הדיון בבג"ץ בעתירות נגד הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, שמסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, נקבע ל-22 באוקטובר, ויתקיים לאחר פרישת השופטת ענת ברון ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
בעקבות הדחייה שונה גם הרכב השופטים שידון בעתירות. השופטת ברון, שנחשבת ליברלית וטענה בעבר כי סמכויות הכנסת בחקיקת חוקי יסוד אינן בלתי מוגבלות, הייתה אמורה להיות חלק ממנו, אך תפרוש כאמור ב-12 באוקטובר. השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין ישבו בהרכב שידון בעתירות - כאשר וילנר ושטיין נחשבים שמרנים וגרוסקופף יותר ליברלי. עם זאת, מדובר בביקורת מנהלית על החלטת השר שלא לפעול בגדר סמכותו, ולא בדיון בביטול חוק יסוד.
בשבוע שעבר הוציאו שופטי העליון צו על תנאי, שלפיו לוין נדרש לנמק מהן הסיבות שבגללן הוא לא מכנס את הוועדה באופן מיידי, ודחו את טענותיו על "חוסר סמכות". המשמעות היא שיתקיים דיון אחד ונטל ההוכחה למדוע הוא לא מכנס את הוועדה יהיה עליו. לוין ניסה לבטל את הצו והגיש בקשה בנושא, ככל הנראה על מנת למשוך זמן נוסף עד להחלטה בעתירה, מכיוון שקיום צו זה גורם לכך שבית המשפט יקיים דיון אחד ולא שניים, מה שיזרז את ההחלטה.
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עומד בלב ליבה של המהפכה המשפטית, של השר לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו. החקיקה בנוגע לשינוי הרכב הוועדה עברה בקריאה ראשונה ושנייה לפני כחצי שנה, אולם אז נעצרה החקיקה לזמן קצר ובכוונת נתניהו ולוין לנסות להעבירה בחודשים הקרובים. מאחר ומושב הכנסת יתחדש ב-15 באוקטובר, הקואליציה תוכל לנסות לחוקק את שינוי הרכב הוועדה במהירות אם יהיה להם רוב לכך - לפני מועד הדיון.
עם זאת, טרם ברור אם יש רוב בקואליציה להעבירה ללא הסכמות עם האופוזיציה, ואם קיים סיכוי להגיע להסכמות ועם מי. בינתיים לוין מסרב לכנס את הוועדה תחת החוק הקיים ולמנות שופטים, בניסיון לסכל את מינוי נשיא העליון המיועד לפי שיטת הסניורטי, יצחק עמית, שאמור להיבחר בוועדה במקום הנשיאה הנוכחית אסתר חיות שפורשת ב-16 באוקטובר. בוועדה כרגע יש רוב ברור למינוי עמית על אף שגם השופט יוסף אלרון הציג את מועמדותו. לכן אם תכונס הוועדה עמית ימונה.
העתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, מפלגת "יש עתיד" וקבוצת אנשי עסקים וביטחון - בהם סתיו שפיר וטל רוסו - מבקשות להורות לשר המשפטים לכנס את הוועדה במידית תחת החוק הקיים.
על פי העתירה של מפלגת האופוזיציה, השר פועל בחוסר סמכות, ועל הממשלה להסביר מדוע הם נמנעים - במודע ובמכוון - מבחירת שר נוסף לוועדה לבחירת שופטים לצד שר המשפטים שמכהן בה דרך קבע - ומכינוס הוועדה "במהירות הראויה" לשם איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות. כל זאת תוך הפרה של חובותיהם מכוח חוק יסוד: השפיטה, ומכוח חוק בתי המשפט.
לוין והממשלה השיבו לעתירות בבג"ץ באמצעות עורכי הדין אוהד שלם ויעקב כרם, והם מנו כמה סיבות מדוע יש לדחות את העתירות. שר המשפטים טען כאמור כי כינוס הוועדה בסמכותו הבלעדית, ואין סיבה לשנותה: "זו מחלוקת ציבורית שאל לו לבית המשפט להכריע בה. השר הוא בעל הסמכות הבלעדית לכינוס הוועדה, והוא פעל בהתאם לסמכותו וחובתו. התערבות בהחלטות השר והחלפת שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט, יפגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה טענה כי כינוס הוועדה הוא סמכות חובה שיש להפעילה במהירות הראויה. "המשמעות של מצב שבו שר המשפטים נמנע מכינוס הוועדה במשך תקופה ממושכת, אף מקום בו נמצא כי יש צורך במינוי שופט, עשויה להעניק לשר מעין זכות 'וטו' שבכוחה למנוע בחירת שופטים שלא על דעתו, שבכוחה לסכל את עבודת הוועדה כולה, על אף שזו לא נקבעה כאמור בדין", נכתב בתגובתה.
