ב-1 בספטמבר, בעוד חודש ויום, ייפער חלל משמעותי במערכת המשפט במדינת ישראל ובדרום בפרט: רויטל יפה-כץ, נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, תסיים את תפקידה - כשעדיין אין לה מחליף. כך, לצד המחסור בשופטים, שצפוי להחריף בין היתר בשל סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות דמויות חדשות למערכת, מתהווה משבר נוסף: עיכוב במינויים חשובים בבתי המשפט, כאלה שאינם קשורים לוועדה שבמחלוקת.
לוין, שטרוד כנראה בחקיקה אינטנסיבית של המהפכה המשפטית, עדיין לא הקים את ועדת האיתור לנשיא הבא של בית המשפט, והשופטים בדרום מצויים בחוסר ודאות. המשמעות היא שבעוד כמה שבועות לא יהיה נשיא לבית המשפט המחוזי החולש על כ-50 אחוזים ממדינת ישראל.
ככלל, נשיאי בית משפט מחוזי ושלום מתמנים על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון. הם מכהנים במשך שבע שנים, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו התפקיד. תפקידה של ועדת האיתור הוא לבחור מועמדים, לסנן אותם ולהמליץ עליהם בפני השר והנשיאה. לכאורה, אפשר גם למנות נשיא ללא ועדת איתור, אולם ההליך מקובל פחות. הנשיאה אסתר חיות צפויה לפרוש בחודש אוקטובר, כך שאם שר המשפטים יבחר שלא לכנס ועדת איתור - הוא זה שיוכל לקבוע את זהות הנשיא הבא.
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע התנהלו לאורך השנים האחרונות כמה משפטים שטלטלו את המדינה. אחד מהם היה המשפט נגד הנער הבדואי בן ה-17 שהורשע בניסיון לביצוע מעשה סדום בילדה בת 10 במיטתה ביישוב בנגב. על הנער, שהיה קטין בעת ביצוע המעשה, נגזרו חמש שנות מאסר בפועל בלבד, בין היתר בשל גילו הצעיר. גזר הדין עורר שיח ציבורי גועש, כשנטען כי הוא מקל ושערורייתי, והפרשה עצמה הפכה לאחד הסמלים של אובדן המשילות בנגב.
איתמר בן גביר, היום השר לביטחון לאומי, אמר אז כי "גזר דין של חמש שנות מאסר בלבד לרוצח נשמתה של ילדה בת 10 הוא עדות מובהקת לכך שמערכת השפיטה שלנו בקריסה ערכית מוחלטת. בממשלה החדשה נכניס אמות מידה ראויות גם ברשות השופטת".
בראש ההרכב שגזר את דינו של הצעיר הבדואי עמדה השופטת יעל רז-לוי, ששמה עלה כמחליפה לנשיאה יפה-כץ. שופט נוסף שרואה עצמו כמחליף אפשרי הוא נסר אבו-טהה, השופט הבדואי הראשון. בשיחות פנימיות עלה גם שמו של השופט יואל עדן, שנחשב למחמיר. אפשרות נוספת, שלא למינוי קבע, היא השופט אליהו ביתן שנחשב לשמרן ומזוהה עם הימין. ביתן צפוי לפרוש בקרוב, לכן אם ימונה זה יהיה לתקופת מעבר קצרה בלבד, עד למינוי מחליף קבוע.
"בית משפט צריך לפעול לפי תוכנית עבודה", אמר גורם משפטי. "נוצר מצב בלתי אפשרי. אנחנו עוד רגע באוגוסט ועדיין לא יודעים מי יהיה הנשיא ב-1 בספטמבר. בשביל למנות נשיא לא צריך את הוועדה לבחירת שופטים, אלא הסכמה של אסתר חיות עם שר המשפטים לוין. בינתיים בית המשפט נתון בוואקום טוטאלי, המערכת משותקת. אין מינויים וכולם מתוסכלים". השופטת בדימוס שרה חביב האשימה: "הוועדה לא התכנסה מאחר שככל הנראה שר המשפטים לא מעוניין למנות נשיא. להערכתי הסיבה פוליטית ולא קשורה להתנהלות של בתי המשפט פנימה, אלא להתנהלות של הדרג המבצע".
מטעמו של שר המשפטים יריב לוין נמסר כי הוא פועל להקים ועדה שתמליץ על מינוי. מהרשות השופטת נמסר כי הנושא נמצא על סדר היום בפגישות העבודה של השר ושל הנשיאה חיות.