שעות אחרי הדיון בבג"ץ על גיוס תלמידי ישיבות: השופטים הוציאו הערב (שני) צווים על תנאי, ומעביר את הנטל למדינה. על המדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס, ולהסביר למה נוכח פקיעת חוק הגיוס מגיעות להם תמיכות.
בנוסף הוציאו השופטים צו ביניים, שמונע החל מהיום הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות. על המדינה להגיש את תשובותיה במהלך חודש מרץ, עד 24 ו-31 בחודש.
משמעות ההחלטה היא כי בג"ץ שוקל להתערב, יבקש תגובות נוספות מהמדינה ויקיים דיון נוסף, ייתכן אף בהרכב מורחב בסוגיה. צווים על תנאי משמעותם שהשופטים מעבירים את נטל ההוכחה מהעותרים למדינה, כך שהיא תצטרך לשכנע מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפת גיוס ומדוע לא יגוייסו תלמידי ישיבות נוכח פקיעת החוק בדיון הבא. אם לא תצלח לספק הסבר מניח את הדעת, השופטים יוכלו לבטל את החלטת הממשלה ולהורות על גיוס חרדים בצו קבוע.
חוק הגיוס הכללי אומר שמי שהגיע לגיל 26 בטרם גויס מכל סיבה שהיא, כבר לא יגויס. בחוק, שפג תוקפו, לחרדים היו נותנים דחיית שירות, כל שנה נוספו עוד אלפי תלמידים שלא גויסו מכיוון שהגיעו לגיל הפטור. בתוך כל אלו יש 63 אלף תלמידי ישיבות שעל פניו היו אמורים להתגייס שהחוק פקע, אבל בגלל שהם לא מגויסים עקב החלטת הממשלה כל יום שעובר עוד ועוד מגיעים לגיל הפטור.
התנועה לאיכות השלטון, העותרת בבג"ץ, הגיבה על ההחלטה, אותה כינתה "דרמטית וחשובה מאוד". "מדובר בצעד נוסף בדרך לשוויון מלא בנטל. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. האפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם לא יכולה להימשך. אנחנו מקוום שבסוף החודש הבא נתחיל עידן חדש בו כולנו נושאים בנטל השוויון – גם תלמידי הישיבות החרדים", נמסר.
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת את תנועת "אימהות בחזית" שהצטרפה גם היא לעתירה, אמרה בעקבות החלטת בג"ץ: "אנו שבעות רצון מההחלטה, המלמדת כי בית המשפט השתכנע שההחלטה של ממשלת ישראל לאפשר השתמטות מנוגדת לעקרון השוויון ולחוק, וכי כל אזרח באשר הוא צריך להתגייס. במיוחד בימים קשים אלה, אין חשוב מכך שמדינת ישראל לא תפלה יותר בין דם לדם. אחרי 75 שנה, הגיע הזמן לשוויון מלא בנטל".
בארגון "אחים לנשק" אמרו: "זהו רגע האמת של מנהיגי המדינה. תפסיקו עם הקומבינות. תפסיקו עם הפוליטיקה. גיוס החרדים זה צו השעה. זהו צורך ביטחוני כלכלי וחברתי ואין מה למסמס יותר. את כל 'התהליכים' כבר ניסינו ועכשיו הגיע זמן גיוס. הגיע זמן שוויון. אחינו החרדים אנחנו צריכים אתכם איתנו".
עו"ד שרגא: אמרו שהצבא צריך להיות קטן וחכם
(צילום: GPO)
יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא אמר הבוקר בדיון בבג"ץ: "25 שנה אנחנו עומדים על הבלטה הזאת בדיוק וטוענים שלא ניתן להפלות בין דם לדם. 25 שנה אנחנו מסבירים שבדמוקרטיה המעוותת שלנו ערך השוויון מתקיים בצורה דיפרנציאלית. יש אזרחים כמונו שיש להם חובות וזכויות, שאחת החובות היא שירות בצבא, שלא לדבר על ללמוד ולשלם מיסים, ויש אזרחים בחברה שלנו שיש להם רק זכויות - הם לא צריכים לעבוד, לא צריכים ללמוד ויכולים ליהנות מאין-סוף כספים קואליציוניים".
"25 שנה שאנחנו עומדים כאן, באה המדינה ומספרת סיפורים", המשיך שרגא, "מספרים סיפור לציבור, שאוטוטו אלפי מתגייסים חרדים עומדים בפתחו של הבקו"ם. במהלך השנים הוצגו לבית המשפט מספרים שקריים, נאלצנו לדרוש להקים ועדה. האמת היא, כפי שאנחנו יודעים, דבר וחצי דבר לא השתנה. 600 אלף איש, שהם 60 אוגדות מתמרנות, לא נושאים בנטל והם לא חלק מהמהלך הזה. 25 שנה שהעליון שותף בכיר, ליבו החנון נותן דחיות למדינה והמכניזם הזה נהיה חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון".
