זמן קצר לאחר שמפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, נכנס לתפקידו, נרשמה לחובתו, או לזכותו, פליטת פה פרוידיאנית שלא תפסה את הכותרות. בר אמר אז כי "אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל". אמירה דומה נשמעה לפני כעשור בחילופי התפקידים בחיל, לא בהתנשאות אלא כהלצה שהצחיקה גם את ירוקי המדים.
שיחה עם ראש להק כוח אדם היוצא, תא"ל איתמר רייכל, מעידה כמה צעדים קדימה נמצא החיל הכחול ביחס לצה"ל. פער שנדמה שרק הולך וגדל. רגע אחרי שפשט את המדים, רייכל מספר על השיפור בתנאי השירות של הקצינים, ההתאמות שנעשו עבור נשים בקורס טיס, ומזהיר מפני הנזק החמור שייגרם לחיל בשל משבר כוח האדם.
"צעדים שוברי שוויון כדי להשאיר את הטובים ביותר"
שתי דקות לפני המועד שנקבע תא"ל רייכל מתייצב לריאיון. באופן חריג הוא הגיע על אזרחי וביקש לערוך את המפגש בבית קפה מחוץ לקריה, ולא במטה חיל האוויר, שם היה משרדו עד לפני ימים בודדים. פרישתו הרשמית תחול בעוד מספר חודשים, וגם חופשת השחרור שלו תהיה קצרה יחסית. הסיבה פשוטה – הוא הקפיד לנצל את ימי החופש שהגיעו לו, לצאת לנופשים עם משפחתו, להתרענן ולנהל אורח חיים בריא לצד התפקידים התובעניים, ואולי בגללם.
בשבועות האחרונים בתפקיד הוא גיבש לראשונה הוראות להקלה על תנאי כלל המשרתים בחיל. לא מדובר בהמלצה או בהנחיה, אלא בהוראה מחייבת עליה חתום אישית מפקד חיל האוויר. על פי ההוראה החדשה, יתווספו ימי חופש לחיילים בנוסף לארבע ההדממות השנתיות, ובמועדים מסוימים ישרתו אנשי הקבע רק חצי יום, בתנאי שזה לא פוגע במשימה מבצעית.
4 צפייה בגלריה
תא"ל רייכלר עם אביו ואחיו. ניצל את כל ימי החופש כדי להיות עם המשפחה, והוסיף ימי חופש לאנשי הקבע של החיל
(צילום: דובר צה"ל)
בנוסף, פגישות בנוכחות סא"ל ומעלה לא יתנהלו בשעות הערב או הלילה, וכל איש קבע יוכל לעבוד יום אחד בשבוע מבסיס שקרוב לביתו ולאו דווקא מבסיסו הקבוע. "אין סיבה לקיים דיוני סטטוס שאינם מבצעיים ב-21:00", הסביר תא"ל רייכל. "אנחנו רוצים תרבות עבודה בריאה ומאוזנת בחיל האוויר".
"אישרנו ל-150 אנשי קבע צעירים יום פיתוח אישי", הוסיף. "אחת לשבוע איש הקבע יוכל לנסוע ללמוד על כלי נגינה, להתאמן למרתון או להשתתף בחוג העצמה בסטודיו – מה שהוא מוצא נכון ובאישור המפקד. אלה צעדים שוברי שוויון שעוזרים לנו להשאיר את הטובים ביותר בתקופה שזה מאוד קשה ומאתגר".
"עד 2026 חיל האוויר יאבד 55% מהניסיון המקצועי"
אבל לא הכל כחול בחיל האוויר. בכירי הזרוע כבר הודו שטעו כשלא הפכו שולחנו בין השנים 2018-2020, שבהן ישראל הסתחררה ממערכת בחירות אחת לבאה – ללא תקציב ביטחון ועם הקפאת רכש מטוסי תדלוק ופלטפורמות נוספות לחיל האוויר המזדקן.
הנזק לטווח הארוך יתבטא לא רק בעיכוב בהצטיידות אלא גם במשאב החשוב ביותר של הזרוע האסטרטגית של מדינת ישראל – כוח האדם. בחיל האוויר מתריעים שוב ושוב ממודל הקבע הנוכחי, שמשחרר בגיל 34 את מרבית משרתי הקבע תמורת מענק אך מדלל את השורות בצבא ממוקדי הידע הוותיקים.
בחיל האוויר יש כ-700 משרתים שמוגדרים "מוקדי ידע", בהם מכונאי מטוסים ותיקים, בקרים ביחידות הבקרה, טכנאים מנוסים למערכות מיוחדות, ומתכנני משימות. כולם בני 45-35 שאין להם תחליף. עד 2025 כמחצית מהם יעזבו, והחיל יישאר עם נגדים וקצינים צעירים ולא מנוסים, התריע רייכל.
"יש לנו מערכים שלמים שמבוססים על האנשים האלה והשתמשנו כבר בכל המכסות החריגות. עד 2026 חיל האוויר יאבד 55% מהניסיון המקצועי שלו. אנחנו מרימים דגל", הסביר. "לא הכל אפשר לאזרח. איזה אזרח יסכים לעבור לעבוד בדיר התת-קרקעי בבסיס עובדה או רמון? כבר היום זה גורם לבני 26 אצלנו לתהות אם כדאי להם בכלל להישאר אם הם ייזרקו בגיל 34. נגיע לפגיעה ברמה, לחוסר איוש ולאירועי בטיחות שלא ראינו בעבר".
רייכל רומז שפתרון אפשרי למשבר המתהווה יכול להגיע מהעברת מכסות של מוקדי ידע מחילות אחרים בצבא, כשבמקביל יוארך גיל הפרישה בחזרה ל-42.
