בצל הדיווחים כי גם בישראל וגם בחמאס יש נכונות להפסקת אש ולשחרור חטופים נוספים, מטה משפחות החטופים והנעדרים הודיע כי מחר (יום שני) יעמדו בשער בסיס הקריה בתל אביב לאורך היום משפחות חטופים שיקיריהן נרצחו ברצועת עזה. "המשפחות מזמינות את אזרחי ישראל להגיע לניחום אבלים בשער הקריה", נמסר.
בין 12:00 ל-16:00 יעמדו בשער הקריה בני המשפחה של מיה גורן, ובמהלך היום יגיעו גם בני משפחתו של איתן לוי. "דרישת המשפחות מקבינט המלחמה: במקביל לפעולה צבאית, הציגו מתווה ישראלי לשחרור החטופים", נמסר. "המסר לחברי הקבינט הוא שאם לא יונח מתווה ישראלי ונגייס את העולם ליישומו, מספר המתים ילך ויגדל".
בינתיים, אבי לולו שמריז, אביו של אלון שהיה בין שלושת החטופים שנורו למוות על-ידי חיילי צה"ל בשג'אעיה, אמר כי הוא מאוכזב מהתחקיר שנערך. "שוחחתי בטלפון עם שר הביטחון יואב גלנט, והוא ספג את זה כמו גבר", אמר. "החטופים עשו הכול נכון, וככה חיילים ירו בבן שלי ובשני החברים שלו? זה מחדל ענק שזועק לשמיים. מחדל גדול. כמו שהרמטכ"ל אמר, לא יורים במי שנע עם דגל לבן, נקודה".
הוא סיפר כי זיהה את כתב ידו של אלון על שלט הקריאה לעזרה, והוסיף: "לא נדע לעולם, אבל אני מניח שהבן שלי תכנן את מבצע הבריחה לפרטי פרטים. הם היו נכס אסטרטגי ועשו הכול נכון, תכננו הכול בקפידה, יצאו בלי חולצות. הם נעו עם דגל לבן ונורו בניגוד להוראות הצבא. הרמטכ"ל ושר הביטחון וכולם מבינים את זה".
"רצינו אותם כל כך", הוסיף. "דקלה אשתי חיכתה כבר לחבק את אלון. אמרתי את זה גם לשר איזנקוט, ששכל את בנו והתקשר אלינו. אלון פעל נכון וככה ירו בו?".
הערב התקייה מחאה שבה נחסם כביש הגישה לקריה אחת לשעה, למשך 241 שניות - כמו מספר החטופים שנלקחו לעזה ב-7 באוקטובר. דקל ליפשיץ, הנכד של עודד ויוכבד ליפשיץ, אמר בהפגנה כי "נישאר לישון פה מחוץ לקריה כמה שיצטרך. לפי העובדות בשטח, כרגע העניין הצבאי לוקח יותר מדי זמן וזה משהו שאין לנו. אני לא יודע אם סבא שלי עודד חי או מת, לא יודע אם הוא שרד עד עכשיו בשבי. סבא שלי נפצע מירי כשנלקח לעזה, הוא גם צורך תרופות ללחץ דם. הוא בפיגור כבר של יותר מ-2,000 כדורים שהיה צריך לקחת מאז שנלקח. זה לא סובל דיחוי".
אסתר, אמא של יגב בוכשטב, אמרה כי "החזרה של החטופות והילדים, בהם גם רימון אשתו של יגב, מאוד שימחה אותנו - אבל מאז הכל מטלטל שוב. אנחנו שומעים על עוד ועוד חטופים שנרצחו בשבי ונדרש פה מתווה של המדינה. ישנו פה בלילה, זה קשה, אבל אני חושבת ועליו על מה שהוא עובר. אנחנו צריכים להישאר פה מול הקריה איפה שמקבלים את ההחלטות. אין לנו שביב זכות להתלונן, אנחנו פה בשבילו".
נופר, אחות של יגב, הוסיפה: "כבר 72 יום אנחנו בתקופה בלתי אפשרית של עליות וירידות, והטרגדיה שאירעה ביום שישי שבו שלושה חטופים נהרגו מאש צה"ל גרמה לנו להבין שאי אפשר להישאר בבית ולחכות. אנחנו מרגישים שכל עם ישראל איתנו. ישנו במאהל כאן ועוד נמשיך להיות פה מול הקריה כי אין לנו ברירה. אנחנו רוצים את יגב בבית חזרה ואנחנו צריכים שהממשלה תשים מתווה על השולחן ותהיה אקטיבית. נתמוך בממשלה במה שיוחלט, אבל חייבים לשים את החזרת החטופים כמטרה עליונה. אנחנו לא אנשי צבא, אנחנו לא נגיד א לעצור או לא את הלחימה - רק שקודם יחזירו את החטופים".
בין הקריאות להשבת החטופים וקידום עסקה היו גם קריאות להפוגה. מנגד, היו גם משפחות שהעבירו מסר אחר - כן להשבת החטופים, אך תוך כדי המשך הלחימה.
ירון אור, אביו של אבינתן אור שחטוף ברצועה, אמר ל-ynet: "אנחנו חושבים שצריך להמשיך את המלחמה וזה הסיכוי היחיד שיביא לנו את החטופים. הדם של החטופים לא אדום יותר משל החיילים שנלחמים על החיים שלהם בעזה עכשיו. אנחנו לא יכולים להמשיך לאפשר לחמאס להישאר לצידנו בדרום. אנחנו בטוחים שאם יכניעו את החמאס ויורידו אותו על הברכיים - החטופים גם יחזרו. יש לנו אמון בצבא שעושה את כל המאמצים לנצח, להחזיר את החטופים ולשמור על החיים. טעויות קורות, זה כואב מאוד מה שקרה עם שלושת החטופים שנהרגו. זו מלחמה ודברים כאלה לצערי קורים. אני בטוח שילמדו את המסקנות וישתדלו יותר".