נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביקר היום (ה') בחרקוב, העיר השנייה בגודלה במדינה, בצל המתקפה הנרחבת של רוסיה סמוך לעיר שבצפון-מזרח אוקראינה – מתקפה שבה רשמו כוחותיו של ולדימיר פוטין את ההישג הגדול ביותר שלהם אחרי כשנה וחצי של קיפאון יחסי בקווי החזית. יממה אחרי שצבא אוקראינה הודה שהסיג את כוחותיו מכמה כפרים באזור הגבול, ביקר זלנסקי חיילים שנפצעו בקרבות בחזית הזו, ואמר כי המצב "מסובך מאוד" – אך לטענתו הוא "תחת שליטה".
זלנסקי טען כי הכוחות האוקראיניים מסבים "אבדות משמעותיות" לכוחות הרוסיים שחצו את הגבול סמוך לחרקוב, וכבשו שם שורת כפרים. "עם זאת", הוסיף, "האזור נותר מסובך מאוד. אנחנו מתגברים את היחידות שלנו". מוקדם יותר אמר דובר הצבא האוקראיני, נזאר וולושין, כי קייב הצליחה "לצמצם בצורה משמעותית את הפעילות של הכובשים הרוסים". זלנסקי, שבעקבות ההתפתחויות בחזית ביטל ביקור שתוכנן לו בספרד, הזהיר כי "האויב מנסה עדיין ליצור תנאים להתקדמות נוספת".
חרף ההצהרות הללו, הנתונים מהשטח מלמדים שהרוסים השיגו התקדמות משמעותית יחסית באזור. לפי ניתוח שפרסמה היום סוכנות הידיעות AFP, על בסיס נתונים שמפרסם המרכז האמריקני לחקר המלחמה ובכללם צילומי לוויין, צבא רוסיה כבש בין 9 במאי ל-15 במאי שטחים אוקראיניים המתפרסים על פני 278 קילומטרים רבועים. מדובר לפי AFP בהישג הגדול ביותר של פוטין מאז אמצע דצמבר 2022, אז רשמו כוחותיו התקדמות גדולה יחסית בחבל דונבאס שבמזרח – התקדמות שהגיעה אז אחרי הנסיגות הרוסיות המשפילות מחרסון ומאזורים מסביב לחרקוב, שכעת נראה שעומדת שוב על הכוונת של הנשיא הרוסי.
ב-AFP מציינים בנוסף כי מתחילת השנה כבשה רוסיה 800 קמ"ר של שטחים אוקראיניים חדשים, זאת ביחס ל-600 קמ"ר שרוסיה כבשה בכל השנה שעברה. יחד עם זאת, בסוכנות הידיעות הצרפתית מדגישים כי מדובר עדיין בכמויות זעירות ביחס לשטח הכולל שרוסיה כבשה מידי אוקראינה: השטחים החדשים שנכבשו מהווים פחות מאחוז אחד מכלל השטח האוקראיני הכבוש – כשמתחילת הפלישה הרוסית בפברואר 2022 נכבשו 65,336 קמ"ר – כ-12% מכלל שטחי אוקראינה. הנתון הזה לא כולל את חצי האי קרים, שרוסיה כבשה וסיפחה כבר ב-2014.
לפי הניתוח של AFP, רוב השטח החדש שנכבש בשבוע האחרון נמצא באזור חרקוב: שם כבשו כוחותיו של פוטין 257 קמ"ר, ו-21 קמ"ר נוספים נכבשו באזורים אחרים בחזית – חבל דונבאס שבמזרח ומחוז זפוריז'יה שבדרום. רוסיה טוענת בין היתר לכיבוש הכפר האסטרטגי רובוטנייה שבזפוריז'יה, כפר שהאוקראינים השתלטו עליו בשנה שעברה – אבל אמש הכחישו זאת בקייב. בצבא האוקראיני טענו שהרוסים נמצאים רק בפאתי העיירה.
