ענבר הימן בת ה-27, שנחטפה ב-7 באוקטובר מהמסיבה ברעים, נרצחה בשבי חמאס בעזה. כך הותר הערב (מוצאי שבת) לפרסום. היא הותירה אחריה שני הורים ואח.
במשך 71 ימים משפחתה ומכריה של הימן ז"ל עוד החזיקו בתקווה שהיא תשוב לצייר על קירות בישראל, הערב היא נמוגה עם קבלת ההודעה על מותה.
ענבר נחטפה ממסיבת הנובה, שבה התנדבה כמטפלת רגשית, "הלפרית". תפקידה היה לסייע לאנשים שחשים לא בטוב כתוצאה משימוש בסמים פסיכדליים.
עם הישמע האזעקות הראשונות באותה שבת שחורה, ענבר וחברותיה הסתתרו מתחת לבמה במסיבה, שאליה הגיעו בשישי. במהלך המתקפה הן רצו לשדות כאשר המחבלים דולקים אחריהן והתפצלו. ענבר, שרצה ליד שני בחורים, נתפסה על ידי שני מחבלים שהעלו אותה על אופנוע וחטפו אותה לעזה. באותה שבת אף הופץ סרטון שלה מובלת לעזה בעודה מעולפת.
ממטה משפחות החטופים והנעדרים נמסר: "אנו משתתפים בצערה הכבד של משפחת הימן. ענבר הייתה בחורה מחוננת, מלאת אהבה והכלה עם נתינה אין סופית. בחורה יצירתית ומלאה בשמחת חיים. חובבת אומנות מושבעת. היא אמנית גרפיטי וגם למדה במגמת קולנוע בתיכון ואוהדת של מכבי חיפה. היא הכירה את בן זוגה נועם אלון בלימודי תקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה לפני כמעט שנתיים. החודש הם היו אמורים להתחיל את שנתם הרביעית בלימודים.
"ענבר הייתה מלאה באהבה ונתינה. בשבת השחורה היא תכננה ללכת למשחק כדורגל עם בן זוגה ולנסוע לנופש בסיני. ענבר היימן הייתה בפסטיבל הטבע ברעים, היא ברחה מהמסיבה יחד עם שני בחורים עד שנתפסה על ידי מחבלים רכובים על אופנוע".
עינב סומך, חברתה הטובה של הימן, ספדה לה: "למרות שהרגשנו שהסיכויים פוחתים מיום ליום לא איבדנו תקווה. זה מרסק, ענבר הייתה אור גדול לעולם הזה ועכשיו הכול מרגיש מרוקן וחשוך. בהזדמנות זו אנחנו עדיין קוראים להחזרת כל החטופים והחטופות שנמצאים בשבי חמאס".
"רצינו כבר שזה ייגמר, אבל רצינו סוף אחר. קיווינו, התפללנו, עשינו כל מה שיכולנו", נפרד ממנה מורדי אלון, אביו של בן זוגה נועם. "הלב כבר לא יכול היה להכיל את הכאב, את הטלטול שבין ייאוש לתקווה. ענבר כבר לא איתנו. ענבר לא תחזור בחיים. יהי זכרה ברוך. ננצור אותה בליבנו לעד".
שמה של ענבר עלה לראשונה לכותרות ארבעה ימים לאחר חטיפתה, כאשר בעל הדירה ששכרה דרש מהוריה לשלם לו את שכר הדירה לאותו חודש על אף שהיא הייתה בשבי חמאס. הדרישה הזו הובילה לזעם גדול ברשת כלפי בעלי הדירה, שפנה בשעתו לשותף של ענבר בכדי שזה ישיג לו את הכסף מהוריה. לבסוף, מועדון הכדורגל מכבי חיפה, שאותו כאמור אהדה ענבר, הודיע כי הוא יכסה את עלויות שכר הדירה שלה עד שובה לישראל.
הקמפיין להחזרתה היה שונה וייחודי - כשבוע לאחר שנחטפה החלו חבריה לעולם הגרפיטי בקמפיין עולמי, תוך שהם משתמשים בשם Pink?, שאותו הייתה חותמת על כל היצירות שלה. מקורביה טענו כי החתימה קשורה לצבע האהוב עליה - ורוד וקעקוע של סימן שאלה על רגלה.
ברחבי הארץ והעולם יצרו מאות אומני גרפיטי מקומיים ובינלאומיים ציורים ובהם משפט אחד: free pink. אמן הגרפיטי האמריקני הנודע ג'ייסון ריבוק אף פירסם בחשבון האינסטגרם שלו תמונה של ענבר בעודה מציירת גרפיטי וכתב: "חבריי לעולם הגרפיטי, אנחנו תמיד עוזרים אחד לשני. עבורי, עבור ענבר שמוחזקת בידי חמאס ומחכה שנפעל, בואו נתעלה מעל דת, גזע ומין - שתפו סטורי באינסטגרם שלכם עליה ובתקווה נחזיר אותה, רייטרית כמוני, כמוכם חזרה לקהעלה שלנו".
חברה הטוב ושותפה ליצירות דקל אושפיז (26) מירושלים סיפר כי השניים נפגשו בצבא ומאוחר יותר שניהם החלו ליצור ביחד. "היא קרן אור, חלוצת הנשים בעולם הזה בארץ ואולי הבודדה בעולם מאוד גברי", אמר בשעתו ל-ynet. "היא זו שדחפה אותי לצייר על קירות.
"בשנים האחרונות היא שמרה על פרופיל נמוך ולא חתמה על ציורים שלה, אבל מאז שנחטפה, כל אנשי הסצנה מדברים עליה ועל הציורים שלה ומפרסמים את סיפורה ברחבי העולם. אנשים יוצאים תחת אזעקות לצייר עבור שחרורה, גם כאלו שכלל לא הכירו אותה, זה נותן תקווה שאם כל כך הרבה אנשים רוצים אותה בבית, היא תשוב. אנחנו לא מוותרים על ענבר כחברה וכאמנית".