לאורך המלחמה מדינות ערב דאגו למנף את הסיוע שהן מעבירות לתושבי רצועת עזה באמצעות הרשתות החברתיות, הכרזות רשמיות וכתבות בערוצים הערביים, אך בימים האחרונים, עם הכרזת הסכם הפסקת האש והציפייה לפתיחת מעבר רפיח, נראה כי התחרות של "מי מסייעת יותר?", הכבר לא כל כך סמויה, צברה תאוצה. מספר מדינות, בהן המתווכות בעסקת הסכם הפסקת האש, דיווחו על מבצעי סיוע חדשים וגדולים במיוחד.
הקרב על הקרדיט בעזה: מדינות ערב והתחרות "מי מסייעת יותר?"
(צילום אסף חן)
בירדן דווח בשבוע שעבר על שליחת שיירת הסיוע "הגדולה ביותר" מתחילת המלחמה לרצועת עזה, הכוללת 120 משאיות. המלך עבדאללה נכח בעצמו בהכנות לשליחת השיירה במחסני "ארגון הצדקה ההאשמי". האירוע סוקר בהרחבה בערוצים השונים. לפי הפרסומים הירדניים, מדובר בשיירה ה-140 שיצאה לרצועה מתחילת מלחמת "חרבות ברזל". ירדן הובילה לאורך המלחמה הצנחות אוויריות רבות בשיתוף מדינות שונות, ערביות ומערביות.
איחוד האמירויות מצדה השיקה בזמן המלחמה קמפיין סיוע לעזה שנקרא "האביר האציל 3". אתמול דווח כי "השלב הגדול ביותר" של קמפיין "האביר האציל 3" יצא לדרך יחד עם הפסקת האש וכלל אתמול 20 משאיות עמוסות ביותר מ-200 טונות של סיוע הומניטרי, הכולל מזון ובגדי חורף. עוד נמסר אתמול כי מספר שיירות הסיוע שנכנסו לרצועה במסגרת "האביר האציל 3" הגיע ל-156 וכי כמות הסיוע ההומניטרי מאיחוד האמירויות שנכנס לרצועה דרך היבשה הגיעה ל-29,784 טונות. לפי הדיווח, הקמפיין מספק סיוע הומניטרי לפלסטינים במשך יותר מ-441 ימים באמצעות יותר מ-500 טיסות, 5 ספינות ויותר מ-2,500 משאיות שעברו ממצרים לעזה. עוד הוזכר כי במסגרת "האביר האציל 3" התקיימו פרויקטים רבים נוספים, שבמסגרתם הוקם בית חולים שדה בעזה ובית חולים צף באל-עריש בסיני, והוקם מתקן התפלה ברפיח ובוצעו הצנחות סיוע הומניטרי לאזורים שקשה להגיע אליהם דרך היבשה.
3 צפייה בגלריה
משאיות סיוע ליד מעבר רפיח. מדינות ערב נוהרות לתרום סחורות
(צילום: REUTERS/Mohamed Abd El Ghany)
רק בשבת האחרונה פורסם כי בהנחיית נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד יצא לדרך "השלב הגדול ביותר של הסיוע", הכולל חלוקת בגדי חורף במחנות העקורים בדרום הרצועה. חמד א-ניאדי, ראש המשלחת של האמירויות ברצועה, מסר בשבת כי קמפיין הסיוע של האמירויות יגבר עם כניסת הפסקת האש לתוקף והבטיח כי השלב הבא יכלול תיקונים חיוניים ברצועה, כמו תיקון קווי מים ותשתיות ביוב ותמיכה במאפיות ובתי תמחוי. בחשבונות ברשתות החברתיות שנפתחו בחודשי המלחמה תחת השם "האביר האציל 3" פורסמו בימים האחרונים סרטונים, בין היתר של תושבי עזה מודים לאמירויות.
