גם היום (שני), יומיים לאחר פתיחת מלחמת "חרבות ברזל", מרכז המשפחות של פיקוד העורף ומשטרת ישראל לסיוע באיתור נעדרים המשיך לפעול. אולם, אם ביומיים הראשונים פקדו את המרכז מאות בני אדם, היום הגיעו רק עשרות בודדות. גם הציפיות השתנו - והתקוות הקטנות על פני המשפחות התחלפו בייאוש, כאב ובכי.
המשפחות במוקד הנעדרים
(צילום: עידו ארז)
ליד מדרגות הכניסה לבניין להב 433, שם פועל המרכז, התיישבה שושנה בילה מאופקים. היא הגיעה לכאן מחוסרת תקווה בידיעה ברורה שבעלה אריאל נמצא בין ההרוגים, אך עם בקשה מהעובדים הסוציאליים - לראות אותו פעם אחת אחרונה. "הוא אהבת חיי ואבי ילדיי. גיסי ראה את הגופה וזיהה אותו, אבל אני רוצה להיפרד", סיפרה שושנה בכאב.
אריאל, שושנה ושני ילדיהם היו בבית הוריו של אריאל, יחד עם בני משפחה אחרים, כשהמחבלים פרצו אליו. "הוא היה הגיבור שלי. איך שהם נכנסו הוא צרח לי תפתחי את החלון ותברחו, וזה מה שעשינו. בעלי נלחם בהם עם ברזל שהוא מצא וככה הוא הציל משפחה שלמה", סיפרה שושנה.
"אנחנו התחבאנו מאחורי הדוד שמש בשקט. ראיתי את גיסי מגיע למקום המחבוא יחד עם אשתו וילדיהם, ורק אריאל לא הגיע כי הוא היה עסוק בלהגן על כולנו. כל הזמן רציתי לחזור פנימה ולבדוק מה איתו, אבל זה לא היה אפשרי כי לא יכולנו לקחת את הסיכון שיגלו אותנו".
ריאיון עם מוטי אליהו
(צילום: עוז מועלם)
6 צפייה בגלריה
"כשהגעתי לשם לא מצאתי את רומי - רק חפצים אישיים שלה". מוטי אליהו, היום
(צילום: צילום: עוז מועלם)
מוטי אליהו הגיע אף הוא יחד עם בתו הבכורה בשביל לנסות ולמצוא קצה חוט בנוגע לגרושתו רומי ברנט אליהו, שהייתה במסיבה ברעים. יחד עם מוטי ובתו, הגיעה למוקד הנעדרים גם אימה של רומי. לאחר שקיבל הודעה בשבת מחברה של גרושתו שכתבה לו שהיא נפצעה, מוטי לבש מדים ויצא לחפש אותה בעצמו.
"היא התקשרה אליי בבוקר ואמרה שיורים עליהם. לאחר מכן החברה שלה שלחה הודעה, שבה היא ציינה שרומי נפצעה אבל שתיהן ברחו והן שוכבות בשוחות. החבר של החברה הגיעה להציל אותה אבל הם לא מצאו את רומי שנשארה שם", סיפר מוטי. "כשהגעתי לשם בעצמי, ראיתי את הגופות של המחבלים שנותרו שם, אבל לא מצאתי את רומי - רק חפצים אישיים שלה".
6 צפייה בגלריה
"אני לא מאבדת תקווה. כולם צריכים להיות חזקים ולקוות שיהיה טוב". סיגלית פרשל
(צילום: צילום: עוז מועלם)
מוטי כאמור לא מתייאש, וממשיך לחפש את גרושתו בכל דרך אפשרית, תוך שהוא מקבל שיחות מטרידות וקשות - שנועדו ככל הנראה ללוחמה פסיכולוגית. לדבריו, ביומיים האחרונים גברים מתקשרים אליו ומתארים לו דברים שהם עושים לגרושתו, ואותם המוח לא מוכן לעכל. "אני עוד מצנזר את עצמי כי בתי פה ליד", הבהיר מוטי.
גם סיגלית פרשל, שהגיעה היום לחפש את אחיה איתן לוי, עדיין לא מתייאשת. "הוא נסע באותו בוקר להחזיר את שתי בנותיו לאמא שלהן, וכשכבר היה בדרך חזרה הוא התקשר אליי ואמר שיש טילים ושהוא מפחד. פתאום שמעתי אותו אומר 'אוי ואבוי', ואז שמעתי קריאת 'אללה אכבר'", סיפרה האחות המודאגת.
אדם שמצאו את קרוב משפחתו מגיע למוקד הנעדרים
(צילום: רועי רובינשטיין)
לאחר אותה שיחה עם אחיה שנקטעה בפתאומיות, סיגלית נאלצה לשבת בשקט ולשמוע במשך שלוש את המחבלים נוסעים ברכבו. "הקול שלו כבר נעלם, ואני נקרעת. בעלי שמע יריות והכול היה מבולבל. דיברנו עם המשטרה ובתי החולים. אני מקווה שימצאו אותו והוא חי", אמרה. "אני מקווה שכל החטופים והחטופות יחזרו הביתה בשלום. אני לא מאבדת תקווה. כולם צריכים להיות חזקים ולקוות שיהיה טוב".
ואכן, בין הרגעים הקשים יש עדיין גם כמה משמחים. אחד מאותם רגעים התחיל דווקא בבהלה, כשמחוץ למרכז המשפחות נשמעו צעקות "אש אש". כולם רצו פנימה, ושוטרים יצאו עם נשקים שלופים וכדור בקנה. אבל כאמור, הסוף טוב. מה שנשמע כמו "אש", הייתה בעצם זעקת "יש" של בן משפחה שהיה בדרכו לכאן וקיבל שיחה שקרובו הנעדר נמצא בחיים.
