רחוב קינג ג'ורג' היה אבן שואבת עבור אינטלקטואלים מכל רחבי הארץ שהגיעו לראות ולהיראות בבתי הקפה שלו. הוא היה הומה באופן קבוע בהמוני ישראלים ותיירים שגדשו את החנויות ומקומות הבילוי. אבל עכשיו רחוב קינג ג'ורג', פעם אחד מסמליה המוכרים של עיר הבירה, אינו הרחוב התוסס שהיה. נשארו ממנו בעיקר הזיכרונות והתמונות בשחור לבן, שמעוררים געגועים עזים לימים יפים ורחוקים. ימים שספק רב אם ישובו.
יותר ויותר עסקים ברחוב נסגרים. את נחילי האנשים החליפו בעיקר שלטי "להשכרה" ודלתות נעולות. הסיבות לכך רבות – רובן ככולן קשורות לקורונה, ששיתקה עסקים רבים, בעיקר את הקטנים ונטולי האמצעים שבהם. עולם המסחר עבר בחלקו הגדול לאינטרנט, וגם מרכזי הקניות שהוקמו הרחק ממרכזי הערים עשו את שלהם.
הרחוב שהיה בו הכל
אבל לפני שצוללים לעומק השבר של רחוב קינג ג'ורג', קצת היסטוריה: הסיפור שלו מתחיל בשנת 1924, אז הוקם הרחוב לכבודן של השכונות החדשות בירושלים תלפיות ורחביה, שנבנו אותן שנים. מעל מה שהיה פעם "צומת האיקסים", מפגש הרחובות הראשיים בלב ירושלים – יפו והמלך ג'ורג' – נמצא עד היום השלט ההיסטורי שמנציח את אירוע חניכת הרחוב. הוא התקיים במעמד מושל ירושלים רונלד סטורס וראש העיר באותם ימים, ראעב נשאשיבי.
עם הזמן הפך הרחוב לנקודת המפגש האהובה והמוכרת של הירושלמים. בעידן שלפני אמצעי התקשורת הסלולריים, קבעו תושבי העיר להיפגש עם החבר'ה ב"טליטא קומי", המונומנט שנבנה לזכר בית היתומות הגרמני שנהרס ב-1980, במסעדת "פינתי" המיתולוגית ובשלל נקודות המפגש שהיה לרחוב העשיר להציע.
"מדובר ברחוב המתוכנן המודרני הראשון בירושלים", מזכיר ד"ר אמנון רמון, חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות וביד יצחק בן צבי. "הסופר עמוס עוז תיאר היטב את הרחוב הזה בספרו 'על אהבה וחושך'. היו שם חנויות ספרים, בתי קפה ובתי קולנוע. הרחוב היה הומה אדם כמעט בכל שעותיו. לא הייתה בו רק אליטה. מה שמייחד את ירושלים הוא שהכל היה מעורבב. הייתה מלונאות, היה מסחר, היו גם משרדים וגם מגורים וגם חנויות יוקרתיות, לצד חבורה זמינה שכללה מוניות שירות בשבת לכל רחבי הארץ".
כבר בימי המנדט הבריטי ידע הרחוב (שהיה מרוחק מחומות העיר) שגשוג, ומצבו הטוב נשמר גם בתקופת הקמת המדינה. כתובתו של בית פרומין, משכנה הזמני של הכנסת בין השנים 1950 ל-1966, הייתה המלך ג'ורג' 24 – ופעלו בה שש הכנסות הראשונות של ישראל.
בעלי העסקים שנמצאים ברחוב היום מבינים שהזמנים הללו לא יחזרו, סביר להניח, ומנסים בעיקר להישאר עם הראש מעל המים למרות המצב העגום. מאיר מיכה, בעלי מסעדת "פינתי" שפעילה מאז 1976, לא חווה תקופה כזאת מימיו.
