היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פסלה הבוקר (יום ראשון) החלטות ממשלה שהתקבלו לטענתה ללא תהליכי עבודה תקינים, והזהירה מפני אי-תקינות קבלת החלטות מסוג זה בממשלה, שבהם "היעדר תשתית מקצועית ומשפטית מתחייבת".
"אירעו מספר מקרים, בהם תוך כדי ישיבת הממשלה או ועדת השרים, הובאו לדיון תוספות מהותיות להחלטות שנידונו, ואף הצעות החלטה חדשות לחלוטין, שלא הופצו מלכתחילה לשרים. הצעות אלו אושרו מבלי שהתבצעה לגביהן עבודת מטה מקצועית או משפטית הנדרשת לפני הבאתן לדיון", כתבה בהרב-מיארה בפתח המכתב ששלחה למזכיר הממשלה יוסי פוקס.
לעיון במכתב המלא - לחצו כאן
2 צפייה בגלריה
"התנהלות ששומטת את הקרקע תחת חזקת התקינות של הפעולה הממשלתית". בהרב-מיארה
(צילום: גיל נחושתן)
מדובר בהצטברות החלטות שבהן הממשלה עקפה את הייעוץ המשפטי ואת עבודת המטה הנדרשת לפני כל החלטה. נציין כי בדרך כלל, למעט מקרי חירום, לפני קבלת החלטה מביאים המשרדים תוצרים של עבודות מטה, בהם צרכים וערכים מקצועיים הנדרשים כדי שההחלטה תהיה חוקית. באחרונה, כך מתריעה היועמ"שית, החלה פרקטיקה של "מסלול עוקף הייעוץ", כלומר - להביא הצעות בלי הצגת תשתית, שעליהן הממשלה מצביעה.
כך למשל, בסוף דצמבר ביקש שר הפנים משה ארבל (ש"ס) להעביר 50 מיליון שקלים ל"יישובי קו התפר", מונח שאינו מוגדר כלל. הייעוץ המשפטי לממשלה קבע שמי שצריך להקצות תקציבים בעלי אופי בטחוני צריך להיות משרד הביטחון, או לפחות בהתייעצות מוקדמת איתו. החלטה אחרת העלה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', להבאת 12 אלף עובדים זרים על ידי חברת כוח אדם שלא במסגרת המקובלת של הסכמים בין-מדינתיים, הדואגים לכך שלעובדים יהיו זכויות ויימנע סחר בבני אדם.
סמוטריץ' צוין לרעה גם במכתבה של היועמ"שית במקרה אחר שהתרחש השבוע, שבו העלה הצעה בישיבת הממשלה ל"תוכנית ממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן והבנייה". היא כתבה: "הועלו תוספות מהותיות שלא נכללו בהצעת המחליטים שהופצה מראש לשרים, וזאת כאשר ראש הממשלה ורוב השרים כבר עזבו את הדיון. נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה שנכחו בדיון הבהירו כי לא ניתן להצביע על אישור תוספות אלו, שכן לגבי אחת מקבע עוד לפני הדיון כי קיימת מניעה משפטית לכלול אותה בהחלטה". למרות זאת, שתיים מהתוספות אושרו בממשלה.
2 צפייה בגלריה
בהודעתה צוין כי החלטות מסוג זה "יגרמו לפגיעה באינטרס הציבור". ישיבת הממשלה
(צילום: יריב כץ)
בנוסף, בהרב-מיארה התרעמה על כך שבמקרים מסוימים הופעלו סמכויות חריגות, "שיש להפעילן רק במקרים של דחיפות מיוחדת ומטעמים מיוחדים". כך לדבריה, "באף אחד מהמקרים מהעת האחרונה, שבהם הובאו לאישור הממשלה הצעות מחליטים מבלי שהיו על סדר יומה של ישיבת הממשלה או שהועלו במהלך ישיבת הממשלה תוספות מהותיות, לא הוצגו טעמים מיוחדים לכך". היא ציינה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אף לא נכח במועד הדיון על אותן הצעות.
היועמ"שית קבעה במכתב כי עולה חשש שהפעלת אותן סמכויות חריגות נועד "לעקוף את דרכי העבודה התקינות של הממשלה, במטרה לקיים דיון בנושאים שלא הושלמה לגביהם הבחנה מקצועית ומשפטית נדרשת לפי תקנון עבודת הממשלה". במכתב החמור, ציינה בהרב-מיארה כי מתן אישור לדרך פעולה זו, "נוגדת את תפקיד מזכירות הממשלה". לדבריה, "היא אף שומטת את הקרקע תחת חזקת התקינות של הפעולה הממשלתית".
מתוקף הדברים, בהרב-מיארה קבעה כי החלטות ממשלה שהתקבלו בניגוד לעקרונות שציינה, צריכות להיות מובאות לדיון מחדש בממשלה, "לאחר השלמת עבודת המטה המקצועית והמשפטית הנדרשת". בהודעת משרד המשפטים מטעם היועמ"שית נכתב כי בהיעדר תהליכי עבודה תקינים ותיאום בין משרדי הממשלה, עלולות להתקבל החלטות לא חוקיות שיגרמו לפגיעה באינטרס הציבור.