לדבריו, "ברור שבעוד 30 יום דבר וחצי דבר לא ישתנה פה וכולם נהנים מההפקר, ובשעה הזו, שבה כולם נקראים לדגל ונמצאים כמה וכמה חודשים בלחימה, אלפי פצועים במדינה ויש אנשים שלא נכנסים תחת האלונקה הזאת. האירוע הזה הוא לא אירוע של עוד החלטה מנהלית. האפליה כאן זועקת לשמיים, היא קורעת את הענף שעליו יושבת מדינת ישראל". הוא הוסיף כי בעיניו "יש כאן החלטה פשוטה, החלטת ממשלה לא חוקתית ולא חוקית שהתקבלה בחוסר סמכות וכולה נגועה בשיקולים פוליטיים זרים".
ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן העיר: "יש פה שאלה בסיסית - האם אחרי בג"ץ הקודם, שביטל את החוק, יש לממשלה סמכות לקבל החלטה מנהלית שפוטרת תלמידי ישיבות משירות. אנחנו לא במצב שיש חוק שבוחנים את החוקיות שלו, אלא שיש טענה שעל פני הדברים יש לה משקל של ממש, שאי-אפשר לקבל החלטה מנהלית בסוגיה אם רוצים לפטור גיוס, ללא חקיקה ראשית". השופט נעם סולברג ציין: "לא הצליחו בחקיקה, הלכו להחלטת ממשלה. 25 שנה מאז בג"ץ רובינשטיין יש צורך בהסדר ראשוני שלא נעשה".
עו"ד טומי מנור, שמייצג את ארגון "אחים לנשק" שהצטרף לעתירה, הקריא מתוך "בג"ץ רובינשטיין" שקבע לפני 25 שנה שהכנסת צריכה להכריע בשאלת הגיוס, ולא להעביר את השאלה לשר הביטחון. "הממשלה קיבלה החלטה, וקבעה ששר הביטחון ינחה את הרמטכ"ל להקפיא את גיוס תלמידי הישיבות. מה מקור הסמכות? אין סמכות כזו", אמר מנור. "בתשובת המדינה אין שום אמירה לגבי מקור הסמכות לפטור או לדחות את הגיוס שלהם".
"ההוראה בהחלטת הממשלה פסולה", הוסיף מנור. "כל הארכה שלה היא פסולה. המדינה בתגובה טענה שבגלל המלחמה קיים צורך בהגדלת מחזורי גיוס ומילואים ובהחלטת ממשלה. איך אפשר לטעון שהמלחמה יצרה מציאות חדשה ולכן העתירות מתייתרות? להפך. בתקופה הנוכחית מחליטים לא לגייס מחזורי גיוס עצומים, בניגוד גמור לפסיקת בית המשפט. הרמטכ"ל אמר: אנחנו מוכנים לגייס את כולם, נדע לייצר פתרונות לכל אוכלוסייה. אנחנו מבקשים לפחות שיהיה צו ביניים, שהממשלה תתחיל להיערך לגיוס, ולא יגידו בעוד שמונה חודשים שצריכים עוד זמן".
עו"ד הולץ-לכנר, שמייצגת כאמור את תנועת "אימהות בחזית", אמרה בדיון: "אין מתווה כרגע, לא באופק הקרוב ולא הרחוק. רק תראו את בקשות ההארכה: שמונה ארכות הוגשו על ידם, זה מראה על אובדן דרך מבחינת היכולת של המדינה להתארגן עם תשובה קצרה. ככה רוצים להביא לחקיקה של משהו? לממשלה אין סמכות. הם יגידו בהמשך: לא מספיק לנו יוני, אלא עד אוקטובר - ועד אז יהיו 4,339 דחויי שירות שהשירות של תקופתם קוצר. לכן לא רואים את הסוף וצריך צווים על תנאי".
"זה לא עניין פוליטי, זה עניין משפטי פרופר. היה מצב משפטי אחר במדינה", ציינה עו"ד הולץ-לכנר. "הממשלה ניסתה להעביר חקיקה שתאפשר פסקת התגברות כדי להתגבר על החלטות כבודכם, כאשר אתם לא תצליחו לרבע את המעגל. אמרו שהצבא צריך להיות קטן וחכם, היום מבינים שרוצים לגייס 1,300 איש (לא חרדים) במרץ במקום באוגוסט. יש 12 אלף דחויי שירות בשנה, שיתחילו עם אלף". לאחר הדברים האלה נשמעו מחיאות כפיים מהקהל. השופט פוגלמן נזף: "הקהל מתבקש להתנהל כפי שמתנהלים בבית משפט".
