"לנוכח התגברות בפעילויות היריב במרחב הסייבר ולאור מגמה גוברת של הכנת מעשי טרור או הסתה לביצועם על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת", כך הסביר משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו את תזכיר הצעת תיקון לחוק השב"כ שפורסם אתמול (שני) לתמיכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה - ויאפשר לנתניהו להתיר לשירות סמכויות מעקב מרחיקות לכת, ללא פיקוח בתי המשפט.
הכותרת
איך שופטים את מחבלי חמאס?
27:08
על פי ההסבר, התיקון לחוק יעגן את סמכות השב"כ לבצע פעולות שמטרתן סיכול פעילות טרור או ריגול "כדי למנוע פגיעה בחיי אדם או למנוע פגיעה חמורה בביטחון המדינה", כל זאת - בחסות המלחמה. עוד נכתב כי התיקון יבהיר את סמכויות השירות גם ביחס למאגרי מידע המצויים בידי גופים ציבוריים, דוגמת חברות התקשורת.
סמכויות שב"כ החדשות - והפיקוח
בנוסף, צוין כי הסמכויות הקיימות כיום יורחבו לביצוע חיפוש בתחנות גבול, וכן לביצוע חיפוש סמוי בחומרי מחשב - ובהמשך הודגש כי הפעלת הסמכות תהיה כפופה למנגנוני פיקוח ובקרה הדוקים. בכפוף להחלטה של ועדת השרים לענייני השירות ולאישור ועדת הכנסת לענייני השירות, "לאחר שהשתכנעו כי התעוררו נסיבות חדשות", תאפשר ההצעה לתיקון החוק להקנות לשב"כ סמכות נוספת לשם מניעת טרור. הסמכות הנוספת תינתן לתקופת זמן מוגבלת, ורק "ככל שיתעורר צורך חיוני בסמכות אשר הסמכויות הקיימות כיום בחוק אינם יכולות לתת לו מענה".
על פי מה יינתן היתר מראש הממשלה?
כאמור, התזכיר מציע כי סמכות השירות לקבל ולאסוף מאגרי מידע תותנה בקבלת היתר מראש הממשלה, אך היתר כזה יינתן רק כאשר המידע דרוש לצורך סיכול ומניעה של פעילות בלתי-חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי וכן באבטחת אנשים ומידע שקבעה הממשלה. עוד מוצע כי היתר מאת ראש הממשלה יינתן רק על בסיס בקשת של ראש השירות, שתוגש ישירות לראש הממשלה לאחר קבלת חוות דעת מהייעוץ המשפטי לממשלה.
הבקשה תכלול פרטים על אופן איסוף או קבלת המאגר, מאפייניו וסוגי המידע המצויים בו. כמו כן, ייכלל נימוק שיסביר את הצורך בשימוש בנתונים ותפורט התקופה המבוקשת להחזקה בהם, לצד פירוט הגורמים שיורשו לעשות בו שימוש. באמצעות פרטים אלו יוכלו ראש הממשלה והייעוץ המשפטי לקיים בחינה מקיפה ולהפיג את החשש מפני פלישה לפרטיות.
עוד הודגש כי ההיתר לא יאפשר לעסוק ב"מידע בעל רגישות מיוחדת", ובכלל זה מידע רפואי, מידע גנטי, מידע על עמדות פוליטיות או אמונות דתיות, תוכן שיחה, מידע על צנעת חייו האישיים של אדם או על נכסיו. בתוך כך צוין כי "לעניין מידע על אודות דעותיו הפוליטיות של אדם או על אמונותיו הדתיות, במקרים חריגים הוא עלול להצביע על חשש ממשי לביצוע מעשים שלא כדין ועל כן בנסיבות חריגות אלו יוכל השירות לאסוף מאגרים המכילים מידע מסוג זה".
2 צפייה בגלריה
ראש השב"כ יעביר לה דיווחים אודות מאגרי המידע. היועצת המשפטית לממשלה
(צילום: גיל נחושתן)
בכפוף לייעוץ המשפטי לממשלה: היתר ראש השב"כ
ראש השב"כ יוסמך "במקרים בהם הוא שוכנע כי קיים צורך דחוף בקבלת מאגר או באיסופו, ולא ניתן לקבל היתר מראש הממשלה מבעוד מועד, להתיר לשירות לקבל או לאסוף מאגר". במקרים אלו על ראש השירות "לשקול את מידת הפגיעה בפרטיות, והשירות לא יהיה רשאי לעשות כל שימוש במידע הכלול במאגר אלא לאחר קבלת היתר מאת ראש הממשלה - אשר יהיה רשאי לבטל את ההיתר". עוד מוצע להבהיר כי קבלת ואיסוף מאגר יעשו בהתאם לסמכויות השירות לפי כל דין.
בהצעה גם נכתב כי ראש השירות יעביר לראש הממשלה, לייעוץ המשפטי לממשלה ולוועדת הכנסת לענייני השירות דיווחים על מאגרי מידע שהתקבלו או נאספו מכוח החוק. הדיווחים יתייחסו בין היתר למידע הנמצא במאגר, לשימוש שעשה בו השירות ולמידת התועלת של המאגר למימוש תפקידי השירות. דיווחים אלו יהוו בקרה חיצונית מקיפה ויבטיחו כי קבלתם ואופן השימוש במאגרים נעשים תוך איזון הולם בין התכלית הביטחונית לבין הפגיעה הכרוכה בכך בזכויות יסוד.
בנוסף, בסמכותו של השב"כ להעניק סיווג ביטחוני לגורמים נוספים שמילוי תפקידם מחייב חשיפתם לחומר מסווג, גם אם אינם נחשבים במישרין למי שממלאים תפקיד או משרה בשירות הציבורי, ובכלל זאת עורכי דין, מגשרים ומומחים.
