מחסור חמור ביועצות בבתי הספר: עבור תלמידים רבים, שיחה אישית עם היועצת החינוכית היא בבחינת הדבר החשוב ביותר ביום לימודים מסוים. אבל אפילו השיח האנושי והרגשי הכל כך חשוב הזה הופך להיות מצרך מבוקש ונדיר עבור עשרות אלפי ילדים ונערים ברחבי הארץ, שבסך הכול מבקשים אוזן קשבת למצוקתם.
היועצות החינוכיות יוצאות למאבק ומזהירות כי מערך הייעוץ שלהן קרס. גם איגוד מנהלי בתי הספר העל יסודיים מתריע כי עשרות אלפי תלמידים שזקוקים לסיוע אינם מקבלים אותו. כבר לפני יותר מעשור, מבקר המדינה שנדרש לסוגיה הכואבת מתח ביקורת חריפה על היעדר תקנים ליועצות חינוכיות בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים, ועל תקנים חסרים בעל יסודיים. הכתובת הייתה על הקיר כבר אז, אך דבר לא נעשה.
בגנים ובבתי הספר היסודיים אין כלל תקן מחייב ליועצת חינוכית. הדבר נתון לשיקול דעתם של מנהלי בתי הספר, והם מקצים מספר שעות שבועיות בלבד. יועצת חינוכית בבית ספר יסודי במרכז הארץ תיארה בכאב כי "כשילד אומר שהוא רוצה להתאבד, אתפנה קודם אליו ואשמע ממנו, אבל לעיתים, מרוב עומס, גם אל האמירות האובדניות אני לא מצליחה להגיע מיד".
יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל יסודיים, מנשה לוי, סיפר על תמונה קשה בשטח. "יועצת חינוכית נדרשת לתת מענה ל-400 - 500 ילדים בבתי הספר. בגני הילדים היחס אף גדול הרבה יותר, ועומד על 3,500-4,000 ילדים הלומדים בגנים רבים". לדבריו, "בבתי הספר היסודיים אין תקן, אלא המלצה שיועצת תקבל שעת ייעוץ שבועית אחת בלבד לכיתה, ובחטיבות הביניים - שעה וחצי. רק בתיכונים קיים תקן מחייב, שקובע 1.7 שעות ייעוץ לכיתה".
היעדר תקנים בגנים וביסודי, והתקן העלוב בתיכונים, גורם לתמונת מצב קשה שבה עשרות אלפי ילדים זקוקים למענה רגשי ואינם מקבלים אותו. הנתונים שמתקבלים מהצוותים בערים מלמדים עד כמה המצב מדאיג: כל תלמיד שלישי מדווח על מצוקה רגשית, ישנה עלייה של 25% בהערכות סיכון לאובדנות בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים ו-60% מהיועצות החינוכיות תיארו שתלמידיהן מדווחים על תחושת בדידות.
במשרד החינוך מעריכים גם שישנה נשירה סמויה של כ-30% מהתלמידים, עלייה משמעותית בהתנהגויות סיכון, התמכרות לסמים ואלכוהול, פגיעות עצמיות והחמרה ניכרה בתופעות כמו הפרעות אכילה והשמנה. בנוסף, ניתן להבחין בעלייה באירועי אלימות מילולית, פיזית ומינית.
יו"ר אגודת היועצים החינוכיים בישראל, הניה פישמן, אמרה כי רבים נוטשים על רקע שכר נמוך ושחיקה גבוהה, בשל הנטל הכבד וחוסר יכולת לתת מענה לילדים הזקוקים להם. "היועצים החינוכיים עובדים סביב השעון, במיוחד בקורונה ולאחריה בתקנים מצומצמים. הם כורעים תחת הנטל בתנאים מבישים וללא יכולת לתת מענה נדרש לילדים", אמרה.
פישמן הוסיפה כי "מבקר המדינה אף התריע כי תנאי ההעסקה של היועצים אינם מאפשרים מענה איכותי רלוונטי מותאם לצורכי התלמיד בהיבט של הרווחה הנפשית. בישראל מתרחשים כל העת אירועי חירום ואליהם מצטרפים מצוקות על מחשבות אובדניות, ילדים להורים בתהליכי גירושים, הפרעות קשב וקשיים אחרים. איך אפשר לתת מענה עם שעה שבועית אחת". לדבריה, תלמידים רבים אינם מקבלים מענה למעט מקרים בוערים במצב חירום, מצב הגורם עומס, שחיקה ותחושות ייאוש בשל הפער העצום בין דרישות ההתמקצעות לבין ריבוי המשימות והתגמול בפועל.
