איש כוחות הביטחון המצרי שהרג שלושה מלוחמי צה"ל חדר דרך גדר המערכת המכונה "שעון חול" לשטח ישראל, כנראה בשעות הלילה, שעות לפני שהתחיל במסע הרצח. עובדות אלה, שכבר ידועות, שוללות את הטענה של צבא מצרים כאילו השוטר המצרי נכנס לישראל במרדף אחרי המבריחים.
אירוע ההברחה הסתיים שעות לפני רצח לוחמת גדוד ברדלס סמל ליה בן נון ולוחם נוסף בעמדה המבודדת, ומלבד זאת, לא סביר ששוטר גבולות מצרי אחד יצא לבדו למרדף אחרי סוחרי סמים ויפגע, מטווח של מטרים ספורים, בלוחמי צה"ל שהיו בעמדה. כך שטענת צבא מצרים כאילו מדובר בטעות כתוצאה ממרדף אחרי סוחרי סמים, משקפת יותר את מבוכתם של מפקדיו של אותו שוטר גבולות, מאשר את המציאות.
סמל ליה בן נון לוחמת הברדלס שנהרגה בתקרית
(מתוך טיקטוק)
מדובר בשוטר מצרי חמוש בקלצ'ניקוב שבא לרצוח, ולא הסתפק רק בהרג החיילים הלוחמים שהיו בעמדה המבודדת, אלא גם נכנס לקרב התאבדות עם הכוח שרדף אחריו. הוא הרג את סמ"ר אוהד דהן, אחד מחיילי קבוצת הפיקוד של מח"ט הגזרה, ופצע את הגשש שהשתתף במרדף אחריו - לפני שהכוח סגר עליו והרג אותו.
כל אלה מצביעים על שלושה מניעים אפשריים: לאומני, דתי, או שאותו שוטר מצרי סבל מבעיות נפשיות. תנאי מזג האוויר והשירות בבדידות ממושכת באזור מדברי ולא מיושב של הר חריף, ודאי לא הקלו על מצב כזה. ניסיון העבר עם מקרים דומים עם חיילים מצרים מראה שבדרך כלל יש שילוב בין שלושת המניעים האלה, אבל אין ספק שהמפגע המצרי תכנן את מעשיו וניצל את האובך והחום כדי לחדור לשטח ישראל ולבצע את שזמם מראש. זה היה רצח בדם קר, והשלטונות המצריים חייבים להודות בכך.
אויב משותף
אנשי הביטחון המצרים המוצבים לאורך הגבול עם ישראל מאזור כרם שלום ועד אילת, כולל הר הנגב, אינם חיילים של צבא מצרים אלא של יחידה נפרדת במשטרה המצרית שמטרתה לשמור על הגבול ולמנוע הברחות וחדירות. שוטרי היחידה הזאת נשלחים למוצבים ועמדות מבודדים שבהם שוהה קבוצה קטנה במשך שבועות ואפילו חודשים ארוכים, והשירות שם נחשב למאוד קשה ולא יוקרתי. נשלחים אליו לרוב אנשים בעלי השכלה והכשרה מצומצמות.
היחסים בין השוטרים המצרים ללוחמי צה"ל - ולעיתים מג"ב - המשרתים באזור, בדרך כלל טובים אבל לא קרובים מדי. נפנוף יד פה, כוס קפה דרך גדר הביטחון שם, לא מעבר לזה. ידוע שהשוטרים המצרים מאוימים מאוד על ידי המבריחים, וגם על ידי אנשי דאעש, שאף הם עדיין נמצאים בקבוצות קטנות בעברו המצרי של הגבול.
למעשה, המבריחים ואנשי דאעש שעובדים לעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם בדואים ישראלים מהפזורה בהר הנגב, הם האויב המשותף לשוטרים המצרים וללוחמי צה"ל. אלא שאמצעי הלחימה, האימונים וההכשרה של השוטרים המצרים לרוב אינה מספיקה כדי לאפשר להם להתמודד, והם בדרך כלל מסתגרים במוצביהם בשעה שמתנהלת הברחה - או מסתפקים בירי מרחוק לעבר המבריחים.
בעבר, כשהיו הברחות גדולות של מהגרי עבודה שניסו להיכנס לישראל, לפני שהוקמה גדר "שעון חול", המבריחים נהגו לשחד חלק מהשוטרים המצרים ומפקדיהם. כיום התופעה פחתה מאוד. מי שמנטר את הגבול בצד הישראלי הם לוחמי צה"ל, אבל מודיעינית גם יחידה מיוחדת של השב"כ אחראית על הגבול, במטרה לדעת מה קורה בקרב המבריחים ודאעש. מגעים מתקיימים בין מפקד החטיבה הישראלי למפקד הכוח המצרי, באמצעות מנגנון קשרי חוץ שבאגף המבצעים של צה"ל.
מה צריך צה"ל לבדוק
השאלה המרכזית כעת היא מה גרם לשוטר המצרי לצאת לבצע רצח מתוכנן של לוחמים ישראלים, ואם פעל בשירות ארגון כלשהו. החשד המיידי נופל על שלוחת דאעש בסיני, שהשוטרים המצרים נפגשים עם אנשיה וחשופים להטפות הדתיות שלהם, אולם מה שמדאיג הוא שהצבא המצרי בחר לפרסם הודעה בדיונית שמתנערת מאחריות לאירוע ולא נרתם, יחד עם אנשי השב"כ, לבירור אמיתי - מי היה השוטר הרוצח, שכאמור נהרג, מה היו מניעיו ואם היו לו סייענים בין אנשי המוצב שממנו יצא.
רק חקירה אמיתית, שתתנהל משני עברי הגבול, תחשוף את העובדות במלואן ותאפשר אולי לסכל אירוע דומה. היא דרושה גם כדי להמשיך את שיתוף הפעולה המדועיני והצבאי המשרת את שני הצדדים. זה נועד לשמור על הגבול בין שתי המדינות שקט וחסום עד כמה שאפשר בפני חדירות, בין אם לצורכי הברחה או לטרור. אפשר להניח שביממה הקרובה יתנהלו מגעים בדרג גבוה בין שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי לבין בכירים במצרים כדי לדרוש חקירה ממצה משני עברי הגבול.
ייתכן שמפקדיו ועמיתיו של אותו שוטר רוצח יכלו לדעת על כוונותיו, ואם כך היה, ייבדק מדוע לא עצרו בעדו. מהצד הישראלי של הגבול, צה"ל יצטרך לבדוק מדוע לא הרגישו הלוחמים מגדוד ברדלס בחמוש המצרי המתקרב אליהם, ואם סידורי השמירה והתצפית באזור הולמים את הסיכונים והאיומים המאפיינים שטח הררי, מחורץ וגבוה, שקל להסתתר בו ולפגע מתוכו. הפקת לקחים מצידנו חיונית לפחות כמו תחקיר מעמיק שהמצרים צריכים ואמורים לבצע בצידם.
