הממשלה הנוכחית הושבעה רק לפני קצת פחות משנתיים, ובזמן הזה היחסים בין ראש הממשלה ושר הביטחון ידעו בעיקר מהמורות. זה כל מה שהוביל לדרמת הענק - הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, בזמן מלחמה - ובפעם השנייה.
ב-28 בדצמבר 2022 הודיע נתניהו כי החליט למנות את גלנט לשר הביטחון, למחרת הושבעה הממשלה. רק שישה ימים לאחר מכן, ב-4 בינואר, הציג שר המשפטים יריב לוין את חוקי המהפכה המשפטית. ההכרזה הדרמטית גררה את ישראל לחודשים ארוכים של מחאות סוערות, טלטלה במערכת הצבאית כשרבים הודיעו שלא יגיעו לשירות מילואים - וגם להידרדרות מתמשכת ביחסים בין נתניהו לגלנט.
בשנתיים האחרונות התבטא גלנט פעמים רבות, פומבית ומאחורי הקלעים, באופן המנוגד לעמדותיו של נתניהו. זה התחיל בהתנגדות הפומבית של שר הביטחון לחוקי המהפכה המשפטית, שבעקבותיה פוטר על ידי נתניהו שלבסוף חזר בו. זה המשיך עם היעדרותו מההצבעה על התקציב, תפיסתו לגבי ניהול המלחמה ותעדוף מטרותיה שהיו שונות משל ראש הממשלה ולבסוף הקריאה שלו לגיוס חרדים.
בניגוד להודעה על הפיטורים במרץ אשתקד, אחרי שהתריע שר הביטחון מפני הסכנות הביטחונית בשל המהפכה המשפטית, הפעם נתניהו כבר הגיש לגלנט את מכתב הפיטורים בטענה שהאמון ביניהם נסדק. זו כרוניקת ההידרדרות ביחסים בין ראש הממשלה לשר ביטחון.
המשבר הראשון בין השניים, כאמור, אירע בעקבות המהפכה המשפטית שקידמה הליכוד. ב-25 במרץ 2023, כשהמדינה הייתה בשיא הסערה הציבורית, כינס גלנט מסיבת עיתונאים שעסקה בהשלכות על הצבא, הצהיר כי "ישנה סכנה מיידית לביטחון המדינה" וקרא לעצור את החקיקה.
בלשכת נתניהו הופתעו וביקשו מגלנט לדחות את נאומו אך לאחר יומיים הוא החליט למסור את ההצהרה הדרמטית. יום לאחר מכן, נתניהו הודיע לגלנט שאין לו בו יותר אמון ופיטר אותו. בסביבת ראש הממשלה טענו אז כי הסיבה המרכזית למהלך היא תגובתו הרפה של שר הביטחון ל"איומי הסרבנות" שהתרבו ככל שהתקדמה החקיקה.
גלנט קורא לעצור את החקיקה: "סכנה מיידית לביטחון"
דקות ספורות אחרי ששר הביטחון פוטר, המונים יצאו למחות ולחסום כבישים ברחבי הארץ - מה שלימים קיבל את השם "ליל גלנט". יומיים אחרי ההצהרה, הקואליציה התרכזה במאמצים להעברת תקציב המדינה וגלנט נעדר מההצבעה.
ב-27 במרץ יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הודיע על שביתה במשק, והצהרה לתקשורת אמר: "ראש הממשלה, אם אתה לא מודיע היום שאתה חוזר בך מהפיטורים של שר הביטחון גלנט ומהחקיקה, אנחנו מתחילים בשביתה". באותו הערב, נשא נתניהו נאום מיוחד והכריז על עצירת החקיקה מבלי להזכיר את הפיטורים - מבלי שהודיע על כך אף פעם רשמית, חזר בו מההחלטה להזיז את גלנט מתפקידו. כך, גם אחרי שהחקיקה המשפטית ירדה זמנית מסדר יומה של הכנסת, היחסים בין נתניהו לגלנט נשארו צוננים.