נציג המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אמר בדיון: "חלק מהטענות אמורות לפנות למחוקק. החלטת ממשלה לא יכולה לגבור על הלכה פסוקה שנפסקה בעניין רובינשטיין, שלפיה הסדר דחייה של שירות תלמידי ישיבות צריך להיעשות בחקיקה ראשית. כל מה שעושה החלטת הממשלה היא לתת הנחיות לרשויות הגיוס כיצד לפעול בשנה הזו לאחר פקיעת החוק".
פוגלמן שאל: "אבל אין כאן דחיית שירות דה פקטו? זה לא אותה הגברת בשינוי אדרת?", ועו"ד מיליקובסקי השיב: "אין מחלוקת בצורך בהסדר. חוק הגיוס פקע, אין מחלוקת על כך. הדרג המדיני נערך לשאלה איך להנחות את רשויות הגיוס, שעה שלא עלה בידי הכנסת לחוקק הסדר חדש. הדרג המדיני הצהיר שיחוקק חוק וקבע לוח זמנים לפני המלחמה. נכון יהיה שבתקופת הביניים בת מספר חודשים לא יגויסו תלמידי הישיבות".
השופט פוגלמן הקשה: "אדוני מסביר את ההיגיון. זה עדיין לא פותר את שאלת הסמכות". נציג המדינה ענה: "רוצים בתקופת הביניים להקפיא מצב. היועמ"שית, על אף שציינה קשיים משפטיים בהיבטי אי שוויון, מצאה כי ניתן לתת הנחיה לרשויות הגיוס לתקופה". פוגלמן אמר: "איזה אינטרס ציבורי מייצגת העמדה של אדוני? אני פשוט לא מבין".
מיליקובסקי הסביר שבין השאר דרושים משאבים עצומים לגיוס אוכלוסייה נרחבת כל כך והוסיף: "החלטת הממשלה עומדת לפקוע, אנחנו סבורים שככל שבהחלטת ממשלה ייקבע לוח זמנים לחקיקה, ניתן להאריך את תקופת החלטת הממשלה". עוד הוא אמר כי "הדרג המדיני עושה מאמצים גדולים, בשיח פוליטי מנסים להגיע למתווה. אם תהיה החלטת ממשלה שתקבע לוח זמנים לחקיקה ראשית עד 30 ביוני, ניתן להמשיך במצב הקיים".
הוראת שעה במקום חוק
באחרונה הוגשו שורת עתירות נגד אי-גיוס תלמידי ישיבות. לפי אחת מהן, שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון, יש לבטל את החלטת הממשלה מיוני בשנה שעברה, שקבעה כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות, ככל שיציגו בפני רשויות הגיוס אישורים בדבר לימודיהם בישיבה, לאחר שפקע מועד חוק הגיוס.
ב"בג"ץ חוק הגיוס" ב-2017 נקבע כי יש לבטל את החוק שנותן פטורים, שמשמעותו היא שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס. שמונה מתוך תשעת השופטים שישבו אז בדין קבעו כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי ודינו להתבטל.
בג"ץ דחה שוב ושוב את מועד בטלות החוק על-מנת שיחוקק חוק חדש, אולם מהלך כזה לא בוצע עד היום. רגע לפני פקיעת החוק, בחרה הקואליציה הנוכחית בחקיקת הוראת שעה באמצעות החלטת ממשלה, שלפיה לא יגויסו תלמידי ישיבות. לפי העותרים, מדובר ב"תקיעת אצבע בעין לשלטון החוק תוך התרסה גלויה מצד הגורמים המעורבים בכך ברשות המבצעת כלפי בית המשפט".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ציינה בתגובת המדינה לעתירות בשבוע שעבר כי צה"ל יידרש לגייס חרדים החל מ-1 באפריל אם לא יקודם חוק גיוס חדש. לדברי בהרב-מיארה, "שאלת ההסדר הנורמטיבי שיחול לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על-ידי הגורמים.
"ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון נמסר כי הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות הן להארכת תוקפה של החלטת הממשלה והן להשלמת חקיקה בכנסת של הסדר חדש. אולם, לעת הזו אין עדיין מתווה ממשי שניתן להצהיר עליו, מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית. על כן, עוד לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה".
