עליית מדרגה משמעותית במאמצים האמריקניים שחשף נדב איל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" לפתרון משולש למלחמה במזרח התיכון: ראש הממשלה הלבנוני, נג'יב מיקאתי, אמר הערב (יום רביעי) כי הוא מקווה שהפסקת אש עם ישראל תיחתם "בשעות או בימים הקרובים". הוא הביע אופטימיות "זהירה", והוסיף: "אנחנו עושים כמיטב יכולתנו". לדבריו, חיזבאללה "איחר לנתק את הקשר בין חזיתות עזה ולבנון" – וכעת דרש שכוחות צבא לבנון ייפרסו בדרום המדינה עם נסיגת הכוחות הישראליים.
בדבריו הערב, מיקאתי גם ציין כי לבנון לא תסכים יותר לקבל סיוע במטוסים מאיראן או מעיראק, אחרי שישראל איימה לתקוף מטוסים איראניים שיעבירו ציוד צבאי לביירות. "אנחנו לא רוצים לחשוף את נמל התעופה בביירות לסכנה", אמר. "אם איראן או עיראק רוצות לסייע לנו – זה יהיה דרך הים". הוא הוסיף כי הוא לא בקשר עם אף גורם מחיזבאללה, וגם את ההודעה על חיסולו של חסן נסראללה קיבל כשהיה בטיפול בארה"ב. "אני מתנהל מול נביה ברי", הבהיר (יו"ר הפרלמנט מתנועת אמל, בן ברית של חיזבאללה המייצג את הארגון במגעים). "אנחנו בקונצנזוס לגבי האינטרס של המדינה".
את הדברים אמר מיקאתי אחרי שיחה עם שליחו של הנשיא ביידן ללבנון עמוס הוכשטיין, שיחד עם האחראי על המזרח התיכון בבית הלבן ברט מקגורק עושה את דרכו לישראל. השניים יגיעו לסדרת פגישות בארץ בנקודת זמן קריטית, כדי לדון בתמונה האזורית הכוללת. על הפרק אמנם ההסדרה בלבנון – אך גם עסקת החטופים והפסקת האש ברצועת עזה, והרצון למנוע מאיראן לתקוף את ישראל.
הדיונים בישראל יתמקדו בשלושה כיוונים. הראשון הוא הכנות לתקיפה אפשרית של איראן נגד ישראל על התגובה לתקיפה הישראלית. מפקד פיקוד המרכז האמריקני, הגנרל מייקל קורילה, ישהה בישראל בסוף השבוע לשיחות עם בכירי צה"ל כדי לדון בהגנה על ישראל למקרה של תקיפה איראנית.
גם בישראל וגם בארה"ב לא יודעים מה איראן תעשה וחושבים שסוגיית התקיפה האיראנית עדיין פתוחה. האיראנים נמצאים עדיין בתהליך של לנסות להבין מה קרה בתקיפה הישראלית, ומיום ליום מבינים שהיא הייתה מאוד משמעותית. ככל שהאיראנים יבינו ויפנימו שיש להם מה להפסיד אם יתקפו, כי הם חשופים והפסידו יכולות – ייתכן שירדו מאופציית התגובה. למרות זאת, אף אחד – לא בישראל ולא בארה"ב, לא יודע מה באמת האיראנים יעשו בסופו של דבר אבל מבינים שחייבים להיות מוכנים לכל אפשרות גם בהיבט ההגנתי וגם בהיבט ההתקפי.
4 צפייה בגלריה
נתניהו והוכשטיין על רקע ההריסות בביירות
(צילום: אלכס קולומויסקי, AP Photo/Hussein Malla, REUTERS/Mohammed Yassin, AFP)
הפוקוס השני בדיונים יהיה על לבנון. בשבועות האחרונים התקיים דיאלוג אינטנסיבי בין ישראל לארה"ב בסוגיית ההסדרה בלבנון. שתי המדינות הגיעו להסכמה איך תיראה ההסדרה, איך מעצבים את המתווה המדיני ואיך נכנסים אליו. יש הסכמה שקודם כל יהיה הסכם ורק אז תהיה הפסקת אש – ולא כפי שהציעו הצרפתים שקודם שתהיה הפסקת אש ואז יתחילו הדיונים.
העובדה שהוכשטיין ומקגורק מגיעים לאזור מצביעה על כך שיש כיוון או הבנה בין ישראל לארה"ב כי צועדים לכיוון הנתיב המדיני. למרות זאת, חשוב להדגיש כי מבחינת ישראל טרם הושגה הסדרה עם לבנון, והכוונה היא להיכנס לתהליך מואץ שיימשך כמה שבועות עד שתושג הסדרה.
מנגד, נביה ברי אמר כי הוא עצמו הגיע להסכמות עם הוכשטיין - ושהוא מצפה שהשליח האמריקני יגיע להסכמות האלו גם עם נתניהו. לדבריו, ההסכמות קשורות להפסקת האש, פריסת צבא דרום לבנון ויישום החלטה 1701 כלשונה, ללא תוספות. "הכדור נמצא כעת במגרש של נתניהו", אמר. "אם הוא יראה נכונות להמשיך את ההבנות עם הוכשטיין - או יפנה נגדן".
