ניצב יורם סופר, שלפי פרסומים ימונה למפכ"ל בתום כהונתו של קובי שבתאי, נשאל אם יציית לבג"ץ במקרה של משבר חוקתי והשיב בהתחמקות: "אני משרת ציבור, איש חוק, השאלה הזאת לא רלוונטית לנושא". המפקד החדש של מחוז תל אביב, ניצב פרץ עמר, התייחס להפגנות המחאה נגד המהפכה המשפטית, ואמר עם כניסתו לתפקיד: "היו קבוצות מיליטנטיות שתקפו את השוטרים. מה שצריך להיות זו מחאה שקטה". לא מוכרים מקרים שבהם הותקפו שוטרים, אבל מאז דווקא מפגינים הם אלה הוכו באכזריות. זאת בניגוד למדיניות של ניצב עמי אשד, מפקד המחוז המודח, שאמר בדברי הפרידה שלו: "יכולנו לפנות את איילון תוך דקות ספורות, במחיר נורא של שבירת ראשים וריסוק עצמות".
שני הנציבים הללו הם הסנוניות הראשונות בשינוי פניה של המשטרה ובדרכם עשויים ללכת עוד רבים. ניצב בדימוס גבי לסט, שהיה סגן המפכ"ל ומשתתף כיום בהפגנות המחאה מטעם "ניצבים למען הדמוקרטיה", כתב בקבוצת וואטסאפ שבה אני שותף: "יש לנו שיחות עם רוב הניצבים המכהנים. חלק מהם, שרואים עצמם כמועמדים למפכ"לות, דוחים בנימוס את הצעותינו. גם בין הניצבים בדימוס לא כולם מוכנים להיחשף ויש כאלה שחברו לבן גביר בגלוי והם הפכו ליועצים וכדומה (שובצו לכל מיני צוותים וועדות ששכר בצידן)". כלומר, בלי קשר לחקיקה ולמידת יישומה בפועל, המהפכה במשטרה כבר בעיצומה.
רואים זאת היטב בתגובת הרפה והמאולצת של המשטרה לתיעוד הרב של הפעלת כוח יתר של לובשי מדים שנפוץ לאחרונה בתקשורת וברשתות החברתיות. ההיסטוריון הבריטי תומס מקולי הגדיר במאה ה-19 את התקשורת כ"רשות הרביעית", הלא פורמלית, שמהווה גוף ביקורת נוסף על רשויות השלטון, או "כלב השמירה של הדמוקרטיה". ואכן, בעבר, הממשלה וגופי הביצוע שלה, בכללם המשטרה, התייחסו לפרסומים על אודותיהם בחרדת קודש. כשהייתי דובר המשטרה הוקדשו פגישות הבוקר הקבועות עם המפכ"ל לסקירה של הדיווחים בתקשורת כדי לטפל, לתקן ולהגיב עליהם. היום המצב רחוק מכך. שוטרים שעל פניו סרחו זוכים לגיבוי.
גוף בעל מבנה צבאי היררכי, לבוש במדים ופועל לפי פקודות, נתפש בדמוקרטיה כמי שמשרת את הציבור ולא את השילטון. החשש מן התקשורת גובר בדמוקרטיות על היראה מן הממשלה והשר הממונה על המשטרה, שבוודאי לא אוהבים את כאב הראש שמתלווה לחקירות פוליטיקאים או הפגנות נגד השלטון. בימים אלה בישראל ניכר שהחשש מדעת הציבור פשוט לא קיימת.
ד"ר ברוך לשםהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר רואה כמשימה עיקרית לנתק את יחסי הגומלין האלה בין המשטרה לתקשורת, שיוצרים תלות בין השוטרים לבין דעת הקהל. ובן גביר מצליח בזה. הפיטורים של ניצב אשד בשידור חי נבלמו בזמנו לתקופת מה על ידי היועמ"שית, אבל המסר לפיקוד הבכיר עבר היטב: מי שלא ירביץ - לא יקודם. מאז חובטים שוטרי המחוזות השונים במפגינים בידיהם החשופות או באמצעות מכת"זיות, והתקשורת המבקשת תשובות נותרת כשחצי תאוותה בידה.
אחד מן הסימנים שהעידו על היותה של מדינה דמוקרטית היה קיומה של "רשות רביעית" חזקה. אבל בימים אלה הופכת המשטרה מארגון שראה את עצמו כמשרת הציבור שקשוב לדעת הקהל באמצעות התקשורת, למיליציה פרטית שכפופה ל"מדיניות השר".
- ד"ר ברוך לשם היה יועץ לשר לביטחון פנים ודובר המשטרה. כיום מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
