגיל. עדיין יש בדיקות בכניסה לחלק מהמקומות, המסכות על הפנים באופן קבוע והאוכלוסייה מחוסנת. בחלק מהחנויות מתנוסס בגאווה שלט שמציין כמה אחוז מהמוכרים מחוסנים לקורונה.
התושבים בעיר מספרים על תחושה של "חיים ללא קורונה". יש כמובן הקפדה על מסכות, אבל הרחוב שוקק כרגיל ואפשר בקלות לשכוח שבעיר הזו פרצה המגפה העולמית.
שנתיים אחרי פרוץ הקורונה נותרו בעיר ישראלים ספורים. אחרים שגרו שם חזרו ארצה, מי בתחילת המגפה, ומי אחרי תקופה. אחד מאותם תושבים ששבו לישראל הוא ניסן ברקת, שחי שם במשך עשור וחזר לגבעת ברנר לפני כחצי שנה.
"המגפה פרצה רשמית ב-24 בינואר 2020. עשרה ימים קודם הייתה הודעה ברשתות החברתיות שהגדירה את זה כדלקת ריאות או שפעת חמורה, התייחסנו לזה כמחלה של חורף", נזכר ברקת בימים הראשונים של הקורונה. "הדבר הראשון שקרה היה סגירת העיר ליוצאים, וראינו לאט לאט איך המצב משתנה. ב-24 בינואר בשעה 10:00, ערב ראש השנה הסינית, הודיעו שכל הכבישים נסגרים ואי אפשר יהיה לצאת".
ניסן ברקתבמשך השנתיים האחרונות המצב בעיר התייצב, מתאר ברקת. "לקח בערך חודשיים עד שפתחו את העיר ומאותו רגע ועד היום עברו על ווהאן שני גלים קטנים שבמסגרתם נבדקה כל העיר בתוך עשרה ימים. כיום ווהאן מתנהלת כרגיל. סין החליטה שווהאן לעולם לא תחזור להיות מה שהייתה".
"כבר לפני יותר משנה העיר חזרה לתפקוד שוטף. כל התחבורה הציבורית, הקונצרטים, המופעים והמסעדות – הכל חזר לתפקד", תיאר. "ההגבלות הן ההגבלות הרגילות של הקורונה, אין הקלות במסכות. הכל כרגיל, אין מגבלות, אבל יש בקרה. אם למשל מישהו רוצה להגיע לווהאן הוא צריך לעשות בדיקות נוספות, מעבר לאלו שעשה בשביל להיכנס לסין".
לפי ברקת, הרשויות מקדישות תשומת לב מיוחדת לווהאן. "זה כמו אצלנו 'שנית מצדה לא תיפול' אז שם זה 'שנית ווהאן לא תיפול'. שנתיים אחרי ההתפרצות של הקורונה, כשבמקומות אחרים אנשים פחות הקפידו על המסכות וההגבלות – בווהאן הקפידו הרבה יותר. עכשיו המצב שם טוב, מתנהלים כרגיל".
גם מחוץ לווהאן, עושה רושם שסין מתמודדת היטב עם המגפה. למרות כמה התפרצויות מקומיות, כמו זו שנמצאת בשיאה בעיר שיאן, הסינים שומרים "יד על הדופק", כפי שתיאר גיא שרון, ישראלי שחי בעיר יי-וו שבמזרח סין מאז שנת 2012. לדבריו, הסינים מקפידים על מסכות ועל חיסונים, אבל הכלי האולטימטיבי לדבריו הוא האמצעים הטכנולוגיים לניטור ההתפרצויות ובלימתן.
"כרגע יש לי בטלפון כמה אפליקציות שמנטרות שני דברים - את המצב הרפואי שלי ואת המקומות שבהם ביקרתי בימים האחרונים", הסביר שרון. "יש לי ברקוד מקביל לתו הירוק. כל עוד הוא ירוק - אני יכול להיכנס לאן שאני רוצה. כשהוא כתום אני נכנס לניטור ועושה כמה בדיקות קורונה, וכשהוא אדום אני נכנס לבידוד ויוצרים איתי קשר תוך שעתיים". את המקומות שבהם מבקרים התושבים, אומר שרון, "הסינים מחלקים לפי אזורי סיכון - נמוך, בינוני או גבוה. בבינוני חלות הגבלות, בגבוה נכנסים לבידוד ביתי או ממשלתי".
גיא שרוןצילום: גיא שרוןאת חוויית אזור הסיכון הבינוני חווה שרון על בשרו לאחרונה. "בת זוגי ואני היינו צריכים להיכנס לבידוד של 14 יום ולעבור כל 48 שעות בדיקת קורונה. היא הייתה בסיכון גבוה יותר - אז היא הייתה צריכה כל 24 שעות בדיקת PCR. יכולתי ללכת למסעדה או לטייל ברחוב, אבל לא להיכנס למקומות הומי אדם. היו מבקשים ממני את בדיקת ה-PCR שעשיתי", הוא סיפר.
"צריך להוריד בפניהם את הכובע"
שרון אמר כי מטרת העל של סין היא להמשיך בשגרה הנורמלית - ואם היא נפגעת, לחתור לחזרה אליה כמה שיותר מהר, בייחוד לקראת ראש השנה הסיני, מה שהוא מגדיר בתור "ההגירה הגאוגרפית הכי גדולה על הגלובוס". "בין 700 ל-800 מיליון סינים הולכים לשנות את המיקום שלהם פעמיים בחודש הקרוב", הוא הסביר. "הרכבות מפוצצות, הטיסות מלאות. זו סכנה עצומה להתלקחות של קורונה, ולכן יש להם בכל עיר ובכל בית חולים מתחמי בדיקה מהירה. אין דרך להתחמק".
עם מסכות מגן: "מצעד בושה" בסין למבריחי מהגרים בגבול שנסגר בגלל הקורונה
לדבריו, "הם ניצחו את הקורונה ראשונים וממשיכים לנצח אותה. הם גאים בכך. סין היא אחת הכלכלות היחידות בעולם שהצליחה לשמור על מגמת צמיחה. איך הם השתלטו על זה? צריך רק להוריד בפניהם את הכובע". שרון סיפר שהוא לא מתכוון לוותר על סין, וסבור ששגרת החיים שלו שם חופשית יותר מזו שבישראל. "אם בסופו של דבר שגרת החיים שלי נשמרת, אני עובר ממקום למקום בלי חשש ובלי בעיות, הם עשו את זה, הם עשו את הבלתי ייאמן".
