"למוסד הייתה שליטה בלתי נראית על הביפרים. הודעה אלקטרונית מוצפנת מסוכנות הביון הייתה יכולה להפעיל פיצוצים באלפי המכשירים בבת-אחת". כך נכתב הלילה (בין שבת לראשון) בעיתון ה"וושינגטון פוסט" על מבצע פיצוצי הביפרים של מחבלי חיזבאללה ברחבי לבנון ב-17 בספטמבר.
בכתבת השער ב"וושינגטון פוסט" פורסמו פרטים חדשים בנוגע למבצע, שמיוחס למוסד. הפרטים נאספו מריאיונות שערך העיתון עם גורמי ביטחון ישראלים, אמריקנים וערבים, לצד פוליטיקאים ודיפלומטים שתודרכו על האירועים, וכן עם גורמים לבנונים רשמיים וגורמים המקורבים לחיזבאללה. לפי אחד מהגורמים, על המחבלים היה ללחוץ על שני כפתורים בו-זמנית כדי לקרוא את ההודעה המוצפנת. "בפועל", ציין, "זה אומר להשתמש בשתי הידיים". הוא הוסיף כי בפיצוץ שנגרם כתוצאה מצפייה בהודעה, מחזיקי הביפרים כמעט בוודאות "ייפצעו בשתי ידיהם", וכתוצאה מכך "לא יהיו מסוגלים להילחם".
הגורמים תיארו תוכנית ארוכת-שנים שנוצרה במטה המוסד בתל אביב, שבסופו של דבר כללה צוות של סוכנים ושותפים לפעולה ממדינות רבות, שלא ידעו עליה דבר. לפי העיתון, המבצע עורר ויכוח במערכת הביטחון הישראלית. גורם פוליטי בישראל סיכם את החרדה שנבעה כתוצאה מהמבצע בעקיצה שזרק בפגישה עם בכירים במוסד. "אנחנו לא יכולים לקבל החלטה אסטרטגית כמו הסלמה בלבנון על בסיס צעצוע", אמר על הביפרים.
למעשה, על-פי אותם גורמים, במערכת הפוליטית לא היו מודעים לתוכנית עד ל-12 בספטמבר, חמישה ימים לפני שהתוכנית יצאה לפועל. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס אז פגישת התייצעות בנוכחות גורמי מודיעין - שחשפו את ההיערכויות. יתר הנוכחים חששו מאישור התוכנית של המוסד, שהייתה עלולה להביא לפתחה של מלחמה כוללת. חלק אמרו כי "יש סיכונים", אך במודיעין העירו כי לאור ההסלמה הגוברת ייתכן שבחיזבאללה ינקטו במשני זהירות נוספים ויגלו את חומרי הנפץ. "זו הזדמנות למשהו עוצמתי יותר", אמרו.

עוצבו על-ידי המוסד, והורכבו בישראל

המוסד עבד במשך שנים כדי לחדור לחיזבאללה עם ניטור אלקטרוני ומודיעים אנושיים, נכתב ב"וושינגטון פוסט". בחלוף הזמן, מנהיגי ארגון הטרור החלו לדאוג מהפגיעות של חיזבאללה אל מול מעקב ומתקפות סייבר ישראליים, וחששו שאפילו פלאפונים רגילים יוכלו להפוך למכשירי ציתות ומעקב בשליטה ישראלית.
בעקבות זאת נולד בישראל הרעיון ליצור מעין אמצעי תקשורת שישמש כ"סוס טרויאני", אמר הגורם הפוליטי. חיזבאללה חיפש רשת אלקטרונית שחסינה מפני מתקפות סייבר, והמוסד הגה שתי "תחבולות" שיובילו את ארגון הטרור לרכוש מכשירי קשר שייראו מושלמים לתפקיד - ציוד שסוכנות הביון עיצבה, ושהורכב בישראל.
(צילום: ירון ברנר)

במסגרת החלק הראשון של התוכנית מכשירי הקשר הממולכדים החלו להגיע ללבנון על-ידי המוסד לפני קרוב לעשור, בשנת 2015. מכשירי הקשר הדו-כיווניים הניידים הכילו ערכות סוללה גדולות למדי, חומר נפץ נסתר ומערכת שידור שהעניקה לישראל גישה מלאה לתקשורת של חיזבאללה.
במשך תשע שנים הסתפקו בישראל בהאזנת סתר לחיזבאללה, אמרו הגורמים שראיין העיתון, תוך שמירה על האפשרות להפוך את מכשירי הקשר לפצצות במשבר עתידי. אבל אז הגיעה הזדמנות חדשה, עם מוצר חדש ונוצץ: ביפר קטן שמצויד בחומר נפץ רב עוצמה. למרבה האירוניה, שהתבררה רק כעבור חודשים רבים, חיזבאללה שילם בסופו של דבר לישראל על הפצצות הקטנות, שהרגו או פצעו רבים מפעיליו.
מאחר שמנהיגי ארגון הטרור היו ערניים לגבי חבלה אפשרית במכשירי קשר שירכשו, הביפרים לא יכלו להיות מיוצרים בישראל, ארה"ב או באחת משותפותיה של ירושלים. אז, בשנת 2023, ארגון הטרור החל לקבל פניות לרכישה בכמות גדולה של מכשירי קשר של חברת "גולד אפולו" מתוצרת טייוואן, המוכרת כסימן מסחרי וכקו מוצר בעל הפצה עולמית, ללא קשרים לאינטרסים ישראליים או יהודיים. לפי הגורמים, החברה הטייוואנית לא ידעה על התוכנית.
ההצעה למכירת המוצר הגיעה מנציגת שיווק עם קשרים ל"גולד אפולו", ושהייתה אמינה בעיני חיזבאללה. נציגת השיווק, אישה שגורמים רשמיים סירבו לחשוף את זהותה ומאיזו מדינה היא מגיעה, הייתה נציגת מכירות לשעבר במזרח התיכון של החברה הטייוואנית, שהקימה חברה משלה וקיבלה רישיון למכירת ביפרים שנשאו את המותג "אפולו". מתישהו ב-2023 היא הציעה לחיזבאללה עסקה על אחד מהמוצרים שהחברה שלה מכרה: המכשיר האמין מסוג AR-924.
"היא הייתה זו שבקשר עם חיזבאללה, והסבירה להם למה הביפר הגדול עם הסוללה הגדולה יותר הוא טוב יותר מהמקור", אמר גורם ישראלי שתודרך על פרטי המבצע. לדבריו, אחת מנקודות המכירה העיקריות של ה-AR-924 היא ש"ניתן להטעין אותו עם כבל, והסוללות החזיקו מעמד זמן רב יותר".

