הטענות בנוגע למצבם המוחלש של הסוהרים מול האסירים הביטחוניים במתקנים שמפעיל שירות בתי הסוהר אינן חדשות, ולשם כך הוקמה כבר ב-2018 ועדה שהמליצה למשרד לביטחון הפנים, אז עמד בראשותו גלעד ארדן, כיום שגריר ישראל באו"ם. הוועדה המליצה אז "לפרק את האוטונומיה" של המחבלים, בין היתר באמצעות ערבוב אסירים מארגונים שונים – חמאס, פתח והג'יהאד האיסלאמי. אך ההמלצות הללו לא יושמו ברובן הגדול, אפילו לא עלו לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני – וכעת טוען מי שעמד בראש אותה ועדה לקשר ישיר בין אי-יישום ההמלצות לבין בריחת ששת המחבלים מכלא גלבוע בספטמבר האחרון.
ניצב בדימוס שלומי קעטבי, שעמד בראש אותה ועדה, העיד היום (ה') בפני ועדת הבדיקה הממשלתית שהוקמה כדי לבחון את המחדל החמור ביותר בתולדות שב"ס, ואמר כי אינו רואה בבריחת האסירים כסוג של "פליטת כדור" – כלומר טעות חד-פעמית – אלא כתוצאה של האווירה שקיימת לדבריו בשב"ס, כזו שמאפשרת אוטונומיה מוחלטת, כלשונו, לאסירים הביטחוניים. הללו, הוא טען, הגיעו למעמד שבו ניהלו את עצמם – כאשר הסוהרים ששומרים עליהם מוחלשים ועומדים מנגד.
קעטבי נשאל על ידי חברי ועדת הבדיקה הממשלתית מדוע לא יושמו מסקנות הוועדה שהוא עמד בראשה בעבר, והשיב כי אינו יודע את הסיבה לכך. בהמשך מסרה הוועדה הממשלתית כי בכוונה לזמן לעדות את השר לשעבר ארדן, וכן את ח"כ אמיר אוחנה, שכיהן גם הוא כשר לביטחון הפנים.
קעטבי סיפר בעדותו על שיחות שניהל עם סוהרים באגפים הביטחוניים במסגרת פעילות הוועדה ב-2018: "הם סיפרו לנו בוועדה על תחושת עלבון, שהאסירים הביטחוניים הם בעלי הבית באגף והסוהרים מוחלשים ואין להם יכולת לעמוד מולם". קעטבי הדגיש בנוסף שאין זה הגיוני שקצין מודיעין באגף ביטחוני לא יודע ערבית: "הרי השפה הערבית היא כלי חשוב בהתנהלות מול האסירים הביטחוניים".
הבריחה מכלא גלבוע התרחשה מתא 5 באגף 2 של המתחם, שם שהו בשגרה שלושה אסירים חברי הג'יהאד האיסלאמי. שלושתם גם היו שפוטים למאסרי עולם והשתתפו בניסיון הבריחה הקודם מהכלא, שבע שנים קודם לכן, והוגדרו כבעלי סיכון גבוהה לבריחה. קעטבי הביע תמיהה שהדבר היה בכלל אפשרי, ומבחינתו מדובר בעדות ברורה לאי-יישום מסקנות הוועדה שלו: "הם יושבים יחד בתא מאותו ארגון ועסוקים בלתכנן בריחה. אם רק היו מיישמים את ההחלטה לערבב בין האסירים מארגוני המחבלים השונים, אז אסירי הג'יאהד שברחו היו חוששים מאסיר חמאס או פתח אם היו איתם בתא, ולא חופרים מנהרה מתחת לכלא".
לדבריו, ערבוב אסירים מארגונים שונים מאפשר גם לאסוף מודיעין רב יותר מתוך הכלא. אולם לדבריו המחבלים "כיום חיים בקומונה משלהם – ואפילו משובצים לתאי הכלא והאגף לפי אזור המגורים שממנו הם מגיעים". קעטבי ציין כי אם מחמוד עראדה, חבר הג'יהאד האיסלאמי שנחשב למי שתכנן את הבריחה, היה יושב עם אסיר מארגון אחר – "הוא היה חושש לתכנן לידו בריחה, כי הוא היה יכול להלשין עליו". לדבריו, "החשדנות בין חמאס, פתח והג'יהאד האיסלאמי גדולה. כאשר הם מעורבבים יש יכולת חדירות מודיעינית יותר קלה".
קעטבי מתח גם ביקורת קשה על המשך קיומו של מוסד ה"דובר" באגפים הביטחוניים, שאחת ממסקנות הוועדה שלו הייתה לבטלו. מדובר באסיר שנבחר לעמוד בראש הקבוצה ולייצג את האינטרסים שלה. מינוי "הדובר" מאושר על ידי הנהלת הכלא, ובמרבית המקרים מדובר באדם שמשתייך לתנועת פתח, משום שהניסיון של שירות בתי הסוהר מלמד כי נציגי פתח פחות מיליטנטיים מאשר אסירי חמאס והג'יהאד האיסלאמי.
