יריב לוין מציג את הרפורמה במערכת המשפט
(צילום: ערוץ כנסת)
צעד ראשון על מסלול ההתנגשות בין הרשות המבצעת לרשות השופטת - בדרך לביטול עילת הסבירות וחקיקת פסקת התגברות ברוב של 61. שר המשפטים יריב לוין (הליכוד) קיים הערב (רביעי) מסיבת עיתונאים בכנסת, שבה הוא הציג את עיקרי הרפורמה המשפטית שלו. כמה סעיפים מרכזיים ברפורמה מתמקדים בהחלשת מערכת המשפט ובית המשפט העליון. ynet העביר את דבריו של לוין בשידור חי.
"אנחנו הולכים לקלפי, מצביעים, בוחרים, אבל פעם אחר פעם, אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו מחליטים עבורנו", תקף השר לוין בתחילת דבריו. "ציבורים רבים נושאים עיניהם למערכת המשפט ולא שומעים בה את קולם. זו לא דמוקרטיה".
שר המשפטים הבהיר: "אני עוסק בנושא הזה למעלה מ-20 שנה, במהלכן התרעתי מנזקי המשפטיזציה, במהלכן גיבשתי הצעות ורפורמה. לצערי הסיכונים שמפניהם התרעתי התממשו. לכן, הגיע הזמן לפעול. אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות, שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".
2 צפייה בגלריה
נשיאת העליון חיות, שר המשפטים לוין וראש הממשלה נתניהו
(צילום: יאיר שגיא, שלו שלום, מארק ישראל סלם)
הנושא הראשון שהציג השר לוין הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. "השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול", אמר השר. "במקום זאת, יהיה מינוי של שני נציגי ציבור על-ידי שר המשפטים במקום הנציגים הסקטוריאליים של לשכת עורכי הדין, ושקיפות מלאה באמצעות עריכת שימוע פומבי בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
מדבריו של לוין משתמע שהרכב הוועדה לבחירת שופטים יכלול שלושה נציגים לבית המשפט העליון (כמו היום), שלושה נציגים לכנסת (במקום שניים כיום) ושלושה לממשלה (במקום שניים), בנוסף לשני נציגי ציבור שימונו על ידי שר המשפטים. שני נציגי לשכת עורכי הדין שחברים כיום בוועדה לא ייכללו בהרכב המוצע. יהיו בו בסך הכול שלושה שופטים מתוך 11, והיתר פוליטיקאים או נציגים שהם בחרו. לוין ציין גם כי הוא מתכנן שימוע פומבי בוועדת החוקה לשופטים בבית המשפט העליון.
אחר כך התייחס שר המשפטים להסדרת פסילת חוקים ופסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ. "לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד, לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה. במקום זאת, בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד ולא יימצא מעליהם. תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון בהרכב מלא וברוב מיוחד. תחוקק פסקת התגברות מאוזנת ברוב של 61, ומצד שני, לא תהיה התגברות של אותה הכנסת במקרה שבית המשפט פסל חוק פה אחד".
הנושא השלישי ברפורמה של שר המשפטים הוא ביטול עילת הסבירות. לדברי לוין, "לא עוד פסילת החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט. במקום זאת, ביטול עילת הסבירות והחזרת יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת או כפי שניסח, בצורה אירונית יש לומר, המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' מנחם אלרון, ותנסו לעקוב כי האמת שלי זה קצת קשה. 'בלתי סביר לחלוטין לצפות ובאופן סביר, כי בית המשפט יבדוק סבירותם של נושאים מאין אלה'. או במילים שלי, אין דבר כזה עילת הסבירות". לוין ציין בסרקזם: "תמיד שאלתי את עצמי היכן בית הספר לסבירות. זו מכבסה של מילים. אין תקדים בעולם לכך שבפסיקה שופטים עסוקים כל כך בערכים על חשבון ההכרעה השיפוטית עצמה".
