הכנסת אישרה היום (רביעי) פה אחד בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנת השכר של חברת הכנסת אפרת רייטן מהעבודה, שלפיה יוגברו הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין. ההצעה, שעברה בתמיכת 31 ח"כים, תועבר לוועדת הכנסת - שתקבע באיזו ועדה תידון ההצעה.
בחודש מאי אשתקד נחשף ב-ynet כיצד רשתות מזון גובות חוסרים מהקופאיות מכספן הפרטי בניגוד לחוק - מה שהוביל לזעם ציבורי, לפשיטות על רשתות שיווק, תביעות ייצוגיות, חקירה של משרד העבודה שעודה מתנהלת, דיונים בבית המשפט ובכנסת.
בהצעת החוק מוצע להבהיר כי משמעות המונח "חוב" בסעיף 25 לחוק הגנת השכר היא סכום שאינו שנוי במחלוקת שנובע מהלוואה שניתנה לעובד או ממקדמה ששולמה לו. כמו כן, החוק מציע לאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצויים, לדוגמה - פיצויים שאינם תלויים בנזק, בכל מקרה של ניכוי שלא כדין משכרו של העובד. בנוסף, החוק מציע לקבוע כי אם העובד תובע את המעסיק בשל ניכוי שלא כדין משכרו, והמעסיק החייב במסירת תלוש שכר לעובדו לא מסר תלוש כאמור או שהניכוי אינו מופיע בתלוש – חובת ההוכחה תהיה על המעסיק כי הניכוי נעשה כדין.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "מטרת הצעת חוק זו להתמודד עם תופעת הניכויים האסורים משכרם של עובדים ועובדות, ובעיקר קופאים וקופאיות, בניגוד לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958. בשנים האחרונות הפכה לנפוצה תופעת ניכוי סכומים קטנים שלא כחוק משכרם של עובדים, בניגוד לדין, באצטלה של 'חוסרים', 'קנסות', 'נזקים', וכיוצא באלה. למרות האיסור שקיים בחוק על ביצוע ניכויים מהשכר, התופעה מוכרת בענפים שונים (תחנות דלק, רשתות מזון, חנויות בגדים ועוד)״.
בנוסף, נכתב כי "לאור פערי הכוחות בין מעסיקים לעובדים, ולאור שליטת המעסיק על התשלום לעובדים, יש להגביר את ההרתעה כלפי מעסיקים מפני ניכויים אסורים ופגיעה בשכרם של העובדים. הצעת חוק זו תעניק לעובדים כלי נוסף לאכיפה אזרחית כדי להכווין התנהגותם של מעסיקים והגברת הציות לחוק".
ח"כ אפרת רייטן, שיזמה את הצעת החוק, אמרה כי "כלי האכיפה כיום אינם מספקים כדי להרתיע את הרשתות השונות שמעדיפות לשלם את הקנסות ולהמשיך בנוהל הפסול הזה. הצעת החוק באה לתקן את העוול ולהגביר את ההרתעה כלפי המעסיקים. הצעה זו היא צעד משמעותי בהגנה על זכויות עובדים ובקיום חובת המדינה כלפי ציבור העובדים".
שר העבודה והרווחה, יואב בן צור, אמר בדיון בכנסת כי " המאבק שלנו אינו נגד המעסיקים. הוא מאבק צודק למען זכויות העובדים, ובפרט עובדי המשק, שמשתכרים בעבודה קשה שכר מינימום בשביל לפרנס את משפחתם ומפחדים להתלונן. רשתות המזון עושות כסף רב, ויש מי שזה לא מספיק לו ובוחר באטימות לב לנצל גם את כספם של העובדים שעמלים קשה מאוד בשביל לפרנס את בני משפחתם".
2 צפייה בגלריה
"כלי האכיפה כיום אינם מספקים כדי להרתיע את הרשתות השונות". ח"כ אפרת רייטן
(צילום: יאיר שגיא)
תחקיר הקופאיות שנחשף ב-ynet עורר כאמור סערה ציבורית והוביל לדיונים בכנסת, פשיטות על רשתות שיווק, תביעות ייצוגיות וחקירה של משרד העבודה. הפרשה אף הגיעה לבית המשפט במסגרת התביעות הייצוגיות שהגיש עו"ד איתן פלג נגד רשתות ויקטורי ופרשמרקט, ועו"ד צבי מנדלסון שהגיש תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי.
במסגרת התחקיר נחשף כי כמה מרשתות השיווק הגדולות בארץ - ובהן שופרסל, ויקטורי, אושר עד, רמי לוי פרשמרקט ועוד - משתמשות בפרקטיקה הפסולה של גביית חוסרים מקופאיות שמועסקות בשכר מינימום, כשלעיתים מגיעים הסכומים הללו גם למאות שקלים בחודש. מדובר במחדל של ממש שאין לו כל אחראים: החוק שאוסר את גביית החוסרים קיים, אך רבים מהעובדים לא מכירים אותו ולא יודעים שניתן לפנות למשרד העבודה כשהם מנוצלים.
על פי חוק הגנת השכר, חל איסור על מעסיק לדרוש מעובדיו להשלים חוסרים מהקופה. הפעולה אינה חוקית גם במקרה שבו מעסיק מחתים עובדים על מסמך המאפשר לבית העסק לחייב עובדים להשלים משכרם בעבור חוסרים בקופה, כפי שהציגו בפרשמרקט, וזאת בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר. בנוסף, חל איסור להטיל על העובד קנסות או עונשים, אלא אם כן הדבר הותר בפירוש בהסכם קיבוצי - אך גם במקרה כזה המעסיק נדרש לתת לעובד הזדמנות להוכיח שלא מדובר בטעות שלו.
למרות החוק, כאמור, התחקיר חשף כי אכן מדובר במכת מדינה. משרד העבודה התקשה לאכוף את הנהלים של עצמו, בין השאר מכיוון שחקירה נפתחה רק במקרה שעובד פונה אליו בצורה יזומה - וקופאים וקופאיות רבים לא יודעים כלל שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים.