היועצים החינוכיים דורשים ממשרד החינוך שיינתן להם מענה במסגרת הדיונים על הסכם השכר עם המורים, כדי לעצור את הנטישה ולהגדיל את התקנים באופן שיאפשר לתת טיפול אמיתי לילדים ולמנוע החמרה במצבם.
"יועצות בתי הספר היסודיים נתונות לחסדי המנהלים ומקבלות שעה בשבוע לשכבה. בחטיבות מדובר על 1.5 שעות לכיתה", אמרה בדאגה שגית פוליטי איש שלום, יועצת חינוכית מרמת גן. "זו המציאות העגומה. כשילד נמצא במצוקה ומגיע אל חדרנו אנחנו לא יכולות לעזור לו, כיוון שאנחנו נשלחות ללמד בכיתות כמורות מקצועיות. תלמידים רבים פשוט הולכים לאיבוד ולא מקבלים את הסיוע לו הם זקוקים".
נועה הירש, יועצת חינוכית מהוד השרון, סיפרה כי "גם יועצת מסורה ומנוסה ככל שתהיה היא לא סופר וומן. אני בבית ספר יסודי יועצת יחידה על 300 תלמידים, בהם גם ילדים עם צרכים מיוחדים, ילדי משפחות אומנה ועוד". לדבריה, "אני אוהבת את העבודה עם התלמידים, הצוות וההורים. להנחות, ללוות, להשפיע ולסייע. אבל אני רואה כיצד יועצות עוזבות את השטח כי הן שחוקות מריבוי המשימות, שלא נדבר על חוסר ההלימה בין הדרישות הגבוהות - תואר שני, אינספור השתלמויות, ריבוי תפקידים וזמינות גבוהה - לבין השכר הנמוך, שלא לומר מעליב, שאנו מקבלות. כל אלה נותנים תחושה של חוסר הערכה מצד המערכת".
יועצת אחרת הוסיפה בכעס כי "תלמידים רבים מצויים במצוקה גדולה. הקורונה העצימה את המצוקות שלהם. ילדים רבים פשוט הולכים לאיבוד ויש לא מעט אמירות אובדניות. לצידם יש גם פגיעות והטרדות מיניות, שימוש בסמים ואלכוהול, אלימות במשפחה, הפרעות אכילה, להט"בים וקשיים חברתיים, רגשיים, התנהגותיים, משפחתיים, ולימודיים - ואין לנו היועצות את השעות לעזור להם".
יועץ חינוכי במגזר החרדי תיאר אף הוא את הקושי הרב להעניק מענה לתלמידיו. "אין לי די שעות איתם. במקום להיות יועץ אני צריך להיות כבאי, אין לי שום יכולת להוביל תהליך אמיתי עם תלמיד הזקוק לעזרה כי תמיד צץ מקרה חדש דחוף", הוא אמר. "מתוך אחריות למצבם הנפשי של הילדים שזקוקים לי אני עונה להורים בטלפון כמעט בכל שעות היממה. ילדים רבים נותרים לצערי הרב מאוד, ללא מענה". היועץ הוסיף בתסכול כי "ילדים שיש להם 'רק' בעיה חברתית נדחקים לא פעם לתחתית הרשימה, בשל הצורך שלי לעשות תעדוף בין 'חשוב' ל'דחוף' ל'חירום'".
יועצת נוספת אמרה בזעם: "אנחנו קורסים. במקום להיות משמעותיים, אנחנו מטפלים רק במקרי קיצון. בשעות המעטות שיש לנו אנחנו משתדלים רק לכבות שריפות". יועצת מהדרום הוסיפה: "כיום ילדים רבים מנותקים במצבים רגשיים מורכבים, כמו חרדות ודיכאון. יועצת אחראית על 100-170 גני ילדים ונדרשת לתת מענה לילדים עם עיכוב התפתחותי, גמילה ובעיות אלימות פיזית ומינית. אין אפשרות להגיע אל כולם".
התלונות על היעדר הטיפול ההולם לילדים מגיעות גם מההורים. אם ממרכז הארץ, שבנה החל להסתגר בבית וסבל מחרדות על רקע חרם והתנכלות של תלמידים, לא הצליחה לקבל סיוע משום שהיועצת עמוסה בטיפול במצוקות של תלמידים נוספים. "הבן שלי סירב ללכת לבית הספר והחל להידרדר בלימודים", היא סיפרה. "היינו חסרי אונים. נאלצתי להמתין יותר משבועיים עד שהתקבלנו לשיחה אצל היועצת, שהייתה אמפתית ומכילה, אך הסבירה לנו שעם שעה שבועית אחת היא לא תוכל לסייע. נאלצנו לפנות לתמיכה רגשית אצל גורם פרטי וזה עלה לנו כסף רב. יש הורים שאינם יכולים לממן את מה שבית הספר אמור לספק לכל ילד".
