העיתון הבריטי "הגרדיאן" פרסם הבוקר (יום ג') תחקיר נפיץ ביותר שבו נטען כי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ניהל בשעתו קמפיין של איומים והפחדות נגד התובעת הראשית של בית הדין הפלילי בינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, כדי לגרום לה להימנע מפתיחת חקירה פלילית רשמית נגד ישראל בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בשטחים הפלסטיניים. לפי הדיווח בעיתון, שמזוהה עם השמאל העמוק בבריטניה ונחשב ביקורתי מאוד כלפי ישראל, כהן השמיע את האיומים בסדרת פגישות שבהן ניסה ללחוץ עליה לזנוח את החקירה.
6 צפייה בגלריה
התובעת בנסודה וראש המוסד לשעבר כהן. "את לא רוצה להיכנס לדברים שיכולים לפגוע בך"
(צילום: AFP, עידו ארז)
על פי "הגרדיאן", את המגעים עם בנסודה ניהל כהן בשנים שקדמו להחלטתה לפתוח בחקירה, שהוכרזה ב-2021, והוא עשה זאת באישורם של הגורמים הבכירים ביותר. בדיווח נכתב כי לפי גורם ישראלי רשמי בכיר הצידוק לשליחתו של כהן למשימה היה שמבית הדין נשקפת סכנת העמדה לדין של אנשי צבא, וכי מקור ישראלי אחר שעודכן בפעילות נגד בנסודה אמר שמטרת המוסד הייתה לפגוע במאמציה או לגרום לה לשתף פעולה עם ישראל. על פי העיתון, מקור שלישי סיפר שכהן שימש כ"שליח לא-רשמי" של נתניהו.
מאמציו של ראש המוסד לשעבר מתוארים ב"גרדיאן" כקמפיין בן קרוב לעשור מצד ישראל להחליש את בית הדין: "ארבעה מקורות מאשרים כי בנסודה עדכנה קבוצה קטנה של בכירים בבית הדין הפלילי על ניסיונותיו של כהן להשפיע עליה, כשברקע שוררת דאגה מהתנהלותו, שנעשתה יותר ויותר עקשנית ומאיימת", נכתב בעיתון. לפי הדיווח, בשלב מסוים אמר כהן לבנסודה: "את צריכה לעזור לנו ולאפשר לנו לדאוג לך. את לא רוצה להיכנס לדברים שיכולים לפגוע בביטחון שלך ושל משפחתך".
6 צפייה בגלריה
בית הדין הפלילי הבינלאומי. מומחי משפט אמרו ל"גרדיאן": האיומים עשויים להיחשב עבירה על סעיף 70 לאמנת רומא
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw)
ב"גרדיאן" טוענים כי אחד האנשים שעודכנו במעשיו של יוסי כהן מעיד שראש המוסד דאז השתמש ב"שיטות בזויות" נגד בנסודה כחלק מניסיון להפחיד אותה ולהשפיע עליה – ניסיון שלא צלח בסופו של דבר. הוא השווה את התנהלותו של כהן לסטוקינג (stalking), כלומר מעקב אחר אדם תוך הטרדתו. על פי הדיווח, המוסד גילה עניין רב גם בבני משפחתה של בנסודה, והשיג תמלילי הקלטות חשאיות של בעלה, ולאחר מכן ניסו גורמים ישראליים להשתמש בחומר כדי לפגוע באמינותה.
בהאג חשדו: המוסד הסתנן לתוך בית הדין
לפי הדיווח הבוקר ב"גרדיאן", זמן קצר אחרי שהתובעת בנסודה החליטה על פתיחת בדיקה ראשונית בנוגע לפשעים לכאורה בשטחים הפלסטיניים היא ובכירים בצוותה החלו לקבל אזהרות שלפיהן המודיעין הישראלי עוקב מקרוב אחר עבודתם. שני מקורות אמרו לעיתון כי בקרב בכירים בבית הדין התעורר חשד שישראל טיפחה מקורות בתוך מחלקת התביעה של בית הדין. מקור אחד אמר ל"גרדיאן" כי אף שהמוסד "לא הותיר חתימה", ההנחה הייתה שהוא עומד מאחורי כמה פעולות שהובאו לידיעתם של גורמים רשמיים בבית הדין.
6 צפייה בגלריה
נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו דאז, ג'וזף קבילה. התברר כמשתף פעולה של כהן וישראל
(צילום: רויטרס)
על פי העיתון הבריטי, הקשר הראשון בין יוסי כהן לבנסודה נוצר בוועידת מינכן לביטחון ב-2017, שם הוא הציג את עצמו בפניה וניהל איתה שיחה קצרה. לדברי כמה מקורות זו הייתה רק יריית הפתיחה: הם מעידים כי בשנה שלאחר מכן, ב-2018, הציב כהן לבנסודה "אמבוש" (מארב) בתקרית מוזרה בסוויטה במלון במנהטן: בנסודה, שהייתה אז בביקור רשמי בניו יורק, הגיעה למלון לפגישה עם נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ג'וזף קבילה, שאיתו נפגשה קודם לכן כבר כמה פעמים בשל התביעה שהתנהלה בהאג בנוגע לפשעים שעל פי החשד בוצעו בארצו.