ההחלטה לפתוח במבצע - והדיון סביב חיסול נסראללה

כפי שהתברר, הייצור בפועל של הביפרים היה במיקור חוץ ולכן לנציגת השיווק לא היה מושג על המבצע, והיא גם לא הייתה מודעת לכך שהם הורכבו פיזית בישראל בפיקוח של המוסד, אמרו גורמים שהתראיינו לעיתון. גורם המעורה במבצע הוסיף כי לביפרים של המוסד, ששקלו פחות מ-85 גרם, הייתה תכונה ייחודית: ערכת סוללה שהסתירה כמות זעירה של חומר נפץ.
בהישג הנדסי מרשים חומר הנפץ הוסתר בכל ביפר בקפידה, עד כדי כך שכמעט לא ניתן היה לזהות אותו גם אם היו מפרקים את המכשיר, אמרו גורמים שצוטטו בכתבה. עוד נכתב כי גורמים בישראל מאמינים שחיזבאללה אכן פירק כמה מהביפרים, ואולי אף צילם אותם.
3 צפייה בגלריה
מזכרות של נסראללה בטהרן
מזכרות של נסראללה בטהרן
שלט לזכר נסראללה באיראן. המוסד ידע על מיקומו במשך שנים
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
לפי גורם אמריקני, ארה"ב - בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל - לא עודכנה בדבר הביפרים הממולכדים או על הוויכוח בירושלים האם לפוצץ אותם. בסופו של דבר, נתניהו אישר לפוצץ את המכשרים כל עוד שהם יכלו עדיין לגרום נזק מרבי. במהלך השבוע שלאחר מכן פתח המוסד בהכנות לפיצוץ הביפרים ומכשירי הקשר שכבר פעלו בשורות חיזבאללה. בירושלים ובתל אביב, בינתיים, התרחב הדיון סביב המערכה מול חיזבאללה, וכלל יעד נוסף משמעותי: מזכ"ל ארגון הטרור חסן נסראללה.
המוסד ידע על מקום הימצאו של נסראללה בלבנון במשך שנים, דיווחו ב"וושינגטון פוסט" מפי גורמים, והוא עקב אחר תנועותיו מקרוב. עם זאת, ישראל נצרה את האש משום שהייתה בטוחה שחיסולו יוביל למלחמה כוללת עם חיזבאללה, ואולי גם עם איראן. דיפלומטים אמריקנים לחצו על נסראללה להסכים להפסקת אש נפרדת עם ישראל, שלא תהיה קשורה למלחמה ברצועת עזה, משום שקיוו שעסקה תוכל להוביל לנסיגת פעילי ארגון הטרור מהבסיסים בדרום לבנון שאיימו על אזרחים ישראלים ביישובים הסמוכים לגבול.
גורם ישראלי בכיר אמר כי בירושלים הביעו תמיכה בהצעת הפסקת האש עם חיזבאללה, אך נסראללה נמנע מלתת לכך את הסכמתו והתעקש שתהיה קודם הפסקת אש ברצועה, סיפרו גורמים בארה"ב ובמזרח התיכון. בינתיים, גורמים פוליטיים וצבאיים בכירים בישראל לא היו בטוחים בנוגע לשאלה האם לחסל את נסראללה, מאחר שחששו כי פעולה שכזאת תוביל להחרפת המצב באזור.
ב-17 בספטמבר, בזמן שבישראל עוד דנו באפשרות של חיסול נסראללה, אלפי ביפרים צפצפו או רטטו בבת אחת ברחבי לבנון ובסוריה. משפט קצר בערבית הופיע על המסכים: "קיבלת הודעה מוצפנת", נכתב.
פעילי חיזבאללה מילאו בצייתנות אחר ההוראות לבדיקת ההודעה המוצפנת, ולחצו על שני כפתורים. בבתים ובחנויות, במכוניות ובמדרכות, פיצוצים קרעו ידיים והעיפו אצבעות. פחות מדקה מאוחר יותר, אלפי ביפרים נוספים התפוצצו בפקודה מרחוק, גם אם המשתמשים שלהם לא נגעו במכשירים עצמם. למחרת, ב-18 בספטמבר, אלפי מכשירי קשר התפוצצו באותו האופן.