מקום קבורתו של טוראי דב (ברלה) ברודר, שנפל במבצע "מדינה" במלחמת העצמאות, אותר לאחר חקירה מאומצת שנמשכה יותר מעשור, כפי שהותר לפרסום הבוקר (ראשון). אחייניתו, נעמי וולך, הייתה רק בת שלוש כשדודה נפל. כיום כשהיא בת 78, אמא וסבתא לתריסר נכדים, סוף כל סוף נסגר עבורה המעגל המשפחתי.
בריאיון ל-ynet סיפרה וולך מביתה שבגני תקווה על ההתרגשות סביב הגילוי, השאלות שעלו עם השנים והפספוס הגדול - שהוריו ואחיו של ברודר הלכו לעולמם מבלי שסגרו את המעגל. היא סיפרה: "אני הייתי בת שלוש והייתי האהבה של בתיה וברלה. הם אהבו להסתובב איתי בחוץ שכולם יראו את הילדה היפה".
היא תיארה שבימים שדודה "נעלם", במשפחה לא הרבו לדבר על כך, ובוודאי לא ליד הילדים: "רק אם שאלתי היו עונים לי. במשך השנים הבנתי מה קרה. הוא לא היה צריך להתגייס לאותו אירוע והוא רק החליף מישהו שאח שלו אושפז בבית החולים. הוא אמר 'לך לאחיך, אני אחליף אותך'".
לדברי וולך, הוריו של ברודר לא האמינו שהוא חלל שמקום קבורתו לא נודע. "הם חשבו שאם אין קבר אז אולי הוא בשבי. גם כשהם עצמו את העיניים זו הייתה המחשבה שלהם". היא שיתפה: "אני לא האמנתי בזה. אמרתי שלא יכול להיות כל כך הרבה שנים בשבי אבל לא רציתי לפגוע במה שהם חשבו והאמינו. אמא שלי לא דיברה, אבל אני חושבת שהיא האמינה שהוא איננו".
את הרגע שבו בישרו לה שהקבר של האלמוני הוא הקבר של דודה היא לא תשכח. "ההתרגשות הייתה גדולה ככה שטוב שיש לי בעל שיכול להחזיק אותה", היא אמרה. "כל הכניסה הייתה מרגשת ברמות שקשה לתאר". על ראש אכ"א אלוף יניב עשור, שהגיע לבית המשפחה כדי לבשר על הממצאים, אמרה כי היא "לא חושבת שמישהו אחר היה מסוגל להגיש את המתנה הזו בצורה כל כך יפה ואנושית כמו שהוא עשה".
בקרוב יתקיים טקס גילוי מצבה ולמשפחה יהיה מקום מסודר לעלות אליו. "הוריי עלו כל שנה לחלקת הנעדרים", הוסיפה וולך. "אחרי שהוריי נפטרו, מפעם לפעם הלכתי עם בתיה. לאחרונה כבר לא רציתי ללכת וגם בתיה לא, היא אמרה שהיא לא מוכנה לעמוד במקום של משפחות שכולות. אני כבר איבדתי תקווה בתקופה האחרונה".
כעת, לאחר שהתעלומה פוענחה, היא חשה בסגירת המעגל. "אני מאוד שמחה ומאוד מודה ומוקירה שאנחנו עומדים היום ברגע הזה שאנחנו יודעים שזה מקום קבורתו שיש לו מצבה שתהיה לדורות הבאים. כואב שאף אח או אחות לא זכו להגיע לרגע הזה", שיתפה.
שלושה חוקרים, אל"מ במיל' יוקי אוליאל, יפעת ענבר אברמוב ואל"מ ארז פרייריך, עמדו בראש צוות מיוחד של היחידה לשבויים ונעדרים של צה"ל, ועמלו במשך שנים לבדוק את זהות האדם שקבור בבית העלמין סגולה בפתח תקווה תחת ההגדרה "אלמוני".
ברודר השתתף במבצע "מדינה", לכיבוש כפר סבא הערבית במטרה לייצב את קו הגבול בגזרת קלקיליה, כנהג משוריין, והוא נהרג מפגיעת פגז ברכבו. בשל העובדה שגופתו של ברודר לא אותרה או זוהתה בין ההרוגים, הוא נחשב מאז ועד אתמול בערב חלל שמקום קבורתו לא נודע.
חקירת המקרה החלה כאמור לפני מספר שנים, כאשר אל"מ פרייריך קיבל לידיו את רשימת יושבי המשוריין. "אספנו מידע מהמשפחה, מהלוחמים ואפילו ממפקדו לפני כמה שנים. אלמנתו בתיה מעולם לא הרימה ידיים בניסיון לגלות מה אירע לבעלה ואיפה הוא קבור", סיפר אל"מ אוליאל, והוסיף: "מה שהיה הכי חשוב זה העובדה שידענו שהוא ענד טבעת נישואין. כל אנשי הקרב, כל מי שנפצע או נהרג בקרב פונה לבית החולים בילינסון".
החוקרת ענבר אברמוב הוסיפה: "מצאתי בבית החולים רשימה של המחלקה הפתולוגית של כל הרוגי אותו קרב. יש לנו שם גופה לא מזוהה, שלה אנחנו מוצאים אחר כך כרטיס בחברה קדישא שמוביל אותנו לקבר הזה. לאותה גופה יש טבעת, ויש לה את נסיבות הפציעה הייחודיות לו". לדברי השלושה, היה זה קצה חוט חשוב בחקירה, שכן גם לאלמנתו יש טבעת זהה.
היא סיפרה כי כל הזהות שנבנתה סביב האלמוני נובעת מאותה רשימה בבילינסון, ולכן היה ברור לצוות כי יש קשר בין הנעדר היחידי ברשימה לבין הקבר. "לקח לנו המון שנים למצוא עדויות של מפני הגופות ולחבר את כל העובדות ביחד", אמרה.
לדבריה, ביחידה שרטטו מארג שלם מרגע גיוסו של ברודר, הקרב עצמו, הפגיעה, והפינוי לבית החולים בילינסון. "יש חשיבות רבה לעובדה שחברה קדישא הבדילה אותו כאלמוני ולא אלמונית, עם טבעת, וקברה אותו פה. היום נוכל סוף סוף לחלוק לו כבוד אחרון ולעשות גילוי מצבה ביחד עם המשפחה".
אמש הגיעו החוקרים לבית האלמנה יחד עם ראש אכ"א, שבישר לה ולמשפחתה את הממצאים. לדבריהם, "פגשנו משפחה מאוד דרוכה שמצפה לשמוע מה הבשורה. בתיה הייתה מאוד חדה ואתמול ישר אמרה לנו: 'תגידו לי, מצאתם או לא מצאתם? אני רוצה תשובה סופית'". לאחר מכן הוסיפה: "לא התייאשתי. בעלי התנדב לכל משימה כמו שמצופה מכל חייל, ועזר וסייע בהקמת המדינה". אל"מ אוליאל סיכם: "אין שמחה כהתרת הספק, ובמקרה הזה גם התרה של חוסר ודאות של 75 שנה".