גם קטאר לא נותרה מאחור. ארגון צדקה קטארי הודיע בשבוע שעבר כי קטאר מתחילה להעביר סיוע באמצעות משאיות דרך ירדן. זאת בנוסף לסיוע שהעבירה באמצעים אחרים במהלך המלחמה. באוקטובר 2024, עם ציון שנה למלחמה, דווח בתקשורת הערבית כי לפי נתונים 95 מטוסי סיוע מקטאר הגיעו למצרים וכי קטאר סיפקה יותר מ-2,800 טונות סיוע, בין היתר מזון וציוד רפואי. עוד נטען כי שווי הסיוע הקטארי הגיע עד אז ל-460 מיליון דולר וכי הגופים המרכזיים האחראים לסיוע הם "הקרן לפיתוח קטאר", "הסהר האדום" הקטארי וארגון הצדקה "Qatar Charity".
בתמיכה שלכם, נמשיך
למצרים חלק משמעותי בהכנסת הסיוע לעזה. היא חולקת גבול עם רצועת עזה ולכן גם הציפיות הערביות ממנה בכל הקשור להכנסת הסיוע גבוהות. במהלך חודשי המלחמה הגיעו מטוסים עמוסים בסיוע ממדינות שונות לשדה התעופה באל-עריש ותכולתם הועברה במשאיות לרצועה, בהתאם להתפתחויות הביטחוניות בשלבי המלחמה השונים. עם הגעת כוחות צה"ל לצדו הפלסטיני של מעבר רפיח הודיעה מצרים כי היא סוגרת את המעבר, גם להכנסת סיוע, והאשימה את פעילות הצבא הישראלי. יש לציין כי מלבד הסיוע היבשתי שהעבירה, מצרים ביצעה לאורך המלחמה גם הצנחות סיוע לרצועה וקיבלה משלוחי סיוע לשטחה דרך הים, בנמל אל-עריש. כעת היא אחראית על הכנסת הסיוע במסגרת יישום הסכם הפסקת האש.
בשבוע שעבר פורסם בערוץ "אל-קאהרה אל-אחבאריה המצרי" סרטון תחת הכותרת "466 ימי סיוע לעזה, הסוגיה הפלסטינית נמצאת בראש סדר העדיפויות של ההנהגה המצרית". בסרטון הוצגה פעילות הסהר האדום המצרי ובסוף הסרטון נכתב: "בתמיכה שלכם, נמשיך".
סעודיה ממנפת גם היא מתחילת המלחמה את הסיוע ההומניטרי שהיא מעבירה לעזה, לצד הסיוע לתימן, לבנון וסוריה, בהתאם להתפתחויות האזוריות. בחשבון של "מרכז הסיוע המלך סלמאן" ברשת החברתית X פורסם בנובמבר 2024 סרטון העוסק בסיוע לעזה ובו נמסר כי "במשך עשרות שנים סעודיה עומדת לצד הסוגיה הפלסטינית בתמיכה וסולידריות" וכי "ניתנו סוגי תמיכה רבים, כולל סיוע הומניטרי מגוון". הסרטון הסתיים במילים: "יחד, למען עתיד מזהיר ובטוח לפלסטינים".
מדינות ערב מציגות לאורך המלחמה תמונה של תמיכה שוטפת ברצועה. הקמפיינים ברשתות החברתיות ובערוצים הערביים נובעים מהבנה כי לסיוע חייב להיות מינוף. הדבר חשוב למשל למדינה כמו מצרים, שבגלל קרבתה לרצועה עוד יכולה להיות מואשמת בסיוע לא מספק. הסכם הפסקת האש וההתקרבות לסיכומים של חודשי המלחמה הביאו לפרסומים בסגנון "השיירה הגדולה ביותר" הירדנית ו"שלב הסיוע הגדול ביותר" האמירתי, כשכל מדינה רוצה להראות לעולם כמה תרמה והשפיעה. גם פתיחת מעבר רפיח מחדש מאפשרת קידום פרויקטים בתחום והכנסת סיוע נוסף, כך שמן הצפוי שנראה יותר סיוע – ועוד יותר מינוף שלו.
