אפקט הדומינו מהתפטרות ראש אמ"ן עשוי להגיע בקרוב - ולכלול גם את הרמטכ"ל: ראש אגף המודיעין הפורש, אלוף אהרון חליוה, הוא חבר המטה הכללי הראשון שפורש עקב מחדלי ה-7.10, אך ככל הנראה לא האחרון מקרב הקצונה הבכירה.
כפי שפורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet לפני כחודש, ישנם קצינים בכירים נוספים, בהם לפחות 4 אלופי משנה ברמת מפקדי יחידות שדה, שהודיעו למקורביהם על כוונתם להתפטר. גם מפקד אוגדת עזה, תא"ל אבי רוזנפלד, שבמשמרתו אירעה הפלישה הרצחנית לנגב המערבי, עשוי בקרוב לפרוש כחלק מנטילת האחריות. אפשר להניח שרוזנפלד ממתין לסיים את המשימה שקיבל לאחר פרוץ המלחמה: יצירת אזור חיץ בין יישובי העוטף לעומק השטח העזתי. העבודות להקמת רצועה זו נמצאות כבר מעבר לשיאן וכללו שיטוח של אלפי דונמים פלסטיניים עם מבנים ופרדסים עזתיים.
דבריו של אהרון חליוה בטקס סיום קורס קציני מודיעין מחזור 193
(צילום: דובר צה"ל)
הדילמה של הפורשים המסתמנים היא לגבי העיתוי, אך סיומה המעשי של המלחמה ברצועת עזה בשבועות האחרונים עם נסיגת מרבית הכוחות ממנה והפרישה של האלוף הראשון עשויה לקרב את ההחלטה לידי מימוש. עם זאת, צפוי עדיין מהלך קרקעי ברפיח או בדיר אל-בלאח ונוסייראת שבמרכז הרצועה - 2 חטיבות חמאס שנגדן צה"ל עדיין לא תמרן.
למשימות אלו מתכוננים בשבועות האחרונים בבסיס האימונים צאלים שבדרום אלפי לוחמי צה"ל, בהם גם במילואים, וממתינים לאור הירוק מהדרג המדיני שמחכה מצידו להסכמת ארה"ב לפעול ברפיח הדחוסה בכמיליון פלסטינים. מפקדי האוגדות והחטיבות שיבצעו משימות אלו, שיימשכו מספר שבועות בדומה לפעולות התמרון שהיו בערים כמו עזה, בית חאנון וחאן-יונס, לא נמצאים ברשימה המסתמנת של הפורשים עקב מחדלי המלחמה אך מפקדם כן. אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן כבר נטל אחריות בסמוך לפרוץ המלחמה ועשוי גם הוא לתרגמה למעשים לאחר 2 המשימות המרכזיות האחרונות שנותרו לכוחותיו בשטח העזתי. לאחריהן צה"ל יעבור למודל של פשיטות קצרות ברפיח ובעיירות המרכז, שיימשכו שנים במקרה הטוב, כדי לפגוע באפשרות שחמאס ישוב לשלוט בשטח, לפחות אזרחית, כפי שהוא עושה בחודשים האחרונים ביתר חלקי הרצועה בהם צה"ל תמרן ואז נסוג - ובהיעדר שלטון אחר שאינו חמאס.
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: אורי גורדין, אייל זמיר ואמיר ברעם
(צילום: דובר צה"ל, אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
פרישת חליוה ובכירים נוספים תציב סימן שאלה הולך ומתקרב: הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי יתקשה להרכיב מחדש את המטה הכללי ואז להתפטר בעצמו מאחר שבצמרת צה"ל מקובל שכל רמטכ"ל חדש ממנה חלק משמעותי מהאלופים בשלבים הראשונים של כהונתו, בהתאם לתפיסתו ותוכניותיו. המשמעות: ההרכב המחודש של בכירי המטה הכללי צפוי להיקבע על-ידי הרמטכ"ל הבא לאחר פרישתו של הלוי.
מתחילת המלחמה ישנן מספר דמויות בכירות בצבא שירדו למדרון אחורי, חלקן קשורות לקונספציית המחדל ה-7.10 ואחרות עשויות להתמודד על הרמטכ"לות במקומו של הלוי. סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם, שכמעט ולא נראה בהודעות דובר צה"ל בחצי השנה האחרונה, נתפס כעת כמועמד משמעותי להחליפו בתור החייל מספר אחת; ברעם מילא שורה של תפקידים שאינם בזיקה לעזה בניגוד לאלופים אחרים מכהנים; הוא פיקד על אוגדת הגליל ועל פיקוד הצפון, המכללות הצבאיות ועל הגיס הצפוני אחרי ששימש כמפקד אוגדה 98 וכמח"ט צנחנים בה גדל.
