הבהלה העולמית ביומיים האחרונים בשל זיהויו של וריאנט אומיקרון מבוססת על מעט עובדות והרבה חששות. נדרשים לפחות כמה שבועות עד שנדע בוודאות אם הוא באמת מידבק וחלילה גם אלים וקטלני יותר מקודמיו. רק בעוד שבועיים נדע אם החיסונים הקיימים יעילים נגדו ובאיזו מידה.
מהמעט שידוע עד כה, הווריאנט החדש, שזוהה לראשונה בדגימה שנאספה ב-9 בנובמבר, הוא בעל מספר מאפיינים ייחודיים שיש בהם פוטנציאל רציני לצרות. ראשית, הוא נושא מספר רב של מוטציות באזורים אסטרטגיים, שעשויות לשפר את יכולתו להדביק. התחלואה בדרום אפריקה מתפשטת כעת במהירות, דבר שעלול להעיד על יכולת הדבקה משופרת. גורמי רפואה באזור דיווחו בימים האחרונים על עלייה באשפוזים של צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. העובדה שחלק מהנדבקים הם מחלימים או מחוסנים רומזת שהווריאנט עלול לפרוץ את ההגנה של מערכת החיסון נגד הנגיף, מה שעלול למזער ואף לבטל את הישגי מבצע החיסונים העולמי.
בצד החיובי, בדרום אפריקה רוב המאושפזים שנדבקו בווריאנט החדש אינם מחוסנים, מה שעשוי להצביע על כך שהחיסון יעיל נגדו במידה כזו או אחרת, למרות החששות.
בנט קרא שוב להורים לחסן את הילדים "כדי שיוכלו לצאת ולחגוג בבטחה באירועי חנוכה", אבל זו אשליה מסוכנת: גם הילדים שחוסנו ביום הראשון של המבצע לא יהיו מוגנים עד השבוע הבא
עקרון הזהירות המונעת מחייב אותנו להתכונן מיד לתסריט הגרוע ביותר. חוסר הוודאות ששורר כעת אינו תירוץ לעשות לעצמנו הנחות. מחיר הטעות, במקרה שאומיקרון אכן מסוכן, גבוה בהרבה מהמחיר שנשלם על זהירות-יתר בטווח הקרוב. כדי להימנע מאפוקליפסה רפואית בשידור חוזר, לא די בנקיטת פעולות מניעה כירורגיות והטלת הגבלות בפינצטה. ואם אנחנו לא מעוניינים למצוא את עצמנו שוב תחת סגר הרסני – אסור לבזבז אפילו דקה.
איסור טיסה למדינות אפריקה האדומות בלבד לא יעשה את העבודה. הדרך היעילה ביותר להאט את התפשטות הווריאנט בישראל, למקרה שהוא אכן אלים ומידבק, היא לסגור את השמיים, או לפחות לצמצם מאוד את כל הטיסות לישראל וממנה, ודאי את אלה שאינן הכרחיות. זה לא הזמן לעופף לחופשה משפחתית בתאילנד, ואם הציבור בישראל לא מצליח להפנים את זה – הממשלה חייבת לקבל את ההחלטה עבורו.
הכלי החזק והיעיל ביותר למנוע את התפשטות הנגיף ואת סיבוכי המחלה שהוא גורם לה היה ונותר החיסון. גם אם הווריאנט החדש פוגע במידת מה ביעילותו, מה שטרם הוכח, סביר להניח שהוא ימשיך להעניק הגנה מסוימת מפני מחלה קשה. גם חיסוני הבוסטר, שמקפיצים את רמות הנוגדנים המנטרלים, ישחקו קרוב לוודאי תפקיד משמעותי בעיכוב התפשטות התחלואה.
לכן היום, יותר מתמיד, חייבים כל אזרחי המדינה לתרום את תרומתם למלחמה במגפה. ברמה האישית, זה יגן עליכם ועל היקרים לכם – כן, גם ילדים קטנים – ממחלה שלא כדאי להידבק בה. ברמה הלאומית, הדבר הכרחי כדי לייצר שכבת הגנה חיונית, שתאפשר לנו לקיים סוג כזה או אחר של שגרה. ישראל חייבת להתחיל לחסן גם בבתי הספר כדי להגדיל את מעגל המחוסנים.
שרית רוזנבלוםדנה קופלולבסוף, למרות חוסר הנעימות, הממשלה חייבת לטפל מיד גם בהופעות הילדים הקרבות. במצב של חוסר ודאות כה גדול, לא ייתכן להעלים עין מאירועי הדבקה המוניים של הקבוצות הבלתי מוגנות, ולהסתתר שוב מאחורי עלה התאנה הבלתי מספק של התו הירוק. שום אירוע תרבותי, נעים ככל שיהיה, אינו שווה את הסיכון שביצירת עשרות או מאות שרשרות הדבקה חדשות.
ראש הממשלה קרא שוב להורים לחסן את הילדים "כדי שיוכלו לצאת ולחגוג בבטחה באירועי חנוכה", אבל זוהי אשליה מסוכנת: גם הילדים שחוסנו ביום הראשון של המבצע לא יהיו מוגנים בשום צורה מהנגיף עד השבוע הבא. במצב חירום כמו במצב חירום, יש לבטל את מה שאינו הכרחי ולפצות כלכלית את מי שנפגע. כי למרבה הצער בתקופה הנוכחית, כשתיאלם תרועת הפסטיגלים - איש לא יודע איזה נזק היא תשאיר אחריה.
- שרית רוזנבלום היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
