אילנה ראדה בבית המשפט
(צילום: שמיר אלבז)
עדות משמעותית במשפט החוזר: יצחק מנשה, אב הבית בבית הספר נופי גולן, סיפר הבוקר (יום א') במשפט של רומן זדורוב שמואשם ברצח הנערה תאיר ראדה ב-2006 בקצרין, כי בשלב פינוי הגופה עוד ניגר ממנה הרבה דם. מדובר בעדות משמעותית לנוכח העובדה שהמשפט החוזר נערך בין היתר בעקבות טענה על הימצאות טיפת דם על טביעת עקב בחדר השירותים.
העד מנשה סיפר בבית המשפט המחוזי בנצרת כי אנשי זק"א פינו את הגופה בשקית, והניחו אותה על ספסל ליד חדר המערכת בבית הספר. "אמרו לי לקרוא לשמואל (אביה המנוח של ראדה) לזהות את הגופה. פתחו את השקית, הוא זיהה אותה ואמר 'שמע ישראל' מאוד כואב. זה היה קורע, אחר כך הוא התקשר לאילנה ואמר 'הלכה לנו הילדה'".
לדברי העד, אחרי פינוי הגופה מהספסל, נותרו כתמי דם על הרצפה. הוא סיפר עוד כי הלך עם קובי סומברנו (אף הוא היה אב בית בבית הספר) להביא מטליות לניגוב הדם. מנשה ציין כי לא ראה את הדם מיד אלא רק לאחר שהגופה הועברה לאמבולנס ופונתה מבית הספר. העד הסביר כי הדם נטף בעת שהשקית נפתחה לצורך הזיהוי. בהמשך, בחקירה הנגדית הבוקר, אישר מנשה שלא ראה את טפטוף הדם עצמו אלא רק את השלולית שנותרה במקום לאחר הפינוי.
מדובר כאמור בפרט משמעותי. ההגנה טוענת כי טיפת הדם הזו נטפה בעת הרצח (ולפיכך טביעת הנעל שייכת לרוצח), ואולם התביעה טוענת שהדם נטף בעת פינוי הגופה (כך שייתכן שהטביעה הוטבעה לאחר הרצח).
עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב, תהה מדוע מנשה לא סיפר על טפטוף הדם בחקירות הקודמות. העד ציין כי סיפר על כך לסנגורו של זדורוב במשפט הראשון, עו"ד דוד שפיגל. מנשה לא היה עד אז במשפט.
לשאלת אב בית הדין, השופט אשר קולה, אמר העד מנשה כי אינו זוכר מה עשה במטלית שעמה ניגב את הדם. בנוסף, מנשה העיד כי בשיחת טלפון שקיבל בשעת אחר הצהריים ביום הרצח, נאמר לו שתאיר ראדה נעלמה וכי ככל הנראה "נחטפה על ידי בני סלע".
יואב חדד, עד נוסף שזיהה ראשון את גופת הנער בתא השירותים, סיפר הבוקר בבית המשפט כי לא נכנס לתא השירותים וכי בזמן ששהה במקום לא ראה אדם אחר שנכנס לשם. עם זאת, חדד העיר כי נעליו מעולם לא נלקחו לבדיקה על ידי המשטרה (כדי להשוות אותן לטביעות הנעל בזירה). העד סיפר עוד כי כמה שבועות אחרי הרצח הוא הוזמן לתחנה כדי למסור את נעליו, אך במקום לא היה איש שיקבל את הנעליים ומשום כך לא מסר אותן.
הסנגור עו"ד הלוי חקר את מי שהיה ראש אגף החקירות במחוז צפון בתקופת הרצח, אבי שי, כיום אזרח. הוא עימת אותו פעם אחר פעם עם הטענה שהוא או חוקרים אחרים הציגו בפני זדורוב גרסה של הרצח שלפיה הוא החזיק את הנרצחת כשגבה אליו, וכך חתך את גרונה, כשראשה פונה ימינה. הגרסה הזו עלתה כמה פעמים בחקירה, ואילו בשחזור, לטענת הסניגור, הדגים זדורוב תנוחה שונה.
כחלק מהטענות הוא הציג ראיון שנתן שי ליוצרי הסדרה "צל של אמת" (קטע שלא שודר בסופו של דבר), ובו הוא מסביר את הדקירה מאחור, וטוען שבשל התנוחה הזו - לא ניתז דם על הקיר השמאלי בתא אלא רק על הקיר הימני, היות שגופם של הנאשם והמנוחה חסם את הנתזים.
למרות טענות אלה, הכחיש שי שמסר לנאשם בדרך כלשהי מידע חסוי לפני השחזור, ואף לא ידע בשלב זה את התנוחה שבה בוצע הרצח. הוא הסביר כי את הריאיון נתן זמן רב לאחר סיום החקירה והמשפט, כאשר הדברים היו ברורים לו.
אילנה ראדה, אמה של תאיר, אמרה מחוץ לדיון: "המשפט החוזר בא לדבר על הנושא של טביעת הנעל שעליה נגרר הדם ולמעשה להוכיח שזה היה לפני הרצח ולא אחריו. העדים כרגע במשפט הם אלה שהגיעו ראשונים לזירה והם אלה שמוכיחים חד משמעית שלא היה שם אף אחד ושאף אחד לא הסתובב ולא היה שם בלגן בהתחלה".