המשבר הגדול הבא לא איחר לבוא אחרי 7 באוקטובר. בימיה הראשונים למלחמה, השניים דווקא הציגו חזית אחידה, אך כבר ב-11 באוקטובר, גלנט תמך במתקפת מנע נגד חיזבאללה שמטרתה היה למנוע את הצטרפותו למלחמה, אך זה נבלם על ידי נתניהו בצל לחץ אמריקני.
על רקע המתיחות, ראש הממשלה ושר הביטחון נעמדו זה לצד זה והדגישו שוב ושוב את מטרות הלחימה - מיטוט חמאס והשבת החטופים. בסוף נובמבר אשתקד, תמכו השניים בעסקת החטופים אך כשזו קרסה וחמאס וקהילה הבינלאומית דרשו ויתורים נוספים מישראל עבור שחרור יותר מ-100 החטופים והחטופות שנותרו בעזה - עמדותיהם השתנו בכיוונים שונים. בחודשים שלאחר מכן, גלנט הביע נכונות לסגת מרצועה למספר שבועות תמורת עסקה חדשה ונתניהו התנגד בנחרצות לנסיגה בציר נצרים ומציר פילדלפי.
נתניהו מציג מפה: זו החשיבות של ציר פילדלפי
(צילום: לע"מ)
באחת מישיבות הקבינט במאי 2024, ניסה גלנט לשכנע את נתניהו להצביע בעד המתווה שיביא לשחרור חטופים בתמורה לנסיגה מציר פילדלפי בטענה שזו החובה המוסרית שלהם - כמי שהיו ראש הממשלה ושר הביטחון ב-7 באוקטובר. שלושה חודשים לאחר מכן, לקראת אחת מהפסגות בקטאר, התכנס קבינט המלחמה לדון בסוגיות הנוגעות למטרות המלחמה. גלנט עמד על דרישתו ביחס לעסקה אפשרית וטען כי אם זו תיפול יגבר הסיכוי שישראל תיגרר למלחמה אזורית.
דבריו של גלנט הודלפו, מה שהוביל את לשכת רה"מ לפרסם הודעה: "המדליפים הסדרתיים פוגעים ביכולת לקדם עסקה. הם טענו במשך חודשים שחמאס לעולם לא יסכים לוותר על סיום המלחמה כתנאי לעסקה, והציעו להיכנע לדרישת החמאס. הם טעו אז – והם טועים גם היום. ראש הממשלה עמד בתוקף על דרישת יסוד זו – שחיונית להשגת יעדי המלחמה – וחמאס שינה את עמדתו. גם היום ראש הממשלה עומד על כך שנישאר בציר פילדלפי כדי למנוע התחמשות מחודשת של גורמי הטרור. ראש הממשלה ימשיך לפעול לקדם עסקה שתמקסם את מספר החטופים החיים ושתאפשר את השגת כל יעדי המלחמה".
גם על הסמנטיקה שליוותה את חודשי המלחמה לא הסכימו השניים. בדיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנערך ב-12 באוגוסט גלנט מתח ביקורת מרומזת על נתניהו, כשאמר כי הוא "שומע את כל הגיבורים עם התופים, 'הניצחון המוחלט' והקשקושים האלה. את אומץ הלב ראיתי כשזה בא לדיון". חברת הכנסת טלי גוטליב תקפה בתגובה: "אני לא מוכנה שתגיד על דברי ראש הממשלה קשקוש ותופי טם טם". גלנט השיב לה: "אני מוכן להתעמת עם עובדות ומעשים, אולי בתקשורת ובפוליטיקה אני חלש, אבל בביטחון אני יודע מה אני אומר".
המחלוקת על ציר פילדלפי הגיעה לנקודת רתיחה בסוף אותו החודש, כשנתניהו העלה להצבעה בקבינט החלטה לפיה כוחות צה"ל יישארו בגבול שבין הרצועה למצרים במסגרת כל עסקה אפשרית. גלנט היה היחיד שהצביע נגד, שמונה הצביעו בעד - והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמנע.
