בניסיון דרמטי להכריז על חוק צבאי, נשיא קוריאה הדרומית יון סוק יאול ביקש אתמול להעיר רוחות רפאים שרוב המדינה חשבה כבר מזמן שהובאו למנוחת עולמים. המצב הזכיר את המאורעות הטראומטיים של שנת 1980 - אז הרודן הצבאי צ'ון דו-הוואן שלח מאות מפגינים למחנות ריכוז "לחינוך מטהר".
1 צפייה בגלריה
מחאה ב סיאול דרום קוריאה בדרישה להתפטרות הנשיא יון סוק יאול
(צילום: Philip FONG / AFP)
זו הייתה תקופה כואבת בהיסטוריה של קוריאה הדרומית, שבה דיכוי פוליטי אכזרי הותיר צלקות עמוקות. בהכרזה על חוק צבאי לראשונה זה 44 שנה, יון החיה למעשה את הזיכרונות הכואבים ופתח מחדש את הפצעים שקוריאה הדרומית נאבקה עשרות שנים לרפא ולקח להם זמן כה רב להגליד.
לרווחת קוריאה הדרומית, הימורו הנואש צפוי להפוך בקרוב לאחת הטעויות הפוליטיות הדרמטיות ואולי המביכות ביותר בהיסטוריה של האומה. כזכור, סביב 23:00 אתמול (יום שלישי), הכריז יון על משטר צבאי תוך האשמת האופוזיציה ובאופן ספציפי את "המפלגה הדמוקרטית של קוריאה" בעלת הרוב בפרלמנט, בהזדהות עם צפון קוריאה ופעילות נגד המדינה.
הנשיא אף ציטט את הצעת האופוזיציה להדיח תובעים בכירים ולדחות את הצעת תקציב המדינה כפעולות מסוכנות המאיימות על ביטחון האומה: "האספה הלאומית שלנו הפכה למקלט לפושעים, מאורה של דיקטטורים המבקשים לשתק את מערכות המשפט ולבטל את הסדר הדמוקרטי הליברלי שלנו", אמר. במבט לאחור, החלטה זו נראית יותר כמו מאמץ נואש אחרון מאשר תגובה מחושבת לאיום על הביטחון הלאומי. זה לא היה מהלך אסטרטגי - זה היה ייאוש טהור.
הרקע למהלך הדרמטי מעט מורכב: יון, שנבחר ברוב זעום ב-2022, נאבק עם שיעורי תמיכה של 20% בלבד. נוסף על כך, הוא מתמודד עם שערוריית שחיתות שכוללת את רעייתו ותיק מעצבים יוקרתי של כריסטיאן דיור בשווי 2,200 דולר. הניצחון המוחץ של האופוזיציה בבחירות באפריל דחק אותו לשוליים והפך אותו למנהיג צולע עם אג'נדה פוליטית תקועה לחלוטין. למעשה, המפלגה הדמוקרטית מחזיקה ברוב בפרלמנט, והשפעתה גדלה מאז הבחירות באפריל. מפלגת "כוח העם" של יון מחזיקה רק ב-108 מתוך 300 המושבים באספה הלאומית.
התנגדות מיידית
המהלך של יון, שהתרחש בשעה מאוחרת של הלילה, עורר התנגדות מיידית. בעוד שהרמטכ"ל הדרום-קוריאני פארק אן-סו הכריז על איסור פעילות פוליטית ושליטה צבאית מלאה על כלי התקשורת, הדברים נותרו ללא השפעה. האספה הלאומית הייתה רוויית מתח, הרחובות התמלאו מפגינים, התקשורת דיווחה על ההתרחשויות ללא מעצורים ואפילו חברי מפלגתו של יון עצמו גינו את המהלך. תוך שעות בודדות מפלגות האופוזיציה פעלו במהירות להתחיל בהליכי הדחה, ותייגו את מעשיו של יון כ"מרד" ועילה להדחתו מתפקידו.
יון אולי קיווה שהפעלת האיום של קוריאה הצפונית תהדהד עם פלגים מסוימים בתוך הקשת הפוליטית של קוריאה הדרומית, אבל ההצבעה פה אחד באספה הלאומית לביטול החוק הצבאי חשפה טעות חישוב חמורה
יון אולי קיווה שהפעלת האיום של קוריאה הצפונית תהדהד עם פלגים מסוימים בתוך הקשת הפוליטית של קוריאה הדרומית, אבל ההצבעה פה אחד באספה הלאומית לביטול החוק הצבאי חשפה טעות חישוב חמורה. בתוך שעות, יון נאלץ לסגת, והחוק הצבאי הוסר רשמית.
מפלגות האופוזיציה הגישו הצעה רשמית להדחת הנשיא יון וההצבעה על הליך ההדחה צפויה להתרחש כבר בסוף השבוע הקרוב. הדחת הנשיא תדרוש רוב של שני שלישים בפרלמנט ובהמשך אשרור של לפחות שישה מתוך תשעה שופטי בית המשפט לחוקה. בהתחשב באקלים הפוליטי הנוכחי, תוצאה זו נראית סבירה מאוד.
האירוניה היא שמאז השבעתו, יון דגל בעקביות ב"דמוקרטיה ליברלית חופשית", רק כדי להפוך לאיום הגדול ביותר שלה בלילה גורלי אחד. החישוב השגוי של יון בניסיונו להבטיח את כוחו שלו לא רק חשף את חולשתו הפוליטית, אלא גם הדגיש את חוסנם של המוסדות הדמוקרטיים של קוריאה הדרומית.
המהלך לא רק פגע במעמדו הפוליטי של יון, אלא גם טלטל את יציבותה של קוריאה הדרומית בזירה הבינלאומית. הקהילה הבינלאומית צפתה בנשימה עצורה בקוריאה הדרומית מנווטת את המשבר הפוליטי הזה ויוצאת ממנו תוך שעות ספורות.
מהלכיו הרחיקו ממנו בני ברית מבית ומחוץ והותירו את המדינה במצב של חוסר יציבות בזמן רגיש - תחת איום מיידי ובזמן שקוריאה הצפונית מחזקת את מעמדה ואת קשריה עם רוסיה ושולחת סיוע למלחמתו של פוטין באוקראינה. משקיפים חיצוניים רבים תוהים האם כעת קים ג'ונג-און יבקש לנצל את ההזדמנות הזו כדי לאתגר את קוריאה הדרומית.
שי יגראין שום ספק שהלילה הזה ייזכר כרגע מרכזי - לא כתפיסת כוח מוצלחת, אלא כתזכורת מוחלטת לחוסן של המוסדות הדמוקרטיים של קוריאה הדרומית. בניסיון לבסס את כוחו, יון השיג משהו יוצא דופן: הוא הזכיר לאומה שלמה את הערך העצום של חירויותיה הדמוקרטיות שהושגו בעבודה קשה - חירויות שקוריאה הדרומית לעולם לא תהיה מוכנה לוותר עליהן שוב. רוחות הרפאים של הדיקטטורה הגיחו לזמן קצר, רק כדי לברוח שוב.
ד"ר שי יגר היא חוקרת של יחסי דרום וצפון קוריאה, אוניברסיטת חיפה ועמיתת מחקר במרכז דדו
