בנורבגיה ייפתחו מחר (יום שני) הקלפיות בבחירות לפרלמנט, ואחת הסוגיות המרכזיות שעל המוקד היא עתיד תעשיית הנפט והגז המשגשגת של המדינה הסקנדינבית. הסקרים חוזים מפלה לשמרנים ועלייה מחודשת של מפלגת הלייבור לשלטון, אולם בעוד שתי המפלגות מתנגדות להגבלות משמעותיות ומיידיות על התעשייה המזהמת, המנצחת תידרש להקים קואליציה עם מפלגות קטנות יותר – שדורשות לפעול בתקיפות רבה מבעבר בהתחממות הגלובלית.
8 צפייה בגלריה
הסקרים חוזים מהפך. משמאל לימין: ראש הממשלה השמרנית ארנה סולברג, מנהיג הלייבור יונס גר סטיורה ומנהיג מפלגת המרכז טריגבה שלאקסול ודום
(צילום: רויטרס)
סוגיית האקלים עלתה לראש סדר היום בקמפיין הבחירות בעקבות הדו"ח החמור שפרסמו באוגוסט חוקרי האו"ם, ובו קבעו כי על העולם לפעול באופן מיידי על מנת למנוע מהשלכותיהם החמורות של שינויי האקלים לגרום למצב בלתי הפיך. הדו"ח הזה עימת את הנורבגים עם פרדוקס מוזר למדי בחברה שלהם: בעוד הם נחשבים לצרכנים אוהדים ביותר של אנרגיה ירוקה, השגשוג הכלכלי שלהם נשען על אותה תעשיית נפט מזהמת.
95% מכלל החשמל המיוצר בנורבגיה מגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים, בעיקר מאנרגיית מים, ושבע מכל עשר מכוניות חדשות שנמכרות כיום במדינה הן חשמליות. מנגד, כלכלת נורבגיה עדיין נשענת על תעשיית הנפט – שאחראית ל-40% מכל הייצוא השנתי שלה. התעשייה הזו מעסיקה גם באופן ישיר כ-200,000 נורבגים, שהם כ-7% מכלל כוח האדם במדינה הקטנה, שאוכלוסייתה מונה 5.3 מיליון בני אדם. הרווחים העצומים ממכירות הנפט והגז הם אלו שאפשרו לנורבגיה להקים מודל מוצלח של מדינת רווחה, וקרן הרווחה הממשלתית שלה היא הגדולה ביותר בעולם – היא יושבת על טריליון דולר.
שתי המפלגות המרכזיות, המפלגה השמרנית שאותה מובילה ראש הממשלה המכהנת ארנה סולברג ומפלגת הלייבור שאותה מוביל יונס גר סטיורה, שכיהן בעבר כשר החוץ, מתנגדות כאמור להגבלות משמעותיות על תעשיית הנפט והגז. הן גורסות כי הגבלות שכאלו יפגעו באופן אנוש בכלכלה ובעובדים, ולא יביאו לצמצום אמיתי של פליטות גזי חממה – כיוון שהביקוש העולמי ייוותר כשהיה, ומדינות אחרות, כאלו שיקפידו אולי הרבה פחות מנורבגיה על מניעת זיהום מהפקת הגז והנפט, ייכנסו לחלל הריק שתותיר. למעשה, מנהיגי המפלגות הללו טוענים כי באמצעות הרווחים מתעשיית הנפט ניתן להשקיע במעבר הדרגתי של נורבגיה לכלכלה ירוקה יותר, בתחומים כמו חקלאות ותחבורה.
8 צפייה בגלריה
סטיורה בעימות בחירות. בתחום האקלים נראה שיש הסכמה פחות או יותר עם השמרנים
(צילום: EPA)
סטיורה, מנהיג הלייבור שהסקרים כאמור חוזים למפלגתו ניצחון בבחירות, כבר הבהיר שלא ייכנע לאולטימטום בנושא מצד אף מפלגה שעמה יידרש להקים קואליציה. בלייבור סבורים אמנם כי יש להאיץ את המאבק של נורבגיה בשינויי האקלים, על פי המתווה שהוסכם בהסכם פריז מ-2015, אולם כמו השמרנים הם תומכים בהמשך קידוחי הנפט והגז גם לאחר שנת 2050. שנה זו היא היעד שקבעה להפסקה מוחלטת של הקידוחים המדינה השכנה דנמרק, ונורבגים רבים קוראים לפעול כמותה.