המתקפה הרוסית, נזכיר, נפתחה ביום שישי האחרון – ולפי הדיווחים כ-50 אלף חיילים הצליחו להתקדם דרומה מתוך רוסיה לשטחים באזור חרקוב, תוך שהם נעים בשני צירים מקבילים וכובשים קרוב לעשרה כפרים. המתקפה לא הייתה מפתיעה למדי: בחודשים האחרונים, בצל העיכוב המשמעותי בסיוע האמריקני שרק לאחרונה אושר וטרם הגיע בפועל לידי הכוחות בחזית, דווח על חשש מכך שפוטין ינצל את היתרון הזמני שלו מול הכוחות האוקראיניים, שסובלים ממחסור חמור בחימוש ארטילרי, בטילי נ"מ וגם בכוח אדם.
מטחנת הבשר בחזית: "רוסיה למדה את הלקח"
הכוחות הרוסיים התקדמו במהירות רבה, אבל פרשנים מסוימים תוהים אם היעד הסופי של פוטין הוא אכן חרקוב – ומעלים אפשרות שמטרת המתקפה היא לגרום לקייב להסיג את כוחותיה מאזורים אחרים בחזית, ולפתוח במתקפה נוספת במוקד אחר. אתמול דווח כי הכוחות האוקראיניים נסוגו מכמה כפרים באזור חרקוב, אך כעת כאמור טוענים בקייב כי הצליחו לבלום במידה מסוימת את ההתקדמות הרוסית.
הלוחמים בשטח מעידים על לחימה עזה וקשה, ובסוכנות הידיעות רויטרס מדווחים כי במסגרת כוחות התגבור שלחה קייב גם את גדוד המתנדבים הרוסים שלה – שמורכב מגולים רוסים שמתנגדים למשטר פוטין ונלחמים למען אוקראינה. "המצב קשה, העצימות מאוד גבוהה, יש לחימה כמעט כל עשר דקות", אמר לרויטרס תותחן ב"גדוד החירות של רוסיה", שהזדהה רק בקוד הזיהוי שלו ברשת הקשר – "וויני".
"זו מטחנת בשר בלתי ייאמנת שרוסיה עדיין שולחת אליה את אנשיה", הוסיף הלוחם תוך שהוא מתייחס לאבדות שרוסיה סופגת בקרבות. סגן מפקד הגדוד, מקסימיליאן אנדרוניקוב, אמר כי הלוחמים הרוסים הפכו ליצירתיים יותר בכל הנוגע לשיטות הלחימה שלהם. "הם למדו את הלקח מהמלחמה, הם משתמשים בשיטות אינטליגנטיות יותר".
ברויטרס מציינים כי אחת השיטות המרכזיות שבהן עושה כעת רוסיה שימוש נרחב היא הפצצות אוויריות – עם פצצות כבדות שמכילות מאות ק"ג של חומרי נפץ. לרוסיה יש ארנסל גדול מאוד של פצצות כאלו מהתקופה הסובייטית, והן זולות יחסית לייצור. "היום הגיעו ארבע פצצות, במרחק של 500 מטר", סיפר הלוחם "וויני". לדבריו הקרקע רעדה מעוצמת הפגיעה, והוא הושלך כלפי מעלה: "אני לא אדם קטן", ציין.
אנדרוניקוב, סגן מפקד הגדוד, אמר כי אף שהרוסים נהנים מיתרון בכוח אדם, הם שלחו לחזית כמות קטנה יותר של רכבים משוריינים ביחס למתקפות קודמות. לצד זאת, הוא ציין כי הרוסים משגרים כמות גדולה מאוד של פגזי ארטילריה – ומשתמשים גם ברחפנים רבים לצורכי תצפית. "אנחנו מרגישים את המחסור. אנחנו מבינים שאם הוא לא היה, האויב לא היה משיג את ההישגים הללו כאן, או בדונבאס", ציין בהתייחסות למחסור האוקראיני בחימוש ארטילרי.