נשיא קפריסין, ניקוס כריסטודולידיס, אמר אחרי פגישה עם ביידן היום כי הוא אופטימי שהפסקת אש בלבנון יכולה לצאת אל הפועל "תוך שבוע או שבועיים". מחלקת המדינה האמריקנית אמרה כי ארה"ב נמצאת בשיחות עם ישראל לגבי הסדרת הסכסוך בדיפלומטיה, והדגישה כי יש לישראל זכות לתקוף את יעדי חיזבאללה – אך חייבת לעשות זאת בדרך שתמנע פגיעה באזרחים ותשתיות אזרחיות.
גורם מדיני הבהיר כי "ראש הממשלה נתניהו הביע ספקנות רבה בדיונים פנימיים לגבי ערכם של הסכמים על הנייר. ראש הממשלה אמר שמה שחשוב באמת, זו היכולת להרחיק פיזית את חיזבאללה מגבול הצפון ואכיפה בלתי-מתפשרת ותקיפה של ישראל נגד פעולות טרור של חיזבאללה".
חלון הזמנים של צה"ל, ועסקת החטופים
בינתיים לצה"ל יש עוד זמן לפעול בדרום לבנון ולהשלים את פירוק תשתיות הטרור. גורמים שמעורים בפרטים אומרים, כי מה שקורה עכשיו משקף תחושה שהגיע הזמן לתרגם את ההישגים הצבאיים לנתיב מדיני שיאפשר במהרה את חזרת התושבים לבתיהם.
באופן עקרוני, ישראל וארה"ב רוצות לעבוד על מנגנון שיהיה הרבה יותר חזק מהחלטת מועצת הביטחון 1701 - מנגנון שלא יושם אף פעם במלואו. הכוונה היא גם לא להתבסס על המנגנון של יוניפי"ל שהוא חסר ערך ואין לו משקל. בדיונים מדברים על מנגנון אכיפה משמעותי, לצד הוספת עיקרון שלפיו אם המנגנון ייכשל לישראל יהיה חופש פעולה לאכוף הפרות באש.
בנושא הזה ישראל וארה"ב מסכימות ומדובר למעשה על מעין "מנגנון 1701 מחוזק". גורמים שמעורים בפרטים אומרים, כי המצב בלבנון השתנה וגם האמריקנים מבינים את זה – ואולם, נביה ברי טען היום כי "איננו מוכנים לשנות אפילו אות אחת בהחלטה 1701".
המו"מ מתנהל בינתיים מול מדינת לבנון וגורמי הכוח במדינה, כשחיזבאללה הוא עדיין גורם – אבל אין לו את אותו משקל וזכות וטו שהיו לו בעבר. הכוונה היא לנצל את המצב הזה, אך יש לציין כי מדובר בטיימינג רגיש – שכן לא ברור כמה זמן המצב הזה יימשך, ואין רצון לאפשר לחיזבאללה להתאושש ולסכל הסכם.
הדיון השלישי הוא לגבי עסקת חטופים. המגעים להסדרה בלבנון לא באמת קשורים לחטופים אבל יש קשר עקיף. בישראל יש אמונה שהסדרה בלבנון יכולה לקדם עסקת חטופים, כי חמאס כל הזמן תלה את יהבו שתפרוץ מלחמה אזורית שתעצור את ישראל בעזה.
ככל שהתקווה שלו נכזבת והוא נשאר לבד מול ישראל, ההערכה היא שהסדרה בלבנון תוכל לעזור לקדם עסקה. הסיטואציה הנוכחית היא הפוכה ממה שנטען לאורך השנה: בעבר אמרו בישראל שעסקת חטופים שתבוא עם הפסקת אש זמנית תעזור להגיע להסדרה בלבנון, אבל כעת לבנון כבר לא קושרת את עצמה לעזה והסכם מולה יכול לעזור להגיע להסכם בדרום.
התקשורת בין מצרים לבכירי חמאס
(צילום: מיקי שמידט)
האמריקנים משקיעים בימים אלה מאמץ אדיר בהגעה לעסקה קטנה. מי שמקדם את המגעים הוא ראש ה-CIA שנמצא באזור ואחרי ביקור בקטאר יגיע לקהיר. הרעיון הוא לשלב את כל המתווים שעומדים על הפרק – המתווה הישראלי, קטארי ומצרי – למתווה אחוד ומוסכם. הקטארים מדברים עם חמאס ומנסים להגיע להבנות שיאפשרו קיום שיחות קרבה כדי לסגור את כל הפרטים. ההגעה של מקגורק לאזור מלמדת על האסטרטגיה האמריקנית שרואה את התמונה כולה.
מאחורי הקלעים יש גם עיסוק בנושא ההומניטרי בעזה, כשברקע יש אכזבה אצל האמריקנים מהחקיקה בכנסת נגד אונר"א. האמריקנים מבינים שאונר"א הוא ארגון כושל ורקוב, אבל הפחד שלהם הוא שזה יפגע במאמץ ההומניטרי. ברקע הדברים יש את המכתב של בלינקן ואוסטין שאומר שמתוקף החוק האמריקני חסימה ישראלית של פעילות הומניטרית או של סיוע הומניטרי אמריקני יכולה להשפיע על הסיוע לישראל. מדובר בעניין חוקי, וזהו אתגר שמונח לפתחה של ישראל והיא צריכה להוכיח לאמריקנים שהיא עושה יותר כדי לאפשר הכנסה של סיוע הומניטרי.
פורסם לראשונה: 18:53, 30.10.24