הנושא האחרון שאותו הציג השר לוין הוא סוגיית היועצים המשפטיים. לדבריו, "לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים. כשהם מייצגים את המדינה, הם צריכים לייצג את הממשלה ולא את הפרקליטות. אזרחי ישראל, נשיא בית המשפט העליון בדימוס משה לנדוי אמר על תפקיד בית המשפט: 'תפקידנו הרבה יותר צנוע, להיות פרשן נאמן של החוק, של רצון הציבור, אשר אותו מבטאת הכנסת'".
"הרפורמה לא נוגעת לאדם מסוים"
לוין נשאל אם הוא סבור שגורמים במערכת הפוליטית, בדגש על יו"ר ש"ס אריה דרעי שבג"ץ אמור לדון בעתירות נגד מינויו לשר, יזכו להטבה בזכות הרפורמה שלו. השר השיב: "הרפורמה הזאת לא נוגעת לאדם מסוים, זו רפורמה שאני קורא לבצע אותה במשך שנים ארוכות והיא דרושה והכרחית. יש דבר אחד שצריך לומר: יש בחירות. בבחירות מצביעים מיליונים מאזרחי ישראל. לאף אחד מאיתנו, לא חשוב איזה תפקיד הוא נושא, אין את הזכות לבוא ולומר שהוא יודע יותר טוב מכולם או יודע יותר מרוב גדול".
על השאלות האם ראש הממשלה התנגד לחלק מסעיפי הרפורמה והאם הוא עדכן את נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות בפרטי הרפורמה, השיב השר לוין: "לא היה צורך במסירת כל כך הרבה פרטים ושיחות. העמדות שלי ידועות לאורך שנים והן לא חדשות. כאשר קיבלתי עליי את תפקיד שר המשפטים, קיבלתי אותו לא כדי להגיד משהו ערב הבחירות או לעשות משהו אחרי עשרים שנה. אני חושב שכל מי שמכיר אותי יודע שקיבלתי את התפקיד כדי לעשות את הדברים שעליהם דיברתי והתחייבתי לאורך שנים".
בהמשך, לוין גם עקץ את שופטי בית המשפט העליון ואמר כי "לאף אחד מאיתנו אין זכות ויכולת לומר שהוא יודע יותר טוב מכולם. מי שלא מאמין בדמוקרטיה חושב שיש אנשים נשגבים שיודעים יותר טוב מכל אחד. לזה קוראים דיקטטורה".
"נביא שגשוג לכל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד" - דבריו של בנימין נתניהו מוועידת ז'בוטינסקי לציונות
(צילום: ועידת ז'בוטינסקי לציונות)
לפי גישת לוין, בית המשפט העליון צריך לעסוק בעיקר בסכסוכים ובערעורים פליליים ואזרחיים, ולא להחליף את העם באמצעות נציגיו בכנסת ובממשלה. לוין תומך גם בשקיפות ההליכים המשפטיים בעתירות בעניינים ציבוריים, כולל שידור ישיר של דיוני בג"ץ.
על רקע הצגת הרפורמה המשפטית של השר לוין, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו מוקדם יותר כי ממשלתו מתכוונת "להחיל רפורמות שיבטיחו את האיזון הנכון בין שלוש הרשויות".
הפצצה הפוליטית-משפטית של לוין מתבהרת יום לפני שבג"ץ ידון בעתירות שהוגשו נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום רשמית כי היא מתנגדת למינויו של דרעי לשר.
בתגובתה לבג"ץ אמרה היועמ"שית כי "לעמדת היועצת ולפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינויו לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות". תגובת היועצת מגיעה כיממה לאחר שהודיעה כי לא תוכל להגן על עמדת ראש הממשלה נתניהו בסוגיה, שדורש לאשר את מינויו, בעוד היא סבורה כי המינוי אינו סביר.
דרעי עצמו ציין בהתייחסות ראשונה לעתירות נגדו ולתגובתה של היועמ"שית: "אני מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס מחר בהרכב מורחב של 11 שופטים וישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ו-400 אלף מצביעי ש"ס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל".
