75 שנים לפרשת האלטלנה, אחת מהקשות שידעה מדינת ישראל הצעירה: לוחמי אצ"ל ולוחמי צה"ל בקרב יריות שגבה קורבנות רבים, וספינה מפויחת שעמדה במשך חודשים ארוכים מול חופי תל אביב כעדות אילמת לאירוע הטראגי.
5 צפייה בגלריה
העימותים החלו בשל חילוקי דעות בין אנשי אצ"ל בנהגת מנחם בגין לרה"מ דוד בן גוריון
(צילום: שאול גולן)
האלטלנה הובילה נשק, מדים, ציוד רפואי וקרוב לאלף עולים מצרפת לישראל ביוני 1948, והגיעה אחרי שאנשי האצ"ל הסכימו להתפרק מנשקם ולהשתלב בצה"ל. לפני שעגנה בכפר ויתקין, התפתחו חילוקי דעות בין אנשי אצ"ל בהנהגת מנחם בגין לבין ראש הממשלה דוד בן גוריון ואנשיו. במהלך חילופי האש בין הצדדים נמלטה הספינה לחופי תל אביב, שם נפגעה מפגז תותח ועלתה באש.
בעימותים נהרגו 16 לוחמי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל. האלטלנה צפה מספר חודשים מול חופי תל אביב, עד שבן גוריון הורה להטביע אותה. במשך עשרות שנים נעשו נסיונות לאתר את האלטלנה ולמשותה מן המים כדי ששרידיה ישמשו אנדרטה לזכרם של החללים. לגוף האונייה ערך היסטורי רב, שכן האלטלנה יכולה להוות, במיוחד בימים קשים אלו, תזכורת ממשית לסכנות שאורבות כשיש קרע בין חלקים בעם. אבל על אף החשיבות הרבה, לא נעשה די על ידי המדינה כדי לאתר אותה.
5 צפייה בגלריה
בעבר המדינה השקיעה כסף בחיפוש השרידים, אך הוא לא הספיק. שקיעת האוניה אלטלנה
(צילום: בלוג seven seas)
5 צפייה בגלריה
"אנחנו בשלב האחרון שבו צריך להוריד מלצמה ולוודא שמה שאני רואה זה באמת האלטלנה". רוני שדה
(צילום: valery godel)
רוני שדה, כיום ראש האגף למיפוי ימי, עסק לסירוגין במשך כ-25 שנים בנסיונות לאיתור האלטלנה. "לאורך השנים אספתי חומר מכל מיני מקורות", הוא סיפר, "בין היתר מחברות ישנות ויומנים שבהן דייגים סימנו נקודות מעניינות על הקרקעית, למשל נקודה שצריך להיזהר ממנה כדי לא לקרוע רשתות. בשבילי זה היה רמז. בנוסף עמדתי בקשר עם חברות שעשו סריקות סונאר לאורך השנים, והתכנסתי לתא שטח שבו זיהיתי כמה נקודות עם פוטנציאל גבוה.
"עכשיו אנחנו נמצאים בנקודה שבה צריך לבצע את השלב האחרון - להוריד מצלמות ולוודא אם מה שאני רואה זה באמת האלטלנה", הוסיף שדה. "הבעיה היא שמדובר בעומק של 400-300 מטר, מה שמחייב אונייה ייעודית שתסחוב ותפעיל רובוט תת-ימי. בסוף הכל מתכנס לעניין של תקציב".
בעבר שדה ניסה לגייס כסף ממשקיעים, אך ללא הצלחה. גם המדינה נרתמה לפני מספר שנים, במהלך שיזם שר המשפטים יריב לוין, שלו קשר משפחתי למפקד האלטלנה, אך הסכום שהוקצב - כרבע מיליון שקלים - והועבר לידי מרכז מורשת בגין לא הספיק אז לפעולות הדרושות. ספינה עם יכולת צילום במים רדודים לא הצליחה לאתר את השרידים, ועבור ספינה משוכללת יותר היה צריך תקציב גדול יותר.
"היום זה סכום שיספיק", אמר שדה. "אנחנו מגיעים ממוקדים יותר למקום. לא צריך לעשות המון סריקות כמו בעבר. טבעי שמדינה צריכה לקחת פרויקט כזה. כרגע אין חיפושים בשטח. אני חושב שהמדינה צריכה לרצות שימצאו את האלטלנה, יש לזה חשיבות גדולה למרות שמדובר בנושא טעון פוליטית. חשוב להבין שמה שלא יכולנו לעשות אז אפשרי היום".
ב-2019 נעשו חיפושים נוספים על ידי רשות העתיקות. קובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולגיה ימית ברשות העתיקות, סיפר: "אנחנו יזמנו את החיפושים האחרונים מתקציב פנימי ובשיתוף פעולה עם החוג לטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה, בעזרת כלי רובוטי עצמאי שסקר תא שטח שהיה חשוד כאזור ההטבעה של האלטלנה על בסיס מחקר שעשינו ומידע שאספנו.
"בעקבות זה יצרנו קשר עם משרד התיירות ונעשה תהליך לגיוס הכסף והמימון להמשך החיפושים, אבל בדיוק אז הממשלה נפלה", המשיך שרביט. "מה שאנחנו יודעים בוודאות זה שיש תהליך של התפרקות הברזל, ושחלקים מתכלים. סביר להניח שחלק עדיין נותר, אבל הזמן עובד לרעתנו. מדובר בחלק מהמורשת של מדינת ישראל, לטוב ולרע".
הרצל מקוב, שעומד בראש המרכז למורשת בגין, מייחל ליום שיימצא תקציב לנושא. לדבריו, "זה ראוי וחשוב לסגור את הפרשה הזאת, ומדינת ישראל יכלה להכניס את הנושא לתקציב ולעשות את זה. לצערי הדבר לא נעשה לא בגלל שלא רוצים למצוא את האלטלנה. מדובר בהזנחה של הנושא ובעובדה שאין מישהו שזה נמצא על שולחנו. אני מניח שנחזור בקרוב לפעול שוב בנושא".