"הדובר הוא ריבון באגף ובכלל בכלא", אמר קעטבי. "הוא בעל הבית והיחיד שאיתו בכלל אסיר מהאגף יכול להגיע לפגישה עם מפקד הכלא. יש לו גם עוזר והם יחד אחראים לשיבוץ של אסירים. בכלל הם חיים בקומונה שלשב"ס אין שליטה (עליה). יש להם היררכיה פיקודית ומשמעת, כולל עונשים שהם מטילים על אסיר סורר. יש להם לוח מודעות משלהם, יש להם קניות מרוכזות של אוכל והם מבשלים לעצמם ארוחות שהן חפלה ממש בכלא. אסיר פלילי מקבל ארוחה בלבד".
בעוד אסיר פלילי מתנהל כיחיד, לדברי קעטבי אצל האסירים הביטחוניים "השב"ס פשוט איבד את היכולת לנהל אותם. בעיקר קונים שקט וככה הם מגיעים ליחסי תן וקח עם הביטחוניים". הוא אמר כי האסירים הביטחוניים נמצאים במעמד שבו הם מאיימים על מפקדי הכלא שאם דרישותיהם לא ייענו, "יהיה מרד או שביתות רעב". הוא הוסיף: "זה עבד להם בגלל שמצבם של האסירים הביטחוניים בכלא יכול להוביל לאינתיפאדה בשטחים ולעורר מהומות".
קעטבי אמר עוד כי "האוטונומיה שבה מתנהלים האגפים הביטחוניים עם משמעת צבאית של האסירים מייצרת סיכון גבוה לבריחה, מייצרת קושי לגייס מודיעין בקרבם, ומאפשרת תכנון והפעלת פח"ע מתוך הכלא באמצעות הברחות סלולר - כשאין מיסוך סלולרי".
כמו בדיונים קודמים, גם הפעם עלתה בפני הוועדה הפרשה שבה נטען כי סוהרות-חיילות, כלומר כאלו ששירתו בשב"ס במסגרת שירותן הצבאי, הוטרדו והותקפו מינית בין השנים 2015 ל-2017 על-ידי אסיר ביטחוני בכלא גלבוע – אחרי שנכפה עליהן שיבוץ באגף לבקשת אותו אסיר המרצה מאסר עולם. אותו אסיר, מחמוד עטאללה, נאשם כיום במעשים מגונים כלפי שלוש סוהרות.
בעבר כבר התנהלה חקירה שהסתיימה ללא כתב אישום נגד קצין המודיעין באותה תקופה שלפי הטענות – אותן הוא מכחיש – הוא זה שאילץ את הסוהרות לפעול באותו אגף ביטחוני שבו היה אותו אסיר. הפרשה עלתה מחדש לכותרות בעקבות עדותו של מפקד הכלא כיום גונדר-משנה פרדי בן שטרית, ובה טען כי מדובר היה ב"סרסור בחיילות חובה על-ידי אסירים ביטחוניים".
בעקבות הדברים הללו החליט ביום שלישי פרקליט המדינה עמית איסמן לפתוח מחדש את חקירת הפרשה, ונציבת שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי, הודיעה על פתיחה מיידית של הליך הדחה מנהלי נגד רב-כלאי ראני באשה, אותו קצין מודיעין בכלא גלבוע בתקופה שבה הסוהרות הותקפו מינית.
בדיון היום בוועדה העיד היועץ המשפטי של שב"ס, תת-גונדר עירן נהון, והתייחס גם הוא לפרשה הזו: הוא אמר כי נציבת שב"ס לשעבר עופרה קלינגר, שבתקופתה נחשפה הפרשה לראשונה, פנתה באוגוסט 2018 ללשכת השר באותם ימים, גלעד ארדן, בבקשה לפטר את קצין המודיעין. לדבריו מלשכת השר לא הגיבו לפנייה. חברי הוועדה הביעו תמיהה מדוע לא התקבלה החלטה על פיטורי קצין המודיעין. "היועץ המשפטי של שב"ס השיב שמן הראוי לברר זאת עם היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים", נמסר מטעם הוועדה.
מקורביו של ארדן אמרו כי הוא זה שדרש והביא לפתיחת חקירת משטרה בפרשה, אולם באותה עת לא הוצגו לשר דאז כל ראיות או עדויות, והקצין הושעה מהארגון. לאחר מכן, כך אמרו אותם מקורבים, הפרקליטות היא זו שסגרה את התיק נגד הקצין - ושב"ס משך את ההמלצה לפיטוריו.
סנגורו של קצין המודיעין ראני באשה, עו"ד אייל בסרגליק, מסר: "מי שבודק את נוהל הפעלת המקורות, מבין שאין כל בסיס לנטען כלפי מרשי. שילוב עם התביעות שהגישו הסוהרות שבהן לא נטען כלל כלפי מרשי יחד עם נסיבות הפרסומים שבאו בצוותא, ממספר גורמים אינטרסנטים שחברו יחדיו כדי למלט את נפשם ממחדל הבריחה הגדול של אסירים ביטחוניים מכלא גלבוע. שילוב הגורמים ועיתוי הפרסומים גורם לפקפוק רב בהם. אין כל חדש בגל הפרסומים שנועד להסיט את האש מהמחדל של הבריחה מכלא גלבוע".