בצעד חסר תקדים, הרשות השופטת מבקשת ממשרד המשפטים לפעול למנוע קבלת הצעת חוק של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן לשנות את דרכי בחירת נציב התלונות על השופטים.
"נראה אפוא כי החריגה מהנוהג ארוך השנים מאז הקמת הנציבות לפיו לתפקיד הרם ממונה שופט בית משפט עליון בדימוס, מהווה ניסיון נוסף לפגוע במעמדו של בית המשפט העליון ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה. הפרה חוזרת ונשנית כמו גם ניסיון שיטתי של שינוי הכללים הנהוגים – פוגעת במעמדו של בית המשפט, באמון הציבור ובעצמאותו", כתב היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ברק לייזר, למשנה ליועצת המשפטית לממשלה.
לדבריו, "נוכח החשש המשמעותי לפגיעה בעצמאות הנציב, קיים קושי שלא לראות בהצעת החוק חלק מתהליך השינוי המשטרי המבקש להחליש את כוחה של הרשות השופטת". את הפנייה העביר לייזר למשנה ליועצת המשפטית לממשלה - ולא לשר המשפטים יריב לוין, מאחר שזה תומך בהצעה שתועלה ביום ראשון בוועדת השרים לחקיקה.
במכתב נאמר שתפקיד נציב תלונות הציבור על השופטים הינו תפקיד חשוב ומשמעותי. מדובר בכתובת שאליה יכול לפנות הציבור עם תלונה בנוגע לנושאי משרה שיפוטית. תכלית ביקורת הנציב היא לשמור על אינטרס הציבור בהסדרת אופן פעילותו ורמתו המקצועית והמוסרית של השופט והדיין, ובתוך כך להגן על אמון הציבור במערכת. "הנציב ממלא תפקיד חשוב באיזון העדין שבין שמירה על עקרון עצמאות הרשות השופטת, לבין הצורך בנשיאתם של השופטים והדיינים באחריות בפני הציבור – שני עקרונות יסוד שהגשמתם יחד נחוצה לשם הבטחת משפט צדק ואמון הציבור ברשות השופטת. בכדי לקיים את תפקידו כגורם פיקוח בלתי תלוי, יש להבטיח את מקצועיותו של הנציב ואת עצמאותו", נכתב.
ח"כ רוטמן מציע שהנציב יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירת הכנסת, שתיערך בהצבעה חשאית. הצעת מועמד לכהונת הנציב תכלול את שם המועמד, פרטיו האישיים ואת הסכמתו לכהן בתפקיד, והיא תוגש בכתב ליושב ראש הכנסת בידי שר המשפטים או עשרה חברי כנסת. במקרה שבו שני מועמדים או יותר, המועמד שקיבל קולותיהם של 70 חברי כנסת, הוא הנבחר.
לדברי הרשות השופטת, הצעת החוק הנוכחית למעשה מבטלת את שיטת הבחירה הקיימת, ומעבירה את סמכות מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים מידי הוועדה לבחירת שופטים לידי חברי הכנסת. "העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות, ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט. זאת, בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצוע, ניטרלי ועצמאי בפעולותיו", נכתב. זאת ועוד – הצעת החוק מגלמת חשש לפגיעה משטרית עמוקה. "מכאן, כי אחד הגורמים המוסמכים להציע לוועדה לבחירת שופטים את הדחתו של שופט מכהן הינו נציב תלונות הציבור על השופטים. שליטה פוליטית במוסד הנציב מן הסוג המוצע בהצעת החוק הינה פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים".
היועץ המשפטי של הרשות השופטת כתב עוד כי "הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים או היכרות מערכת המשפט ולהוביל למינוי של אדם שאינו כשיר לכך, מתוך מניעים פוליטיים ואשר מטרתו היא לפגוע במערכת המשפט".
הוא הדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת לכך שהנציב יהיה מי שכיהן בעבר כשופט ומכיר היטב את מערכת בתי המשפט, את סדרי הדין, את כללי האתיקה ואת אופן ניהול התיקים והדיונים. מי שלא ניהל דיון בעצמו יתקשה מאוד לחוות דעתו בשאלה כיצד ראוי לעשות כן. זאת ועוד, הליך בירור התלונות דומה בזעיר אנפין להליך שיפוטי, ומכאן שיש ערך רב בניסיון בניהול הליכים שכאלה.
"הטיעון לפיו שופטי בית משפט עליון לשעבר נגועים בניגוד עניינים מובנה באופן שאינו מאפשר להם לבצע תפקידם כהלכה, מטיל דופי בעבודת מי שכיהנו כנציבים בעבר, תוך ניסיון לקעקע ולפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ופועלה", סיכם.
