אבו מאזן: "ישראל ביצעה בפלסטינים 50 שואות"
(מתוך טוויטר)
פה ושם יש ניסיון פלסטיני להכחיש שהמופתי הנאצי, חאג' אמין אל-חוסייני, ייצג את ערביי פלשתינה. ניסיון כושל. רוב ערביי פלשתינה, למשל, חיכו בהתלהבות לפלישה הנאצית של רומל, לקראת קרב אל עלמיין. וראש אש"ף הראשון, אחמד שוקיירי, אמר שלושה ימים לפני שהתחילה מלחמת ששת הימים: "מי שישרוד (מקרב היהודים) יישאר בפלסטין. אבל לדעתי – אף אחד לא יישאר חי". לא רק הוא דיבר על חיסול המוני של יהודים. בשלוש השנים שקדמו למלחמת ששת הימים הודיעה הליגה הערבית והצהירו כמעט כל מנהיגי מדינות ערב שהמטרה היא מחיקת ישראל, ו/או זריקת היהודים לים.
המנהיג הפלסטיני הנוכחי, אבו מאזן, נחשב למתון. יש שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. אבל הנה, המופתי קופץ לו. הוא לא בעד שואה נוספת ליהודים. חלילה. הוא רק שייך לאלה שמגמדים אותה. כמו בעבודת הדוקטורט שלו.
השואה היא נושא רגיש אצל הפלסטינים, משום שבעניין אחד הם הגיעו למקום ראשון בעולם. קורבניות. ההצלחה שלהם מדהימה. כל ארגון שקם בארה"ב כדי לייצג קבוצות אתניות או מגדריות – מעלה את הפלסטינים על ראש שמחתו, ומצטרף לקמפיין ה-BDS, שהמטרה המוצהרת שלו היא חיסול ישראל. ויותר מדי פעמים הממד האנטישמי הופך גלוי ובוטה. אלא שיש בעיה. מכל זווית שבה נביט בהיסטוריה הפלסטינית, הקצרה, קצרה מאוד, אין בה אפילו אלפית מהסבל שעברו היהודים במאה האחרונה.
וזה מתסכל. משום שזו נקודת תורפה של האתוס הפלסטיני המכונן. כך שכל נציג פלסטיני בעולם, ובוודאי אבו מאזן, חייב להעצים את הסבל הפלסטיני לממדים מיתיים. הוא נשאל אם הוא מתנצל על טבח מינכן. לא רק שהוא לא התנצל, אלא שהוא נסחף באזכור מעשי טבח שנעשו לפלסטינים, וסיים את דבריו באמירה שמה שישראל עשתה לפלסטינים מגיע כדי "50 שואות". אכן, היו מעשי טבח בודדים וחריגים. הם חרפה. הם זכו לגינוי, שהפלסטינים אף פעם לא הצליחו לנפק על מעשי הרצח שלהם. במקום גינוי הם זוכים לעידוד ולמימון.
אלא שאבו מאזן שכח שהוא לא בטהרן. הוא אמר את הדברים בברלין, במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ. והדברים של המנהיג הפלסטיני הם גרסה מעוותת במיוחד של רלטיביזציה של השואה, שעמדה במרכז פולמוס ההיסטוריונים בגרמניה בשנות ה-80. היה אז ניסיון לטעון שבמקביל לשואת היהודים היו עוד זוועות, על ידי סטלין למשל, שרצח מיליונים, ושגם הגרמנים עצמם הם קורבנות, בעקבות מה שעבר עליהם. גרמנים הגונים דוחים היום על הסף השוואות כאלה, שמנסות לגמד את השואה ולטהר את הגרמנים של הימים הרעים.
כאשר הרלטיביזציה מגיעה מצד אבו מאזן, היא גם מתועבת וגם מגוחכת. משום שגם אם ישראל הייתה מתאמצת, היא לא הייתה מגיעה למאית ממה שעוללו מדינות ההסכמה לגרמנים בסוף ואחרי מלחמת העולם השנייה. לא רק הפצצות חסרות רחמים על דרזדן, אלא גירוש המוני של יותר מ-12 מיליון גרמנים, שכלל אינספור מעשי טבח. נכבה גרמנית. נכבה לצד התוקפן. והערבים היו אז, ב-1948, בצד שזמם השמדה.
האתוס שמגמד את השואה, מנפח את הנכבה ומטפח את שנאת היהודים – הוא פועל יוצא של החינוך הפלסטיני. התוצאה היא שהפלסטינים נמצאים במקום הראשון בעולם במדד האנטישמיות: לפי סקר של הליגה נגד השמצה מ-2014, כ-93% מהפלסטינים מחזיקים בעמדות אנטישמיות. באותה שנה זה היה פרופ' מוחמד דג'אני מאוניברסיטת אל-קודס שלקח קבוצת סטודנטים פלסטינים לאושוויץ. הנה לנו צעד שיכול לקדם הבנה ופיוס. הבעיה היא שהוא סולק מארגון המרצים הפלסטיני והאוניברסיטה שלו הוקיעה אותו. זה היה הביקור הראשון והאחרון מסוגו.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיאז לא, זה לא הכיבוש, שהיה יכול להסתיים לו הפלסטינים היו מוכנים לחיות לצד ישראל ולא במקום ישראל. ולא, זו לא הנכבה. עשרות מיליונים עברו נכבה, והם לא עסוקים בשאיפה ללא הפסקה לנקמה ולא בקורבניות ולא בהנצחת הפליטות. זה החינוך. ומי מממן? בעיקר האיחוד האירופי, עם סכומי עתק, וגם גרמניה, עם קרוב ל-30 מיליון דולר בשנת 2021. לפרק זמן קצר הייתה עצירת מימון, בגלל הטקסטים האנטישמיים, שהוצגו על ידי מכון המחקר IMPACT-se. אבל הפלסטינים בשלהם. הם לא נכנעים. ביוני הודיעו האירופים על כניעה, והחינוך האנטישמי נמשך במימון אירופי וגרמני.
אז זה בהחלט יפה שהקנצלר שולץ, גם אם באיחור של שעות, פרסם הודעת גינוי חריפה. ולאחר המהומה יצאה הודעה, לא בדיוק התנצלות, מצד אבו מאזן. זה יעזור כמו כוסות רוח למת. רוצים פיוס? רוצים שלום? הפסיקו את המימון לשנאת יהודים. זה ייקח קצת יותר זמן. אבל עם המשך המימון לתעמולת השנאה – זה אף פעם לא יקרה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