גם אם ינצח, סטיורה יידרש לנהל משא ומתן עיקש עם מפלגות קטנות יותר. הוא מקווה לקואליציה כמו זו שהקימה הלייבור בפעם הקודמת שהייתה בשלטון, בין 2005 ל-2013, עם מפלגת המרכז ומפלגת השמאל הסוציאליסטית, אולם לפי הסקרים ייתכן שגם עם שתי המפלגות הללו לא יגיע סטיורה לרוב הנדרש של 85 מושבים בפרלמנט, שבו 165 מושבים. בתרחיש שכזה, יידרש סטיורה לנהל משא ומתן עם המפלגה האדומה, שקוראת לרפורמות סוציאליסטיות על בסיס האידאולוגיה המרקסיסטית, או עם מפלגת הירוקים, הדורשת לחסל את התעשייה באופן מוחלט עד שנת 2035.
אולם גם המפלגות המתונות יותר שעמן מקווה סטיורה להקים קואליציה, המרכז והשמאל הסוציאליסטי, קוראות לנקוט בקו תקיף יותר בכל הנוגע למאבק בהתחממות הגלובלית. "הדרישה שלנו היא להפסיק לחפש אחר מאגרי גז ונפט (חדשים), ולהפסיק לחלק היתרים לחברות", אמר לארס הלטברקן, דובר מטעמה של מפלגת השמאל הסוציאליסטית בתחומי סביבה ואנרגיה. הוא אמר כי במשך שמונה השנים האחרונות הממשלה השמרנית פעלה לשמור על הסטטוס-קוו, בזמן שהנורבגים צמאים לעתיד שבו כבר לא יידרשו להישען על תעשיית הנפט.
8 צפייה בגלריה
תמונתה של מנהיגת השמרנים סולברג בכרזה באוסלו. "כל עוד הם מבטיחים שעבודות הנפט יימשכו – אלו שקוראים לשים סוף לקידוחים ייראו כאיום"
(צילום: רויטרס)
את רוב הגז והנפט שלה מפיקה נורבגיה ממאגרים שמנוצלים כבר זמן רב בים הצפוני, ורוב המאגרים שטרם נוצלו נמצאים באזור ים ברנץ, מעבר לחוג הארקטי – תחום שנחשב לקו אדום מבחינת פעילי איכות הסביבה. בלייבור הסבירו כי ייתכן שפשרה שתאפשר הקמת קואליציה תכלול הגבלות על חיפושי מאגרים חדשים בעתיד.
מפלגת הירוקים אמנם צפויה לקבל מעט מושבים – לפי הסקרים היא תזכה בשמונה מושבים – אך מאז פרסום אותו דו"ח חמור של האו"ם מספר החברים במפלגה גדל פי שלושה. סגן מנהיג המפלגה, ארילד הרמסטאד, הסביר כי הדו"ח שפורסם בחודש שעבר השפיע עמוקות על הנורבגים. אולם גם הירוקים מודעים היטב לכך שלנורבגיה יהיה קשה מאוד "להיגמל" מהקידוחים המזהמים. "זו תהיה משימה אדירה להוציא את נורבגיה מתעשיית הנפט", אמר הרמסטאד, בדברים שצוטטו ב"גרדיאן" הבריטי.
"אנשים דואגים לעבודה שלהם, לרמת החיים שלהם. כל עוד השמרנים יבטיחו שעבודות הנפט יימשכו – אלו שקוראים לשים סוף לקידוחים ייראו כאיום", הוסיף. הרמסטאד מתח גם ביקורת על פוליטיקאים ממפלגות אחרות, שלא מגלים את אותה דחיפות שבה קוראים הירוקים לפעול. "בעימות בשבוע שעבר שאלתי את מועמד השמרנים מה המועד המועדף עליהם לסיום ההפקה של הנפט", סיפר. "הוא ענה לי: 'בערך בעוד 300 שנה'".
8 צפייה בגלריה
מנהיג הלייבור סטיורה באירוע בחירות עם צעירים. מבטיח להגדיל מסים לעשירים
(צילום: רויטרס)
עתיד תעשיית הגז, ראוי לציין, לא יהיה הסוגיה היחידה שתעמוד לפתחם של הבוחרים מחר. סוגיה מרכזית נוספת היא הפער הגדל בשנים האחרונות בין עשירים לעניים במדינה: העשירים ביותר, 1% מהנורבגים, משלמים פחות מסים מאלו שמשתכרים במשכורת ממוצעת, ובין 2001 ל-2019 זינק שיעור בתי האב מהמעמד הנמוך מ-3.3% ל-11.7%. מנהיג הלייבור סטיורה קרא בקמפיין הבחירות לצמצם את הפערים החברתיים: הוא הבטיח הקלות מס עבור משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך, ומנגד אמר שיגדיל את המסים על העשירים.
