כששואלים בשיחות מזדמנות את ראש הממשלה נפתלי בנט, או את שותפו יאיר לפיד, שאלות שקשורות לתפקוד הלקוי של הממשלה, בנט נוהג להתהדר בהישגיה. כמעט בכל שיחת מסדרון הוא מפרט את ההישגים שהביאו השנה ביחס לממשלות הקודמות, ובפרט לממשלתו של מי שמכהן כיום כראש האופוזיציה, בנימין נתניהו.
אלא שבתוך האריזה היפה שעליה בנט מדבר יש גם לא מעט הבטחות שהופרו, צפרדעים שנבלעו ותוכניות שאמורות היו לצאת לדרך אבל לא ברור אם יראו אור.
4 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה מיוחדת ליום ירושלים. לא מעט הבטחות שהופרו, צפרדעים שנבלעו ותוכניות שלא יצאו לדרך
(צילום: יונתן זינדל )
זה התחיל כבר עם הרכבת הממשלה, שחלק ממרכיביה הפרו הבטחות בחירות מרכזיות שלהם בעצם הישיבה עם מרצ ואנשי רע"מ. יותר מפעם אחת הבהירו אנשי תקווה חדשה וימינה שלא ישבו בקואליציה אחת עם מרצ ורע"מ, ושלא יאפשרו ללפיד להיות ראש הממשלה. שתי ההבטחות האלה הופרו ערב הקמת הממשלה.
אלה לא ההבטחות היחידות שהופרו. לאורך שנים במערכת הפוליטית דיברה בעבר האופוזיציה, שכללה את יש עתיד, מפלגת העבודה ומרצ, על בזבוז כספי הציבור בכל הנוגע למינויים וג'ובים, על החוק הנורבגי המיותר, ועל מוסד ראש הממשלה החליפי הבזבזני.
4 צפייה בגלריה
עבאס, בנט ולפיד. הסכימו שלפיד יהיה ראש ממשלה, יושבים בממשלה מנופחת עם רע"מ והעבירו חוק נורבגי מורחב
(צילום: דוברות מפלגת רע"מ)
אלא שברבות הימים, ועם הקמת הממשלה הנוכחית, שוחזרו כל אותן תחלואות השלטון שהמפלגות הטיפו נגדן כשישבו באופוזיציה. הממשלה הפריטטית נותרה כבעבר, הרכב הממשלה נותר מנופח ועם שרים ללא תיק, עניין שלפיד תקף בחריפות בעבר, ולא פחות מ-13 חברי כנסת חדשים נכנסו במסגרת החוק הנורבגי.
לראשונה זה שנים, הכנסת כמעט התרוקנה משרים, ומי שמתייצבים בדיוני הוועדות לצורך "העבודה השחורה" הם בעיקר חברי הכנסת "הנורבגים". המציאות הזאת ביטלה למעשה את יחסי העבודה התקינים בין השרים לחברי הכנסת, מהאופוזיציה ומהקואליציה גם יחד, וניתקה את הקשר בין הצדדים, שעד לאחרונה נשמר על בסיס קבוע במליאה ואפשר להחליף דעות ורעיונות.
זה לא החיסרון היחיד. בתקופת הממשלה הנוכחית עוקרו מתוכן כמעט לחלוטין ועדות הכנסת, לאחר שבאופוזיציה זעמו על ייצוג שאינו הולם בהשוואה לגודלן של המפלגות. בגלל הוויכוח, האופוזיציה סירבה לאייש את ועדות הכנסת. לראשונה בתולדות הכנסת לא קמה ועדת האתיקה, שאמורה לטפל בתלונות חברי הכנסת ובכלל סביב התנהגות בלתי הולמת של הח"כים.
המציאות הפוליטית גרמה לכך שחקיקה משמעותית שהובטחה בעבר על ידי חלק מהמפלגות נותרה תקועה ולא קודמה. מערכת הבחירות הייתה משופעת בהבטחות מצד כל המפלגות: תחבורה ציבורית בשבת, רפורמות מרחיקות לכת בתחום הכשרות, פינוי חאן אל אחמר, רפורמת הקנאביס וכו'. בפועל, אף אחת מההבטחות האלה לא התממשה.
גם לאחר הקמת הממשלה הובטחו הבטחות ונקבעו יעדים. בהסכמים הקואליציוניים סוכמו מספר סעיפים מרכזיים, למשל, שהממשלה תפעל למיתון מחירי הדירות – בפועל יש ניסיון לשנות את המצב, אבל זה עדיין לא מורגש בשטח, בין היתר בשל פרק הזמן הקצר שעבר מאז הוקמה הממשלה.
בנושא התחבורה נכתב בהסכמים הקואליציוניים שימומשו פתרונות מהירים. בעניין הזה השרה מרב מיכאלי יצאה לפרויקטים ורפורמות גדולות, כולל המטרו שמימונו הועבר בתקציב האחרון והחוק הרגולטורי מוכן לקריאה שנייה ושלישית. ועדת הפנים של הכנסת כבר דנה בקווים של המטרו. לעומת זאת, רפורמת התחבורה הציבורית הגדולה של מיכאלי תקועה עדיין בגלל עימות עם כחול לבן וח"כ מיכאל ביטון, ומתקשה בינתיים להתקדם.
בהסכמים הקואליציוניים סוכם גם על תוספת תקני כוח אדם למיגור הפשיעה בחברה הערבית, מהלך שהממשלה הצהירה עליו באיחור ניכר. סעיף אחר עסק ברפורמת הקנאביס, שהוגדרה יוזמת דגל בהסכמים, אבל תקועה בגלל היעדר הסכמות עם רע"מ.
לצד כל ההבטחות שהופרו, לממשלה היו גם הישגים בשנה החולפת, ובראשם העברת תקציב מדינה לראשונה זה שלוש שנים. המשטרה יצאה למבצע נרחב נגד הפשיעה בחברה הערבית, שהוביל לירידה של 40% באירועי הירי במגזר.
אחת הרפורמות הגדולות שהועברו בממשלה הנוכחית היא פריסת הסיבים, מיזם הדגל של שר התקשורת יועז הנדל. רפורמה נוספת, בהובלת משרדי האוצר והכלכלה, הקלה על יבוא מאות מוצרים לישראל בתקווה שתוביל גם להורדה של המחירים.
