שר המשפטים גדעון סער עשוי לדחות את הדיון הקריטי בוועדה לבחירת שופטים, שאמורה להתכנס ביום שלישי הקרוב כדי לבחור את ארבעת השופטים החדשים בבית המשפט העליון. זאת לנוכח העובדה שטרם הושגו הסכמות בין חבריה. אם לא תושגנה הסכמות, סער אינו מעוניין שהוועדה תהפוך לזירה לוויכוחים ולהתכתשויות.
4 צפייה בגלריה
אין עדיין דיל בין חברי הוועדה. נשיאת העליון אסתר חיות, שר המשפטים גדעון סער ושרת הפנים איילת שקד
(צילום: אורן בן חקון, קובי קואנקס, אבי מועלם)
הוועדה צפויה לבחור ארבעה שופטים לעליון, במקום השופטים שפרשו חנן מלצר ומני מזוז. שניים נוספים יפרשו לגמלאות בחודש אפריל הקרוב - ניל הנדל וג'ורג' קרא. חוק שיזם סער כשכיהן כחבר כנסת לפני כ-15 שנה, קובע שעל מנת לבחור שופט עליון יש להשיג הסכמה של לפחות שבעה מתוך תשעה מחברי הוועדה. המטרה של החוק היא שהשופטים בכס הרם ייבחרו בהסכמה רחבה ויגבירו את הלגיטימציה של הבחירה.
רובם המכריע של 24 המועמדים לעליון הם שופטים מחוזיים. נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, אילנה סקר ומוחמד נעמנה, בגיבוי של ראש הלשכה עו"ד אבי חימי, טוענים שלא ייתכן שאף אחד מהנבחרים לא יהיה עורך דין פרטי. הם מזכירים כי בשל פרישתם של שופטי העליון מלצר ויורם דנציגר אין אף נציג של עורכי הדין הפרטיים בעליון. מנגד, טוענים השופטים שכל המועמדים הם בלוא הכי עורכי דין.
לפי עורכי הדין, הלשכה הציגה שלושה עורכי דין פרטיים שמהם ניתן למנות אחד לעליון - קובי שרביט, נתי שמחוני והשופט המחוזי שהיה עד לא מכבר עו"ד פרטי גרשון גוטובניק. אולם לגבי אף אחד מהם לא הושגה בשלב זה הסכמה. בהכללת עורכי דין פרטיים מצדדים גם חברי הוועדה ח"כ אפרת רייטן (העבודה) וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).
בשלב זה עומדת על הפרק אפשרות לבחור רק שני שופטים במקום השניים שכבר פרשו, אך ההערכה היא שהן שר המשפטים סער והן נשיאת העליון אסתר חיות מבקשים למלא את כל ארבעת התקנים המתפנים בבת אחת, כיוון שקל יותר להגיע לפשרות בין כל חברי הוועדה על בחירת ארבעה שופטים מאשר על שניים בלבד.
סער, שעבורו זו התנסות ראשונה בבחירת שופטים לעליון, עושה הכול כדי להגיע להסכמות רחבות כדי שכל מרכיבי הוועדה ייצאו מרוצים: הנשיאה חיות ושופטי העליון עוזי פוגלמן ויצחק עמית, השרה איילת שקד, חברי הכנסת אפרת רייטן ושמחה רוטמן, ונציגי לשכת עורכי הדין אילנה סקר ומוחמד נעאמנה.
גורמים משפטיים מעריכים שלסער ולחיות, שזקוקים כאמור לרוב מיוחס למינוי שופטי העליון, עדיף להגיע להסכמה עם נציגי לשכת עורכי הדין, מאשר עם חברי הוועדה שרת הפנים איילת שקד וח"כ רוטמן, שתומכים במועמדים שנחשבים למקורבים לחוגי הימין.
סער עצמו יתמוך בשופטים שישקפו את תפיסת עולמו: שמרנים מבחינת ההתערבות שלהם, אך ליברלים בנושא זכויות אדם. הוא מציין שאינו עוסק בתיוגים של אקטיביסטים ושמרנים, ושמבחינתו האפיונים האלה חלפו מהעולם. לפי שעה הוא שומר על איפול, אך הפייבוריטית שלו היא השופטת גילה כנפי-שטייניץ. זו מחזיקה בשילוב מנצח: כישרון משפטי, היותה אישה וגם המוצא המזרחי לא מפריע לה. שטייניץ צפויה לזכות במסגרת דיל גם בתמיכה של חיות. מועמד נוסף של סער הוא השופט צבי ויצמן.
לנשיאה חיות שלושה מועמדים מרכזיים: מנהל בתי המשפט יגאל מרזל והשופטים רות רונן וחאלד כבוב. האגדה במערכת המשפט אומרת שהנשיאה הייתה מוכנה "להתאבד" למען מינוי מרזל. אלא שמול ההתנגדות למינוי מצד חוגי ימין היא עשויה להעביר את תמיכתה לרונן. זו נחשבת עילוי משפטי ואהודה מאוד גם בקרב ציבור עורכי הדין. עם זאת, בחירתה סוכלה בעבר על ידי שקד באמצעות טיעונים פוליטיים.
4 צפייה בגלריה
נשיאת העליון אסתר חיות. פורשת בעוד שנתיים, וזו אחת ההזדמויות האחרונות שלה להשפיע על זהות העליון
(צילום: אוהד צויגנברג)
כבוב נחשב מועמד כמעט בטוח, במקומו של קרא. הוא נהנה מתמיכה גורפת בשל הצטיינותו ובשל המסר בבחירת שופט מוסלמי ראשון לעליון. השאלה היא האם חיות וסער לא יקריבו אותו לבסוף כחלק ממחיר הדיל.
חיות פורשת בעוד פחות משנתיים. זו אחת ההזדמנויות האחרונות שלה להשפיע על הבחירות לעליון. היא מעוניינת לשמר את הגחלת הליברלית נוכח מגמות שמבקשות להחליש אותה. הנשיאה משחקת משחק קשוח עם יתר חלקי הוועדה, אולם הירידה באמון במערכת המשפט, והידיעה שסער חוצץ בינה לבין הפוליטיקאים, יגרמו לה אולי להתפשר ולקבל חלק מהצעות הפשרה הצפויות.
שקד ורוטמן מעוניינים כאמור בשופטים בעלי עמדות שמרניות, ואף מאוד. שרת הפנים אמנם מספרת שהיא פועלת בתיאום עם סער, אולם אפשר להעריך שיו"ר הוועדה לא מתלהב משיתוף הפעולה עם רוטמן, שמושך אותה ימינה ככל האפשר. צריך לזכור: שקד לא זנחה את בייס הימין והיא עדיין מעוניינת להשיג עבורו ניצחונות פוליטיים. המועמדים המובילים של השניים הם ד"ר חגי ויניצקי, דוד האן והשופט המחוזי רם וינוגרד.
