סכנה לאזרחים במקרה של מתקפות סייבר המוניות בזמן מלחמה – לצד עלייה מדאיגה בכמות הניסיונות האיראניים לתקוף בשנה העברית החולפת: צה"ל זיהה עלייה של כ-70% בכמות הניסיונות האיראניים לתקוף מטרות ישראליות בשנה האחרונה. בסך הכול, מדובר בעשרות מתקפות משמעותיות שהתרחשו בשנה האחרונה, אבל בצבא טוענים כי רובן זוהו וסוכלו.
עם זאת, אחת מהמתקפות, על בית החולים הלל יפה בחדרה, הסבה נזק לתפקוד השוטף של המוסד הרפואי, ועל כן נעתר צה"ל ושלח חיילים מאגף התקשוב לסייע לבית החולים להתאושש ולחזור לשגרה, אף שלא היה מחויב בכך.
בצה"ל הסבירו כי החוק הישראלי קובע כי מטה הסייבר הלאומי אמון על הנושא, לצד שב"כ שמנחה גופים כמו בנקים, חברת החשמל וחברות סלולר איך להתגונן בפני מתקפת סייבר. מתקפת סייבר שכזו עלולה לכלול חדירה פשוטה יחסית לטלפונים ניידים ואפליקציות של מאות אלפי אזרחים, וכך לשאוב ולהפיץ מידע רגיש ומביך. מלבד זאת, קיימות מתקפות סייבר במתווים אחרים כמו השתלטות על חשבונות בנק פרטיים, שיבוש תנועת הרכבות ופעילות הרמזורים, שאיבה ופרסום של מידע רפואי אישי ועוד.
מנהל הלל יפה על מתקפת הסייבר, באוקטובר שעבר
(צילום: דוברות הלל יפה)
3 צפייה בגלריה
חוזרים לניירות בהלל יפה, בימי מתקפת הסייבר. צה"ל סייע בהתאוששות אף שלא נדרש לכך
(צילום: דוברות הלל יפה)
נכון להיום, ההגנה על האזרחים מפני איומים כאלה מחולקת כאמור בין כמה גופים, ועיקר משימתו של צה"ל היא ההגנה בסייבר על מערכותיו המבצעיות והרשת המבצעית הפנימית של הכוחות, גם אם הצבא האיראני בעצמו תוקף אזרחים ישראלים במתארים הללו. לשאלת ynet מי הוא הגוף האחראי על ההגנה על המידע של האזרחים שיכול להתפרסם בעתות מלחמה, הסבירו במערכת הביטחון כי כלל הגופים פועלים ביחד בשגרה ובחירום נגד מתקפות סייבר של האויב.
הצבא האיראני מפעיל כיום יותר מ-20 יחידות סייבר התקפי, ולפחות עשר מהן פועלות נגד ישראל. רוב התקיפות, זיהו במערכת הביטחון, מתבצעות בעיקר בסופי שבוע. ולמרות האיומים בשימוש מורחב בנשק הסייבר במלחמה, בכירים בצבא עדיין מעריכים כי בשנים הקרובות עיקר האיום על הישראלים יהיה רקטי, ובאותה נשימה מתריעים כי "בסייבר יהיה ניתן להשבית צבא ומדינה ולפגוע בכל תהליך בחיינו".
כוכבי: "בעוד שנים ספורות השולט בדיגיטל ינצח במלחמה"
(צילום: דובר צה''ל)
בתוך כך, באגף התקשוב הציגו השבוע מערכת חדשה שפותחה לסנכרון הלחימה ומטרות אויב שיותקפו במלחמה, בעיקר בזירה הצפונית. המערכת, בשם מאסטרו, מאפשרת את הגדלת אפקט התקיפה מהאוויר, מהיבשה ומהים, ואת גמישות ומהירות הפעלת הכוחות על ידי המפקדות הראשיות. היא גם מספקת נתונים מאוחדים על הלחימה והפגיעות לכל הזרועות והמטה הכללי.
המערכת נקלטה באופן מבצעי ומלא במבצע עלות השחר לאחר שפותחה במשך שנה ביחידת מצפן של אגף התקשוב. בנוסף, במינהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית התניעו תוכנית ענק להחלפת כל התמסורות בצה"ל, לחדשות ומהירות, לטובת תקשורת צבאית מודרנית ומתקדמת. הפרויקט, בעלות של מיליארדי שקלים, יסתיים בתוך כעשור, לצד פרויקט דגל נוסף: החזקת כל המידע הביטחוני הצה"לי באופן מאובטח ומוגן, שיאפשר עיבוד והיתוך מהיר של המודיעין.
