הבחירות הפנימיות בליכוד שמתכנסות כעת לקו הסיום ביום רביעי, הן כנראה הסיפור המרתק ביותר של התקופה. זה לא רק שהפריימריז הם סיפור אישי של אנשים שנלחמים על עבודתם, פרנסתם, מעמדם ויוקרתם וחלקם יישארו בחוץ וייאלצו לחשב מסלול מחדש, זה גם, או בעיקר - קרב על היום שאחרי נתניהו.
עוד על הפריימריז בליכוד:
שני סוגי התמודדות יש תחת קורתה של המפלגה עם מספר המנדטים הגדול ביותר בכנסת: מאבק על מקום ועל מיקום.
בספסלים האחוריים יילחמו בכל כוחם על המקום - להיבחר במקום ריאלי, לשמור על הכיסא. המכהנים יעשו זאת כשבעורפם כבר נושפים מועמדים ישנים חדשים בנוף הליכודי: דני דנון, גלעד שרון, ארז תדמור, בועז ביסמוט, אבי שמחון.
בספסלים הקדמיים נראה את הקרב על המיקום. מי בצמרת, מי יודח מהחמישייה היוקרתית, מי יאבד את מעמדו בנקודת הזמן הקריטית ביותר לליכוד, בפריימריז אולי האחרונים לפני אירוע גדול של חילופי הנהגה במפלגה, אם נתניהו יחליט לפרוש. זה זמן לסמן את הטריטוריה, לצבור עוד כוח פוליטי, זמן לבלוט, כשהמחנות עוד נבנים במנהרות חשוכות.
עידן המחנות שיצוף בקרוב מעל פני השטח מוביל לסיפור המרתק הבא בפריימריז של הליכוד - במשבצות הכי אפורות, חי ובועט הקרב הכי תוסס וצבעוני: המחוזות.
עומק בחישתו של נתניהו במה שמתחולל שם, מעיד על מידת חששו מהיום שאחרי. נקודת התורפה שלו, די ברור היום, היא חברי הכנסת שנכנסים במשבצות הללו עם כמה מאות קולות ואין לדעת איך יתנהגו ביום שאחרי. בכירים בליכוד ששוחחו לאחרונה עם נתניהו שמעו על החשש מסיעה בתוך סיעה, מחברי כנסת עצמאיים ולא ממושמעים, אבל לפני הכול עומד באופן סמוי החשש התמידי מפיצול.
אתמול באולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
הזגזוג בשיטת הבחירה למחוזות והעברת הכוח מידי המרכז למתפקדים; מתן "קיצור הפז״מ" (של תקופת החברות בליכוד לצורך התמודדות) ואז ביטולו שבוע לפני הפריימריז לשבעה מועמדים שכבר השקיעו ממרצם, מזמנם ומכספם בהתמודדות, ושמעו על ההחלטה בטוויטר או בהערת אגב באמצע כנס פוליטי; והרוח שנשבה מכיוון נתניהו, ולפי בכירים בליכוד הובילה לפסילתו של המועמד במחוז תל אביב שהורשע בפלילים דודו לניאדו, כל אלה מעידים על מידת הלחץ.
נקודת המוצא של נתניהו היא שמי שגייס מספיק קולות ויודע להיבחר בליכוד ברשימה הארצית, לא יפרוש לעולם מהמפלגה שהוא בעל מעמד חזק בה. אבל מי שנכנס במספר קולות קטן יחסית, במשבצת המחוז, ומלווה כל העת בחשש שלא ייבחר שוב, עלול לחפש את דרכו במקומות אחרים ולהתפצל.
דוגמה חיה היא ח"כ מיכל שיר שנבחרה לכנסת ה-21 במשבצת מחוז תל אביב של הליכוד, והספיקה מאז לרשום מעבר בין שלוש מפלגות (תקווה חדשה, יש עתיד).
כדי למנוע את מיכל שיר הבאה, נתניהו מלכלך את הידיים ומכניס אותן עמוק לבוץ. באופק מחכה לו קרב לא פשוט בדרך ל-61, אבל כחלק בלתי נפרד ממתין לו גם החוק שמאפשר לארבעה חברי כנסת להתפצל, קרקע נוחה יחסית שאותה הוא מנסה למלא עכשיו במוקשים ומהמורות.