שר הביטחון האשים את ראש הממשלה שהוא מנהל את המשא ומתן להשבת החטופים לבד, ולחברי הקבינט אמר שהם מפקירים את החטופים. יומיים לאחר מכן הגיעה ההודעה על הוצאתם להורג של ששת החטופים בשבי. בציוץ ברשת X כתב גלנט כי "הקבינט המדיני-ביטחוני חייב להתכנס באופן מיידי ולהפוך את ההחלטה שהתקבלה. זה מאוחר עבור החטופים שנרצחו בדם קר. חייבים להשיב הביתה את החטופים שנותרו בשבי החמאס. מדינת ישראל תבוא חשבון עם כל ראשי ומרצחי החמאס, עד האחרון שבהם".
בכינוס נוסף של הקבינט גלנט זעם ובתגובה ננזף על ידי ראש הממשלה: "אני רוצה לשחרר את כל חטופינו לא פחות ממך. נלחמתי על שחרור חטופים לא פחות ממך".
באותה תקופה העימותים בין השניים הפכו יותר ויותר פומביים. ב-5 בספטמבר טען גלנט כי ישראל תוכל לחזור לציר פילדלפי לאחר 42 ימים אם תצא ממנו במסגרת עסקת חטופים והפסקת אש. נתניהו דחה את טענותיו ואמר שאם ישראל תצא מהציר חמאס יוכל להבריח חטופים אל מחוץ לרצועה והדרך היחידה למנוע את זה, היא להישאר שם - טענה שקיבלה בולטות בדיווח באתר הבריטי "ג'ואיש כרוניקל" - שכעת נמצא במוקד חקירת הדלפת המסמכים הסודיים מלשכת נתניהו.
בחודשים האחרונים הפערים בין השניים רק הלכו והעמיקו. עסקה להשבת חטופים לא קודמה ובמקביל הלחימה התרחבה לגזרות נוספות, מה שדרש עוד גיוס אנשי מילואים רחב והתמודדות עם מחסור בכוח אדם בצבא. במשרד הביטחון ביקשו לקדם חקיקה שתגדיל את מספר המשרתים, בין היתר לאור שחיקת המשרתים, אך הממשלה לא נענתה.
נתניהו מודיע על פיטורי גלנט
(צילום: לשכת רה"מ)
גלנט התעקש שיקדם חוק גיוס שיעבור רק בהסכמה רחבה ובתמיכת חלקים באופוזיציה, ואילו החרדים התעקשו שבחורי הישיבות לא יתייצבו לשירות. בזמן פגרת הקיץ, ראש הממשלה לא הצליח לפתור את המשבר עם המפלגות החרדיות, חוק שיאפשר פטור מגיוס לא התגבש וכדי להתגבר על ההשלכות הכלכליות עלה פתרון אחר - חוק המעונות שיאפשר לממן את ההשתמטות הרחבה.
ההצעה החדשה, שנועדה לפתור את הבעיה העיקרית של מימון המעונות לחרדים, מגיעה אחרי שלפני כחודשיים וחצי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אמרה שהמדינה לא מוסמכת עוד לעודד לימודים תורניים של מועמדים חרדים לשירות ביטחון באמצעות מימון ממשלתי. לפי היועמ"שית, נדרש להפסיק את המימון למי שאחד מבני המשפחה לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון.
שלשום אישר גלנט להוציא 7,000 צווי גיוס חדשים לחרדים, והודיע שלא יתמוך בחוק מימון ההשתמטות. כמה שעות אחרי שנודע כי הקואליציה איבדה את הרוב לחוק סבסוד המעונות - נתניהו פיטר את גלנט כחלק מדיל שגיבש, שבמסגרתו תאיץ הקואליציה את התהליך לגיבוש חוק גיוס נוח לחרדים, שאיימו במשבר קואליציוני חריף אם חוק המעונות לא יעבור.
ראש הממשלה הסביר את החלטתו ואמר כי "המחויבות העליונה שלי כראש ממשלת ישראל היא לשמור על ביטחון ישראל ולהביא אותנו לניצחון מוחלט". לדבריו, "בעיצומה של מלחמה, יותר מתמיד, נדרש אמון מלא בין ראש הממשלה לשר הביטחון. לצערי, אף שבחודשים הראשונים של המערכה היה אמון כזה והייתה עבודה מאוד פוריה, במהלך החודשים האחרונים האמון הזה נסדק ביני לבין שר הביטחון".
