מתווה הכיתה הירוקה אמור היה להתרחב הבוקר (ראשון) גם לגני הילדים בהדרגה ברשויות המקומיות הירוקות והצהובות, אבל רוב הרשויות כלל לא הספיקו לגייס נאמני קורונה, שתפקידם לרכז ולנהל את התוכנית במוסדות החינוך השונים - מה שמעכב את המהלך. מנכ"ל משרד החינוך, יגאל סלוביק, הסביר כי גיוס נאמני קורונה החל רק ביום רביעי האחרון לאחר שהממשלה החליטה על הרחבת המודל ואושרו תקנות לשם כך.
מודל הכיתה הירוקה פועל כשבבית ספר יסודי או גן ילדים התגלה מאומת לקורונה. אותו מאומת ייכנס מיד לבידוד, ושאר התלמידים וצוותי החינוך האחרים יוכלו להיבדק במשך שבוע ימים. מי שיימצא שלילי, יחזור ללימודים, ומי שיימצא חיובי, ייכנס לבידוד. מי שלא יירצה להיבדק כלל, ייכנס גם הוא לבידוד. הבדיקה הראשונה והאחרונה תהיינה בדיקות PCR וכל הבדיקות האחרות ביתר הימים תהיינה מהירות (אנטיגן).
סלוביק דחה את טענות אנשי משרד הבריאות לפיהן פיילוט הכיתה הירוקה "נכשל", וציין כי אנשי משרד הבריאות הסתמכו על מספר מצומצם של כיתות ובתי ספר בהם התקיים הפיילוט בחודש שעבר ולא על בסיס נתונים רחב שכלל קרוב ל-500 בתי ספר.
הוא הוסיף והסביר כי חלק ניכר מבתי הספר שנבדקו בפיילוט משתייכים למגזרים החרדי והערבי - בהם מרבית ההורים מילאו הצהרות ידניות והתברר שנאמני קורונה לא הזינו אותן לפורטל. בשל כך, נטען כי רבים מההורים לא שתפו פעולה ושלחו את ילדיהם ללא בדיקות או שלא מילאו הצהרות.
"אני לא מבין איך מצד אחד אנשי משרד הבריאות טוענים שהפיילוט נכשל ומצד שני ביקשו מקבינט הקורונה להרחיב את המתווה לגני הילדים, לערים כתומות ולמעונות היום", תהה סלוביק, "היה זה משרד הבריאות שביקש להפוך את הכיתה הירוקה מפיילוט למתווה ולהרחיב אותה". בסך הכל, ישנם כעשרת אלפים תלמידים מאומתים לקורונה ויותר מ-40 אלף תלמידים בבידוד. "ברור שיהיו הדבקות, אך המתווה מאפשר לצמצם בידודים ולאפשר שגרת למידה רציפה לצד הקורונה".