את הקושי בהשארת הטובים הוא פוגש גם במטרה, עם נגדים וקצינים צעירים שמשתכרים פחות משכר מינימום. "התחושה היא שבחוץ לא מעריכים אותנו. אני לא מצפה שכמו בארה"ב ייכנסו שלושה וטרנים עם מדים למשחק כדורסל וכולם יריעו להם בכפיים, אבל מעט הערכה על עשייה מבצעית שחיל האוויר מבצע 24/7 כמעט שלא קיימת בחוץ".
"אפשר לעשות עוד התאמות לנשים בקורס טיס"
אם יש נושא שרייכל וחבריו לא הצליחו עדיין לפצח ולשפר הוא מספר הטייסות הנמוך בחיל האוויר. שלושה עשורים מאז בג"צ אליס מילר ובכל חצי שנה ניתן לספור על כף יד אחת את מספר המסיימות את קורס הטיס. בודדות, מתוך קרוב ל-40 בוגרים בכל מחזור.
רייכל ניסה לחקור מה גורם לכך, וגילה שהנשירה המרכזית של חניכות מקורס טיס מגיע משלב למידת ההטסה, כל ההתעסקות עם המצערת (הג'ויסטיק), זאת אחרי שבתחומים אחרים כמו ניווטים והכשרות על הקרקע הן הצטיינו.
4 צפייה בגלריה
בוגרת קורס טיס, ארכיון. "אפשר לעשות עוד התאמות בקורס לנשים, אך לא להוריד ברמה"
(צילום: דובר צה"ל)
"אני אומר זאת חד וחלק – לא נתנו בקורס טיס שום הקלה וירידה בסטנדרטים לנשים ואנחנו מקפידים תמיד על אותה רמה גבוהה לאורך הקורס", טען רייכל. "ראינו שגרף יכולת ההטסה אצל נשים הוא מתון יותר בשיפור הנדרש, אז אולי נכון להוסיף עוד 5 דקות לכל חניכה בטיסת ההדרכה. אפשר לעשות עוד התאמות בקורס עצמו לנשים, אך לרגע לא להוריד ברמה ולא למצמץ לגבי הסף".
נכון להיום רק כרבע מאנשי הקבע בחיל האוויר הן נשים, ולפי רייכל המטרה היא להגדיל את הנוכחות הנשית בקרב הקצונה הבכירה. "כבר יש לנו מג"דיות בהגנה האווירית, שלוש סגניות מפקד טייסת במערך הקרב ובתוך 5-3 שנים תהיה מפקדת ראשונה לטייסת קרב. גם בדיוני השיבוצים שינינו פרמטרים כך שיותר קצינות מקודמות".
בינתיים, רייכל הצליח להכעיס לא מעט טייסים ותיקים, בעיקר מילואימניקים שחוו מלחמות ומבצעים רבים. הסיבה – שינוי שהוביל לעדכון גיל הטיסה המבצעית המרבי והאחדתו ל-51 במקום 55.
4 צפייה בגלריה
תא"ל רייכל בטיסת אימון. כבר לא יוכל לעלות שוב לאוויר בגלל השינוי שעשה בנהלים
(צילום: דובר צה"ל)
מפקדי החיל בעבר ובהווה הם מעל גיל הטיסה המבצעית המרבי וימשיכו לטוס מעת לעת, אך בעיקר כדי לחוש את הטייסות ולא למבצעים חשאיים ורחוקים. מפקד חיל האוויר יאשר גם חריגות, אך במשורה. מדובר בהחרגות של חודשים בודדים. כך, למשל, תא"ל במיל' רפי פרץ, שנהנה בעשור האחרון מאישור חריג לטוס עד גיל 61 כבר לא יוכל לעלות על המטוס.
"עשינו עבודת מטה מקצועית שבחנה הכל – פרמטרים קוגניטיביים ומקצועיים והסיכוי הסטטיסטי לאירוע לבבי בטיסה בגיל מבוגר", הסביר רייכל, שנשארו לו רק עוד ארבע שנים לטוס על מטוסי הראם הוותיקים. "בעבר חיל האוויר היה מבודר יותר, אבל השינוי הנוכחי יוצר זרימה טובה יותר של כוח אדם. כך גם דייקנו את צרכי הסד"כ הלוחם למלחמה".
התוכנית הסדורה לגיוס יוצאי אתיופיה
בכהונתו כראש להק כוח אדם, תא"ל רייכל היה לקצין הבכיר הראשון שמקדם אישית את זכויות הלהט"ב בחיל האוויר. הוא עצמו השתתף במפגש של פרויקט "מעגלים" בהשתתפות עשרות חיילים וחיילות מהקהילה הגאה, ופיתח קשרים עם גופים בקהילה. "זה מפגש שמתקיים בתוך חיל האוויר אחת לשלושה חודשים, מתוך מקום שהצבא והחיל נותן ביטחון למשרתיו, שהצבא הוא מקום מכיל ומגן, נגיש לכולם ולכולן".
רייכל מיקד מאמצים גם באוכלוסייה נוספת שהתקשתה להשתלב בחיל – יוצאי אתיופיה. "הבעיה הייתה אצלנו, שלא ידענו להראות לצעירים מהעדה האתיופית את הדלת הנכונה שתיפתח להם לצבא. רבים מהם לא התייצבו למיונים ולא לקצונה כי הייתה לנו בעיה במוליכות המידע אליהם. כיום הם 2.6% מהמשרתים בחיל, ואנחנו פועלים להגדיל זאת לפי תוכנית סדורה".
