ג'ורג'ה מלוני, שהפכה בחודש שעבר לאישה הראשונה המתמנה לראש ממשלת איטליה, סוחפת בשבוע האחרון את התקשורת האיטלקית לדיונים בשאלה כיצד ראוי לפנות אליה ולהציגה, בהתחשב בכך שהתארים שבהם היא נושאת כעת הוחזקו עד כה רק על-ידי גברים: האם היא "נשיא מועצת השרים" או אולי דווקא "נשיאתה"? היש לפנות אליה כאל "אדוני הנשיא" כמנהג ההיסטורי – או בעצם כ"גברתי"?
3 צפייה בגלריה
מלוני מושבעת לרה"מ לפני שבוע וחצי. מתנגדת להבטחת מקומן של נשים בעזרת מכסות
(צילום: Gettyimages)
מלוני, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "האחים של איטליה", הושבעה לראש הממשלה לפני שבוע וחצי, אחרי שסחפה את מפלגתה לניצחון היסטורי בבחירות הכלליות שנערכו ב-25 בספטמבר. "האחים של איטליה" היא מפלגה עם שורשים פשיסטיים, אך מלוני, שבעבר השמיעה מילות שבח על הדיקטטור בניטו מוסוליני, מנסה להציגה כמפלגת ימין רגילה, החותרת להגנה על עצמאות איטליה ולשימור ערכי המשפחה המסורתית.
הדיון הלשוני-פמיניסטי סביב מלוני התעורר מיד אחרי השבעתה, כשהודיעה כי בכוונתה להשתמש בתווית היידוע הזכרית il לפני התואר הרשמי שבו היא נושאת – "נשיא מועצת השרים" (Presidente del Consiglio). באיטלקית, כמו בעברית, יכולים שמות ללבוש צורה זכרית או נקבית, והמין הדקדוקי שלהם בא לידי ביטוי גם בבחירה בין תווית היידוע הזכרית il לתווית היידוע הנשית la. בהודעה הרשמית הראשונה שפרסמה לשכת מלוני ביום ראשון בשבוע שעבר היא השתמשה בקידומת il, צעד שקומם פעילות פמיניסטיות.
ימים אחר כך הגבירה ממשלת מלוני את התמיהה בחוגים פמיניסטיים, כשבחוזר לכל המשרדים הממשלתיים הודיעה שהתואר הרשמי של מלוני יכלול את המילה "סיניור", כלומר "אדון", ויהיה "אדוני נשיא מועצת השרים". הנימוק לכך היה שמומחים לענייני הפרוטוקול הממשלתי קבעו כי זו הדרך ההולמת ביותר להציג את הנושאים בתפקיד זה, גם כשמדובר בנשים. זמן לא רב לאחר מכן הודיעה מלוני כי מההודעה הזו היא דווקא מתנערת, וכי היא מבקשת שלא להיקרא "אדון".
לאן נעלמו "האחיות של איטליה"?
אף שעלייתה של מלוני לשלטון שברה תקרת זכוכית עבור נשים בפוליטיקה האיטלקית, היא עצמה אינה ידועה כפמיניסטית. בין השאר היא מתנגדת לקביעת מכסות שיבטיחו את מקומן של נשים בדירקטוריונים או בפרלמנט, וטוענת כי נשים צריכות לפלס את דרכן לצמרת הניהולית בזכות כישוריהן בלבד. לממשלתה, הכוללת 24 תיקים, היא מינתה רק שש נשים.
כבר אחרי החלטתה של מלוני להיקרא il presidente, תוך שימוש בתווית הזכרית, היא ספגה ביקורת. בין המבקרים הייתה לאורה בולדריני, מחוקקת פמיניסטית מהמרכז-שמאל שכיהנה כיו"ר הבית התחתון של הפרלמנט ונודעה בתפקיד זה כמי שמקפידה להיקרא la presidente. בולדריני קשרה את הבחירה הלשונית של מלוני לשם מפלגתה, "האחים של איטליה": "האישה הראשונה שמכהנת כראש ממשלת איטליה משתמשת בתווית הזכרית... האם שימוש בתווית הנקבית זה יותר מדי עבור 'האחים של איטליה', מפלגה שכבר בשמה משמיטה את האחיות של איטליה?".
"אקדמיה דלה קרוסקה", הגוף העליון הפועל להכוונת השפה האיטלקית ולהגנה עליה, מסר כי שימוש בצורה הנקבית לתפקידים שבהם מחזיקות נשים הוא הדרך הדקדוקית הנכונה, אך העומד בראשה, קלאודיו מרציני, הדגיש כי מי שמעדיף להשתמש בצורה הזכרית המסורתית, מסיבות של אידיאולוגיה או הרגל, רשאי לעשות זאת.
הוויכוח על הדרך הנכונה להציג את מלוני ואת תוארה מבחינה דקדוקית מזכיר במידה רבה את זה שמתעורר מעת לעת בישראל באשר לשמות תפקידים שבהם נושאות נשים. בשנת 2012 קבעה האקדמיה ללשון העברית כי מותר ליצור צורה נקבית מכל תואר, תפקיד ודרגה, וכך למשל מותרות הצורות "ראשת הממשלה" ו"ראשת העיר" כאשר הנושאת בתפקיד היא אישה. לצד זה, גם בעברית רשאי הרוצה להמשיך להשתמש בצורה הזכרית להצגת תוארן של נשים.