בדיעבד, טוענים המקורות, נראה שהפגישה הייתה מלכודת שהוטמנה לבנסודה: בשלב מסוים, אחרי שאנשי צוותה התבקשו לעזוב את החדר, נכנס אליו יוסי כהן, בצעד שעורר בהלה אצל בנסודה ואנשיה. ב"גרדיאן" מציינים כי לא ברור מדוע עזר קבילה לכהן, אך מציינים כי בעבר כבר נחשפו קשרים בין השניים וביקורים שערך כהן כראש המוסד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. על פי "הגרדיאן", מקורות אישרו לעיתון כי ביקוריו של כהן שם היו קשורים בחלקם לפעילות בית הדין הפלילי הבינלאומי, וכי קבילה מילא תפקיד מסייע חשוב ב"מזימה" של המוסד נגד בנסודה.
המקורות ששוחחו עם ה"גרדיאן" אמרו כי אחרי ה"מארב" המפתיע בניו יורק התקשר כהן לבנסודה שוב ושוב וביקש להיפגש איתה, וכשבשלב מסוים שאלה אותו מהיכן השיג את מספר הטלפון שלה הוא השיב: "שכחת במה אני עובד למחייתי?".
"השוטר הטוב" נעלם, ההקלטות נשלפו
מקורותיו של העיתון טוענים כי ניכר שבתחילה ניסה יוסי כהן לרקום מערכת יחסים עם בנסודה, לגלם את "השוטר הטוב" ולהלך עליה קסם כדי שתשתף פעולה עם ישראל, אבל עם הזמן הוא שינה את דרכיו, והחל להשתמש ב"איומים ומניפולציות". לפי המקורות, ההסלמה בלחץ של כהן על בנסודה החלה אחרי שבנסודה קבעה כי יש יסוד לפתיחת חקירה פלילית בנוגע לפשעים בעזה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ובין 2019 ל-2021 הוא פגש אותה לפחות שלוש פעמים, שלושתן ביוזמתו.
"לפי הטענות, התנהגותו של כהן נעשתה יותר ויותר מדאיגה בעיני בכירים בבית הדין", נכתב ב"גרדיאן". על פי מקור הבקיא בעדויותיה של בנסודה, בשתי הפגישות האחרונות איתה העלה כהן שאלות בנוגע לביטחונה וביטחון משפחתה, באופן שגרם לה להאמין שהוא מאיים עליה. נטען כי במקרה אחד הוא הראה לה עותקים של תמונות של בעלה שצולמו בחשאי כשבני הזוג ביקרו בלונדון, ובמקרה אחר רמז שאם תחליט לפתוח בחקירה מלאה נגד ישראל – יהיו לכך השלכות מזיקות על הקריירה שלה.
6 צפייה בגלריה
כהן הציג עותקי תמונות מלונדון והזהיר מ"השלכות על הקריירה". בנסודה הרגישה שהוא מאיים עליה
(צילום: AP)
לטענת מקורותיו של "הגרדיאן", בערך באותה תקופה גילו בנסודה ואנשי בית הדין בהאג כי בערוצים דיפלומטיים הופץ מידע על בעלה, שעבד כיועץ לענייני יחסים בינלאומיים, אחרי שהמוסד חיפש חומרים מכפישים על התובעת וחיטט גם בחייהם של בני משפחתה. על פי העיתון, הארגון שבראשו עמד כהן השיג מצבור של חומרים, בכלל זה הקלטות ותמלילים ממבצע עוקץ נגד בעלה, שלא ברור מי ביצע. ב"גרדיאן" הדגישו כי אין לשלול גם את האפשרות שהמידע פוברק.
כך או כך, בעיתון הבריטי טוענים כי מרגע שהמידע הגיע לידי ישראל דיפלומטים מטעמה ניסו לערער את אמינותה של התובעת בנסודה, אבל לא הצליחו לשכנע את בעלות בריתה של ירושלים בנכונות הטענות. מבצע ההכפשה, כך נטען, נעשה כחלק ממאמץ מתואם של ממשלת נתניהו וממשל טראמפ להפעיל לחץ על התובעת ואנשיה.
יוסי כהן לא מגיב, לשכת רה"מ: "שקרים שנועדו לפגוע בישראל"
ב"גרדיאן" מציינים כי הגילוי על "המבצע המיוחד" של כהן הוא חלק מתחקיר משותף של העיתון הבריטי, של מגזין +972 ושל אתר "שיחה מקומית" שיתפרסם בקרוב, ושיעסוק ב"מלחמה החשאית" שניהלו לכאורה סוכנויות המודיעין הישראליות נגד בית הדין במשך כמעט עשור.
בתגובה לפרסום מסרה לשכת ראש הממשלה ל"גרדיאן": "השאלות שהופנו אלינו גדושות בטענות שקריות ולא מבוססות שנועדו לפגוע במדינת ישראל". יוסי כהן עצמו, כך נכתב, לא השיב על בקשות לתגובה, ובנסודה סירבה להגיב.
6 צפייה בגלריה
נתניהו והתובע הנוכחי קארים חאן. בלשכתו בהאג אומרים: "גם אנחנו קיבלנו איומים", בלי לחשוף ממי
(צילום: AFP, מארק ישראל סלם)
העיתון פנה גם לדובריו של התובע הנוכחי קארים חאן, ואלה מסרו לו כי חאן מעולם לא נפגש או שוחח עם ראש המוסד, אבל לשכתו "קיבלה בכמה דרכים איומים ומסרים שיכולים להיחשב לניסיון לא לגיטימי להשפיע על פעילותה".
מומחי משפט אמרו לעיתון כי אם המוסד אכן איים או לחץ על בנסודה הדבר עשוי להיחשב לעבירה פלילית לפי סעיף 70 לאמנת רומא, שעל בסיסה הוקם בית הדין.