פוטין אצל החבר שי
פוטין עצמו טען אתמול כי הכוחות הרוסיים מתקדמים "בכל החזיתות". היום הגיע פוטין לביקור חשוב מבחינתו אצל בעלת הברית המרכזית שלו – סין – ובמפגש עם הנשיא שי ג'ינפינג קראו שני המנהיגים, חרף המתקפה שמתנהלת כעת בחרקוב, ל"פתרון פוליטי" למה שכינו "המשבר האוקראיני". פוטין בירך את שי על "תוכנית השלום" שסין הציגה אשתקד לסיום המלחמה באירופה – תוכנית שנדחתה על ידי קייב והמערב, כיוון שאינה כוללת התייחסות לדרישה האוקראינית לנסיגה רוסית מהשטחים הכבושים.
ביקורו של פוטין בבייג'ינג יימשך גם מחר, ובמפגש היום הוא ועמיתו הסיני אישררו את הצהרתם במפגש קודם מ-2022 – מפגש שנערך ימים אחדים לפני הפלישה לאוקראינה – על ברית "ללא הגבלות" בין שתי המעצמות. סין אמנם טוענת לניטרליות במלחמה, אבל הביעה תמיכה בתירוצים של פוטין לפלישה – ולפיהם אולץ לפתוח בה בגלל האיום לכאורה מצד נאט"ו – והיא גם מספקת לרוסיה רכיבים טכנולוגיים קריטיים עבור ייצור כלי נשק.
סין גם משמשת משענת כלכלית חשובה עבור רוסיה, ומסייעת לה לשרוד את הסנקציות המערביות: בשנה שעברה גדל היקף המסחר בין המדינות ל-240 מיליארד דולר, ורוב ייצוא הנפט ושאר מוצרי האנרגיה הרוסיים מגיעים כעת לסין. לצד סיפוק רכיבים טכנולוגיים שחיוניים לתעשיות הנשק הרוסיות, מאז פרוץ המלחמה באוקראינה התהדקו גם הקשרים בין צבאות רוסיה וסין – ושתי המדינות עורכות יחד שלל תרגילים משותפים.
בהצהרה משותפת שפרסמו היום פוטין ושי בתום הפסגה ביניהם, נאמר כי שני המנהיגים סבורים שכדי להגיע ל"פתרון בר-קיימא" למלחמה יש גם למצוא פתרון ל"שורשים" שלו. בהודעה הייתה אולי התייחסות מרומזת לטענה חסרת-היסוד של פוטין ולפיה אחת הסיבות לסכסוך היא נאציזם שלכאורה פשט במסדרונות הממשל בקייב. אף שמנוסח ההצהרה לא ברור אם בייג'ינג אכן מאמצת את הטענה הזו, נכתב בה כי "שני הצדדים מצביעים על הצורך בחינוך לנקודת המבט ההיסטורית הנכונה, הגנה על מתקני הנצחה אנטי-פשיסטיים בעולם – מהשחתה או הרס – וגינוי חריף של האדרה או אפילו ניסיונות להחיות את הנאציזם והמיליטריזם".
ערב הגעתו לסין העניק פוטין ריאיון לתקשורת הממלכתית במדינה, וטען כי הקרמלין מוכן לפתוח במשא ומתן לסיום המלחמה. "אנחנו פתוחים לדיאלוג עם אוקראינה, אבל מו"מ שכזה חייב לקחת בחשבון את האינטרסים של כל המדינות שמעורבות בסכסוך, כולל שלנו", אמר בדברים שצוטטו בסטכנות הידיעות הסינית שינחואה.
פוטין הוסיף כי תוכנית השלום הסינית מ-2023, שקייב כאמור דחתה, תוכל לשמש "תשתית" עבור "תהליך פוליטי ודיפלוטי שייקח בחשבון את החששות הביטחוניים של רוסיה" – ולתרום להשגת "שלום ארוך טווח". מנגד, זלנסקי הצהיר בעבר כי כל מו"מ לשלום חייב להסתיים בחידוש השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, נסיגת הכוחות הרוסיים, הענקת ערבויות ביטחוניות לקייב והקמת "טריבונל" שיעמיד לדין את אלו שאחראים לתוקפנות כלפי אוקראינה.