טפטוף חוקי המהפכה המשפטית נמצא בעיצומו בואכה המבול. טרם יבש הדיו שחתם על חוק צמצום עילת הסבירות, וכבר הונחה הצעה לפיצול משרת היועמ"ש שתסלול את האפשרות לפיטורי גלי בהרב-מיארה, ובמקביל גוברת התכונה לקראת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במושב הכנסת הבא. ובינתיים הונחה גם הצעת חוק לשלילת סמכות בג"ץ מהתערבות בהחלטות ועדת הבחירות המרכזית, מהלך שמטרותיו המעשיות הן: לפסול התמודדות של המפלגות הערביות, שלילה דה-פקטו של זכות הבחירה מהציבור שלהן והנצחת שלטון הימין. נדמה שלא יכולנו לקבל הוכחה טובה יותר לחפיפת האינטרסים בין מתנגדי המהפכה היהודים לבין החברה הערבית. אז למה אין לזה ביטוי בשטח?
30 שבועות חלפו והמחאה טרם הצליחה לחבר אליה את הציבור הערבי. למעט שלט אקראי בערבית פה ושם, לא תמצאו לו זכר בהפגנות (מי שבולטת יחסית היא המחאה הדרוזית בהובלת היבא אסעד, וגם את ד"ר אמיר חניפס ותא"ל אמל אסעד אפשר לראות נואמים מדי פעם). המארגנים שואפים למכנה משותף רחב ככל האפשר ונרתעים ממה שעלול לעורר מחלוקת. השיא היה כשחברים מארגון "אחים לנשק" תקפו קבוצת יהודים עם דגל פלסטין בקפלן. קולו של הציבור הערבי, כשני מיליון נפש, כמעט לא נשמע, וגם הנואמים הבודדים אינם חופשיים להתבטא כאוות נפשם, אלא צריכים לעבור את ביקורת המארגנים שמא יימצא בנאומיהם דבר מה העלול לסדוק את אחדות השורה.
יחסה של החברה הערבית למחאה הוא מורכב, שהרי גם עד היום היא בקושי נהנתה מפירורי הדמוקרטיה הישראלית. בית המשפט לא באמת הגן עליה מההזנחה השיטתית, מההפקרות המשטרתית, מהאפליה התקציבית, מהפקעת האדמות, מקנסות הבנייה, מהריסת הבתים ומחוק הלאום. לאורך כל חודשיה הארוכים, המחאה לא העלתה על סדר יומה אף אחד מהנושאים המיידיים הנוגעים לציבור הערבי. לא שכנעו אותו שגם הוא ייהנה מעצירת המהפכה. ומדובר בטעות אסטרטגית.
נהירת אלפים מהציבור הערבי לרחובות, לכיכרות, לצמתים ולגשרים, יכולה להעצים את המחאה ולהעניק לה רוח גבית, אבל ההשפעה העיקרית שלה יכולה להגיע בטווח הרחוק: בקלפי. ראשי האופוזיציה מקפידים להגיד שעם שובם לשלטון הם יבטלו את החקיקה האנטי-דמוקרטית. הם כמובן מתעלמים מהעובדה שאין להם סיכוי "לנצח" בבחירות, או להרכיב קואליציה, ללא לפחות חלק מהערבים, שמחזיקים בפתקים שלהם פוטנציאל ל-20 מנדטים. כבר כתבתי על כך: ללא אופק של תקווה המבטיח עתיד טוב יותר לציבור הערבי, ספק אם תהיה לו מוטיבציה לנהור לקלפיות בבחירות הבאות.
עו"ד שקיב עליעל מחנה מתנגדי המהפכה להסתכל קדימה בראייה אסטרטגית. יש לשאוף כבר עתה להעלאת שיעור ההצבעה של החברה הערבית בבחירות הבאות – יגיעו מתי שיגיעו. זה כאמור תלוי מאוד בציבור היהודי. יש לחבר את הערבים למחאה על ידי הצבת ממדי הפשיעה וסיום הכיבוש על סדר יומה, גם אם לא נוח לכם לראות את דגל פלסטין.
ככל שהמחאה תמשיך לדחוק את הערבים, יקטן הסיכוי של המחנה המתיימר להיות ליברלי לנצח בבחירות הבאות ולחלץ את ישראל מהדמוקטטורה שעד אז תעמיק את שורשיה בחברה הישראלית. וכשזה יקרה, יבינו המארגנים שלא ירו לעצמם רק ברגל, אלא גם בראש.
- עו"ד שקיב עלי הוא אקטיביסט חברתי עוסק בחברה הערבית והדרוזית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