שני מועמדים מרכזיים נוספים לרמטכ"לות במקום הלוי הם אלוף פיקוד הצפון, אורי גורדין, שממלא כעת תפקיד שני כאלוף; וכן מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אייל זמיר, שאמנם פיקד על פיקוד הדרום באמצע העשור הקודם - אך עשוי להיתפס כמועמד מרכזי בשל ניסיונו הרב יותר במטה הכללי. מה שעשוי לעמוד לזכותו של זמיר היא העובדה שהיה מועמד לרמטכ"לות האחרונה, צבר ניסיון כמנכ"ל משרד הביטחון ושימש כמזכיר צבאי של נתניהו. בנוסף, ולשם שינוי ורענון, זמיר גם לא גדל באותה חממה אדומה מהצנחנים שניפקה רמטכ"לים כגנץ, כוכבי והלוי אלא צמח בחיל השריון. נציין כי גם בפעם האחרונה שמונה רמטכ"ל אחרי מלחמה שנתפסה כמחדלית, היה זה מנכ"ל משרד הביטחון דאז שחזר לצד השני בקומות העליונות של מגדלי המטה הכללי ומשרד הביטחון בקריה: רא"ל בדימוס גבי אשכנזי, לאחר מלחמת לבנון השנייה.
אלוף אחר במטה הכללי שגם נעלם מהעין הציבורית בחצי השנה האחרונה, הוא ראש אגף אסטרטגיה ואיראן, אליעזר טולדנו, שפיקד על אוגדת עזה ומיד לאחר מכן על פיקוד הדרום, ונחשב לאחד מאבות קונספציית "חמאס מורתע ומוחלש". למעשה, אחד המחדלים הגדולים במלחמה, שני אולי לפלישת חמאס לדרום, היה שמפקדי פיקוד הדרום האחרונים - בהם גם הלוי - לא הכינו תוכניות לתמרון מלא בשטח רצועת עזה. התוכניות האופרטיביות שהוכנו ותורגלו היו מצומצמות ומוגבלות. זאת, מתוך הסתכלות קצרת רואי שאין בכך צורך, וכי צה"ל לא יגיע גם ככה למקומות עמוקים כמו שיפא ורימאל, מערב חאן-יונס או נוסייראת, ולכן אין להתכונן לכך.
פרישת חליוה ובכירים נוספים תציב סימן שאלה הולך ומתקרב: הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי יתקשה להרכיב מחדש את המטה הכללי ואז להתפטר בעצמו מאחר שבצמרת צה"ל מקובל שכל רמטכ"ל חדש ממנה חלק משמעותי מהאלופים בשלבים הראשונים של כהונתו, בהתאם לתפיסתו ותוכניותיו
בפיקוד הדרום ובאוגדות נאלצו אפוא להכין תוכנית "אורנים גדולה" לתמרון רחב בכל שטח הרצועה, יש מאין, בפרק זמן של פחות משלושה שבועות, בין ה-8.10 ל-26.10. במובן הזה, הכישלון במוכנות להתקפה נגד חמאס לא נופל מהכישלון במוכנות להגנה מול חמאס. אך הסיבה לכך נעוצה לא רק בגישת המפקדים הבכירים שלקחו על כך אחריות, אלא במדיניות שהונחתה עליהם מראש הממשלה נתניהו לאורך למעלה מעשור: יש להשאיר את חמאס בשלטון ויהי מה, ולהחלישו מעת לעת במהלכים צבאיים - מהאוויר בלבד.
4 צפייה בגלריה
פיצוץ מנהרות ברצועת עזה. בעבר נדחו המלצות להתקדם מערבה ולהשמיד עוד תשתיות טרור
(צילום: דובר צה"ל)
במקרה היחיד מ-2009 בו העזה ישראל לחצות את גבול הרצועה, בקיץ 2014 כדי לטפל בכ-30 מנהרות התקפיות של חמאס, נדחו המלצות של מפקדי שטח לנצל ההזדמנות ולהתקדם עוד מערבה כדי להעמיק את הפגיעה בחמאס. אפשר להניח שחלק מהמפקדים הבכירים הללו, בהם גם אלוף נוסף כמו נמרוד אלוני (כיום מפקד המכללות) ובעברו הלא רחוק מפקד אוגדת עזה, כן אתגרו את תפיסת ההכלה מול חמאס בחדרים הסגורים, זו שאפשרה לצבא הטרור להתעצם כמעט באין מפריע לאורך שנים. אך בשורה התחתונה, אף אחד מהם לא הניח את המפתחות בזמן אמת, והיה בכך חלק מהקונספציה שהובילה ל-7.10.
אלמנט נוסף שישפיע על עיתוי ההתפטרויות הוא תחקירי המלחמה בצבא שהחלו: לאחרונה חשפנו שעשרות קצינים בכירים שהיו במוקד קבלת ההחלטות לגבי עזה כבר מלווים בייעוץ משפטי. צה"ל הטיל איפול כבד על התחקירים הפנימיים שמובלים ע" צוותי תחקור בראשות קצינים בכירים, חלקם במיל', בתקווה שהמחדלים שמוצפים בהם, סדרת הליקויים ובעיקר חילופי האשמות בצבא, לא יודלפו כדי לא לפגוע בתחקירים. התפטרויות בכירים עשויות לפרוץ את הסכר בסוגיה זו.