5 צפייה בגלריה
"פעם היינו פתוחים משבע עד שבע, היום סוגרים בארבע כי אין אנשים". מאיר מיכה
(צילום: יואב דודקביץ')
"אלו ימים קשים", הוא אומר. "לא חווינו כאלה מעולם, כולל באינתיפיאדה ובימי הפיגועים. האזור הזה היה נקרא פעם 'משולש הזהב' – מפגש הרחובות קינג ג'ורג', בן יהודה ויפו. המחירים היו מטורפים. קשה היה למצוא חנות להשכרה. אבל מאז הקורונה הכל התרסק. אנשים סגרו את העסקים שלהם".
הנסיבות החדשות אילצו את מיכה, כמו בעלי עסקים אחרים, לעשות התאמות ולשנות את שעות העבודה. "פעם היינו פתוחים משבע בבוקר עד שבע בערב", הוא אומר בכאב. "היום אנחנו פותחים בתשע וסוגרים בארבע, כי אין אנשים".
המכירות נחתכו בחצי
אלא שמצבו של מיכה עוד נחשב טוב יחסית לבעלי עסקים אחרים ברחוב – אלה שעוד נשארו בו. אחד מהם הוא מרדכי חתנניאן, שבשנת 1984 פתח בקינג ג'ורג' עסק משפחתי לבגדי ספורט. גם בו הקורונה הלמה בעוצמה. "המכירות ירדו לכ-50%", הוא מודה. "לפני הקורונה היינו פתוחים מתשע בבוקר עד שתע בערב. היום אנחנו סוגרים בשש, כי כבר אין אנשים". הוא טוען שסגירת החנויות המסיבית בשנתיים האחרונות דיללה באופן משמעותי את כמות הלקוחות ברחוב, מה שגרם לו להדק הוצאות. "פעם היו לי חמישה או שישה עובדים", הוא נזכר. "היום יש לנו רק עובד אחד".
לא רחוק מהרחוב, בלבו הפועם של מרכז העיר, נסגרה לאחרונה חנות הצילום המיתולוגית "פוטו שוורץ" אחרי 67 שנות פעילות. "מפרוץ הקורונה עד היום אין כמעט אנשים במדרחוב", מספר הבעלים שמוליק שוורץ. "המקום ריק. בשביל לשרוד, נסגור ונעבור לאונליין".
יהודה ג'ורנו, הבעלים של מאפיית יהודה המפורסמת, עלה מצרפת במיוחד כדי להשיק קונדיטוריה פריזאית דווקא ברחוב קינג ג'ורג'. השנה הייתה אז 1991, והרחוב נחשב אז לאתר צעיר ומעודכן שנראה כמו המקום המושלם לפתוח בו עסק חדש. גם הוא מרגיש בכך "שמספר הלקוחות ירד, זה לא מה שהיה הפעם", וגם הוא נאלץ לצמצם את שעות הפעילות. אבל ג'ורנו גם חושב שהרחוב עוד יכול למשוך אליו את הקהל שאבד, אם יתמקד במכירת מזון. "אנשים קונים היום פחות בגדים", הוא מסביר. "צריך יותר דוכני אוכל".
בעיריית ירושלים בוחרים להסתכל על החצי המלא של הכוס, וטוענים שמועברים תקציבים רבים לפיתוח מרכז העיר. מהעירייה נמסר כי "הפעילות שלנו כוללת הצבת מיצבים אומנותיים שמשכו כרבע מיליון מבקרים למרכז העיר ועסקיו; מופעי תרבות ברחובות המרכזיים לאורך זמן, כולל בתקופות החגים; מענקים לחיזוק העסקים בכמיליון שקלים; פיזור כאלף כיסאות ושולחנות לחיזוק המסעדות ובתי הקפה, שהביאו לרחובות שוקקים ותוססים והחיו את הפעילות במרכז העיר; ויתור על אגרת שילוט; סיוע בבניית אתרים לסחר מקוון ללא עלות, במטרה לפתח אפיקי הכנסה נוספים בעת הקורונה, ועוד".
