ההצהרה של ראש ממשלת ירדן בשר אל-חסאוונה נשמעה אתמול (שני) במלוא חריפותה. "אני מצדיע לכל פלסטיני ולכל פקיד במשרדי ההקדש המוסלמי שישליך אבנים לעבר הציונים", הודיע בישיבת הפרלמנט בעמאן. "ישראל מנסה לשנות את המצב ההיסטורי והחוקי על הר הבית, ולבצע חלוקה חדשה של זמן ומקום, וזאת הסלמה חמורה". הוא חזר שוב: "ישראל תישא באחריות מלאה על ההסלמה".
אני מכירה את אל-חסאוונה שנים ארוכות. תמיד הצטייר בעיניי כאדם משכיל, פתוח, ענייני וחביב מאוד. גם כשנכנס לפני שנה לתפקיד ראש הממשלה לא שינה את התנהגותו. התבטאותו הקשה נגד ישראל גרמה לרגע אחד להרמת גבות אצלנו. ברגע השני נאלצו גם המחמירים עם ירדן להודות שמדובר בסיטואציה מסובכת: העימותים בהר הבית תפסו את המלך עבדאללה אחרי ניתוח גב מסובך בבית חולים בפרנקפורט. בכורו, יורש העצר חוסיין, ממלא את מקומו בעמאן בפעם הראשונה.
ועוד סיטואציה מוזרה: ירדן היא האחראית למקומות הקדושים למוסלמים בירושלים ובראשם אל-אקצא. סגן ראש הממשלה הירדני, המכהן גם כשר החוץ, איימן ספדי, זימן את שגריר ישראל בירדן כדי להעביר מסר חריף לראש הממשלה נפתלי בנט, לשרים ולעם בישראל. אלא שבמקום השגריר איתן סורקיס, שנמצא בישראל, מצא עצמו ספדי יושב עם הציר הישראלי, סאמי אבו-ג'נב. שניהם, הנוזף הירדני והדיפלומט הישראלי, הם בני העדה הדרוזית, שמתכנסים לדון במצב במסגד הקדוש לבני העדה המוסלמית. ספדי, בעל ניסיון ארוך מול ישראל, התבטא בחריפות. אבו-ג'נב הבהיר שישראל פועלת להרגעת המצב בהר הבית. כשספדי יצא למסור הודעה לחברי הפרלמנט, הוא נמנע, לא במקרה, מאזכור השיוך העדתי של מיופה הכוח הישראלי.
המלך, כך במסר שנחבא בין שורות האזהרה שקיבל מיופה הכוח הישראלי, לא ממהר לבטל את הסכמי השלום, ודאי לא בעידן ממשלת בנט
הדיווחים ממסגד אל-אקצא התנקזו לארמון המלך והועברו בזריזות לבית החולים בפרנקפורט. התקבלה החלטה מיידית: להניח למפגינים בירדן להציף את הרחובות, סוג של הוצאת קיטור גם בנושאים אחרים. 76 חברי פרלמנט (מתוך 180 חברי הבית התחתון והעליון) הצביעו בעד ביטול הסכמי השלום והחזרת השגריר הירדני מישראל. העיתונים ושידורי הטלוויזיה והרדיו התמלאו בכותרות אנטי-ישראליות, ושוב, הצבעה שנייה בפרלמנט. שלשום קראו 87 חברי הבית לסלק את שגריר ישראל. ואז הופיע ראש הממשלה ונשא את נאומו התקיף.
סמדר פרי צילום: יריב כץאלא שביטול הסכמי השלום והחזרת השגרירים אינם בסמכות בית הנבחרים. המלך הוא הפוסק היחיד והאחרון, והמלך, כך במסר שנחבא בין שורות האזהרה שקיבל מיופה הכוח הישראלי, לא ממהר לבטל את הסכמי השלום, ודאי לא בעידן ממשלת בנט. הוא יודע שהיחסים עם ישראל במישור המודיעיני מצוינים וששיתוף הפעולה הביטחוני טוב פלוס, אחרי הירידה שהסתמנה בשבועות האחרונים. ירדן, לא לשכוח, גם מקבלת כמויות עודפות של מי שתייה וחקלאות מישראל, מעבר להסכם. ישראל גם הבהירה שתפעל לחידוש העברת סחורות ומוצרים לשטחי הרשות הפלסטינית.
לארמון המלוכה הירדני יש שתי סיבות נוספות לתת לאוויר הלחוץ בממלכה לעלות למעלה: עוד לא שככה פרשת הנסיך חמזה, שניסה להתמודד על כס המלוכה, הושם במעצר בית מאובטח, ומאז ויתר על תואר הנסיך בנסיבות לא ברורות. חדי העין גם מציצים למסמכי פנדורה ורואים את עושרו הדמיוני של עבדאללה, שליט הממלכה השקועה בעוני – כולל ששת חשבונות הבנק שלו שנפתחו בשווייץ – שעד לפרסום הדוחות איש לא ידע עליו, ושכעת הוא טוען לגביו: "זה כספי הפרטי".
אין צדיקים בסיפור הזה ולכל צד גרסתו. מותר לנחש שבכירים ישראלים כבר הרימו טלפון למקביליהם בירדן במגמה להרגיע.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
